1. שכרון

למגע אצבעותיה התמכרתי,
במקביל- לריח שערה.
המבט המשוגע בו התאהבתי,
ולא קל לראות אותך בוכה.

ואל תעשה דברים שתתחרט לשווא;
תעשה הכל, תעשה.

ואל תעשה דברים שתתחרט לשווא;
תעשה הכל, תעשה- תאהב.

נכתב לפני 12 שנים ו-8 חודשים

2. דף חדש

01\2012
את טוענת שזו הייתה טעות.
אך הנתק הוא בעצם זכות.
זאת הפעם האחרונה שנדבר-

את אומרת לי: "אתה עוד תשלם..."
ואני עונה בלב שלם:
"זאת הפעם האחרונה שנדבר-
זאת הפעם האחרונה שנדבר;"

את אומרת שאני אדיוט גמור,
ואת לא תדעי היכן לגור.
תארזי ת'חפצים ונדבר-

את דורשת נשיקה ודי!
תאמיני לי זה לא כדאי..
תארזי ת'חפצים ונדבר-
זאת הפעם האחרונה שנדבר;
.

נכתב לפני 13 שנים ו-1 חודשים

3. סע לאט

מסתובב הגלגל סיבוב שלם לבד לאט.
וחדרי ליבך שוב נפתחים אלי כמעט-
עוד ליטוף, עוד רגע, עוד מילה שחבויה,
חשכה לפתע- וידך היא שמנחה.

בחצי הדרך מנורות לצד הכביש.
מלאה בארס ואני נשאר אדיש-
עוד דקה ניפול פה בסיבוב במהירות!
את אומרת סע לאט, ואני עושה טעות.

וכמה פנים יש לה מבחוץ!
אין ספור מבטים ולכל אחד תירוץ:
של כמה?, איך?, ולמה בשבילך,
הכל זה שטות.
הכל טעות.

ממשיך הגלגל בהר ללא עזרה כמעט.
ודלתות רבות שוב נפתחות אלי, ואת-
שוב נרעדת וחולמת אהבה.
איך הרגשת שם פחד כי ידעת את הבחירה.

וכמה פנים יש לה מבחוץ!
אין ספור מבטים ולכל אחד תירוץ:
של כמה?, איך?, ולמה בשבילך,
הכל זה שטות.
הכל טעות.

נכתב לפני 13 שנים ו-1 חודשים

4. שובי שוב

אהבתי אהבה אחת כל החיים
ומה שבין לבין זה רק משחק
וכשנמאס לי כבר מכל המשחקים
מה שנשאר בזיכרון שלי זו את

שוב אותו הטעם.
שוב אותו משולש.
זה סופר לא פעם
אדם, חווה והנחש.
נפרדים לרגע,
וחובקים כאב.
מילים חדות כתער,
חותכות כסכין את הלב.

רוב הפעמים הדרך מתפתלת
רוב הפעמים הראש נשאר חסום
כשאני חוזר מיד את מתנפלת
מוציאה ממני שד נורא, עצום!
מוצאה ממני שד נורא, עצום.

שוב אותו הטעם.
שוב אותו משולש.
זה סופר לא פעם
אדם, חווה והנחש.
נפרדים לרגע,
וחובקים כאב.
מילים חדות כתער,
חותכות כסכין את הלב.

נכתב לפני 13 שנים ו-1 חודשים

5. מכתב לשלמה 1/2012

"זה סוף עידן התמימות"...

שלמה,
במדינה שמוזיקאים ויוצרים עושים מוזיקה,
את נעמי שמר החליף יוסי גיספן.
את אקסל רוז החליף עומר אדם.
כבר לא חולמים.
יומנים כבר לא נכתבים.
ספרים לא נקראים.
נדם צליל מיתר.
אולי בגלל שלאנשים כבר אין כח להקשיב?
נהנים מחבורה של "אנשים" שמתפוצצים בתוך בית, שתורמים לנו שפע של ידע, תרבות ומחיים את השפה העברית.
ובכל זאת שמטאליקה מגיעה לארץ כבר שנה לפני ההופעה נגמרים הכרטיסים!
כמעט הכל לא מובן לי ואני מאבד את עצמי דרך הטכנלוגיה שמנפצת כל חלום של ילד שבסך הכל רוצה רק לשחק כדורגל.
אנחנו סוג של עבדים לרצונות שלנו, רק שלא לכולנו יש חלומות.

הנקודה שאני מנסה להבהיר פה היא אפילו לא מובנת לי. אני יודע לכתוב מעולה. אני מלחין ושר ואשתפר עם הזמן.
כל מילה שאני רושם חקוקה בסלע, כל שביעייה שאני פורט נמצאת במקום, אצלי בלב, ובלבבות שאני מצליח לגעת.
יש אנשים שיזרקו אותי מעזריאלי.
אחרים פשוט חולים עלי! מגרדים את הקירות בהמתנה לתקליט הראשון שיהיה.
כרגע אני לפני שחרור ובטח עד שתקרא את המכתב אני כבר אשתחרר - עד מתי?!
אחרי הצבא אני רוצה ללמוד בבית הספר למוזיקה "רימון" (לא "בית הספר למוזיקה" בערוץ 2 כן?)
וגם יש עניין של ניתוח בברך שבעזרת השם יעבור בשלום.

