ארבע בתים, ארבע שורות.
כאן יש פחות סדר עם התבניות הפנימיות למראית עין...
בית ראשון (מילים) - 5,4,4,3
בית שני - 3,4,3,4
בית שלישי - 3,4,3,4
בית אחרון - 4,4,4,4
למרות האי סדר בבית הראשון, כמות המילים בבית הראשון והאחרון היא אותה כמות מילים...
ובכך מהווים מסגרת לשני הבתים הפנימיים...
השם של השיר לא מובן בהתחלה אך מהווה סגירת מעגל של השיר אך מותיר אותנו עם סוף פתוח...
בית ראשון מתאר תחושות מרוחקות מהנאהב/ת.
בית שני מתאר את הכמיהה של הדובר/ת לעשות מעשים גדולים עבור מושא האהבה.
בית שלישי מתאר את אי היכולת של הדובר/ת לגשת למושא האהבה.
בית רביעי מתאר את הוויתור מראש של הדובר/ת או את הספקות המתעוררות בקרב הדובר/ת לגבי יכולתו של הקשר להתממש.
מבחינת סדר הבתים אנו רואים שבבית הראשון יש פחות סדר - 5,4,4,3 לעומת הבית האחרון - 4,4,4,4 אי סדר זה
נותן את התחושה שהשיר החל עם אי סדרים רגשיים...ככל שהשיר מתקרב אל קיצו אנחנו רואים את ההבנה המפציעה בקרב הדובר/ת.
כלומר הדובר/ת עובר/ת תהליך של התפכחות.
מכיוון שהמשפט האחרון בבית האחרון מסתיים בשלוש נקודות ניתן להסיק שהכותרת משלימה את השלוש נקודות...
בין אם כך ובין אם אין זה כך - הבית האחרון משאיר לנו סוף פתוח.
הוספת הכותרת בסוף השיר יוצרת מתח יותר גדול מאשר שלוש הנקודות בסוף.
מקריאת שני שירייך אפשר לומר עלייך שאת מאוד מאורגנת ומסודרת (מבחינת כתיבה) - בין אם במודע ובין אם לאו.
נהניתי לקרוא את שני שירייך ושניהם הביאו לי נקודה למחשבה.
אני אישית מאוד אוהב שירים שגורמים לגלגלי המוח להסתובב...
מוסיף יותר עניין, הלא כן?
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