אז ככה,
עברתי תהליך ארוך ומעניין מקצה לקצה:
זוהר ארגוב, ראובן המלאך, אבי ביטר, עופר לוי <–> AC/DC, Guns&Rosses, Led Zepplin, Queen, Pink Floyd
יש לי בינתיים 42 שירים:
כינרת, אי של חלום, רוז, עבד הרצון, יוסיפו שנים, כנפות הארץ, חשבון נפש,
מלאכים, שיר של חורף, "שיר השירים", חי את החלום, ונוס ועוד...

יש גם בעיה.
המפקד שלי אמר לי פעם: "אין בעיה יש אתגר!".
כרגע אני ממש חולק עליו.
אין לי מושג איך להמשיך! !
סבבה.
כתבתי שיר, ואוו! הוא להיט- איזה יופי! איזה כיף!
כיף, ובאותה מידה גם מתסכל;

סיגריה, קפה, גיטרה, שיר חדש, שיר ישן, עיבודים, גימור פה, גימור שם, בוב דילן בשביל להירגע ועוד סיגריה.
מוזיקה היא בשבילי אוויר לנשימה;

ומכאן אני שואל,

לאן?!

נכתב לפני 13 שנים ו-1 חודשים

6. מלאכים

איש זקן פעם אמר לי: "זה לא קל למצוא גורל":
צריך לחפש, בין הכתלים
בין השבילים, בין חדרי חדרים
בשירים, בין השורות
המילים הפשוטות, או פשוט לקוות
זה מה שהוא אמר, מה שהוא אמר לי.

איש זקן פעם אמר לי: "זה לא פשוט למצוא מהות":
מהות לחיים, לעצים ופרחים ,
נדידת ציפורים, נשיקת אוהבים,
מהות לבריאה, לאדם וחווה,
לפליאת החוכמה, לפיתרון החידה,
זה מה שהוא אמר, מה שהוא אמר לי.

אז אני מתחיל לגשש קצת אה... אה...
אז אני מתחיל לחפש קצת אה... אה... אהבה.

אם זה לא עוזר וזה שוב חוזר אז תלמד את הלקח.
אם זה לא עוזב, שוב מסרון כוזב אז תלמד את הלקח,
תלמד את הלקח.

נכתב לפני 13 שנים ו-2 חודשים

7. דרכי מלכים

שואף אל המזרח בדרך, בדרך מלכים
זמן רב כל כך ישן בנדודים
זמן רב כל כך פילסתי לי דרכים
מחשבות מתבלבלות, אצלי בחלום אתמול
איך אבנים כל כך קטנות גורמות ליפול

שואף אל המזרח חלום, רצוף יהלומים
האופק מתבהר כחול, ואין שום עננים
האופק מתבהר, עכשיו רואים דמותך
בדרך הוא דוהר אל עומק לבבך
את שותקת כדרכך לא מדברת

אולי בימים אפורים,
איתך חלומות מתגשמים.
ואז בלילות נדודים-
איתך מצטלבות הדרכים אוהו, אוהו, אוהוווו
אולי בלילות נדודים- אוהו, אוהו, אוהוווו

לפעמים באוויר מעורפל טשטוש האור מכשיל.
האבנים לבד בדרך, ואין איש להפיל-
במפתיע נשבר הקרח-
הירוק של עיניה זורח:

מגיע וניצב בפתח!
עיניים מוארות, יש שם ניצוץ!
הרגשה של נצח!
בדרכי מלכים נסתרות.
הרגשה של נצח!
בדרכי מלכים נסתרות.

נכתב לפני 13 שנים ו-2 חודשים

8. הבדלים

הבדלים
אנשים עשירים
עניים בלי כסף לאכול
אחרים קונים הכל ברצף
מה נותר לאחד לשני יש אלף נשים
הוא עליון מכולם האחר הוא "הבל"
פתאום זה נורא זה צרה
צועקים פה לעזרה
אין הרבה ברירה
מישהו ישים לב זה אוכל אותם בפנים
מישהו ישים לב לדברים הנוראים
להבדלים
להבדלים.

ניירות
יש המון, משרדים-
אנשים שמנים יושבים שם.
כל היום וטוחנים מקבלים על זה כספים
ברחוב פועלים זוטרים ללא משרד.
כל היום הם עובדים
בשביל כיכר אחד!
אין הרבה ברירה:
מישהו ישים לב זה אוכל אותם בפנים!
מישהו ישים לב לדברים הנוראים.
להבדלים,
להבדלים.

SOLO-------------------------------------------

C PART:

ואם אתה חושב שכבר כלו כל הקיצים?
ואם אתה חושב שנגמרו כל הניסים?
תוריד ת'אף מראש ההר.
תביט אל הצדדים:
כל העם דממה דקה-
זועקים לאלוהים!
יש בך ת'כח לשנות את החוקים!
אולי אתה תשים קץ לדברים הנוראיים!
להבדלים,
להבדלים.


בדממה – מהומה-
שום דבר עוד לא קרה

נכתב לפני 13 שנים ו-2 חודשים

9. את הנפלאה

/ מילים: קורן ולירון אביב

שוב משתפרת משנה לשנה,
אותך כולנו אוהבים כי את תמיד ראשונה.
שושנה שגדלה לה באדמה פורייה,
שמסביב הכל ירוק לא משנה העונה.
והפרחים ססגוניים ואת נפלאה,
איך תמיד את היית מלכת הכיתה,
שלעולם לא בוכה והיית חזקה, מעמיקה-

והשנים שחלפו, כמו שלכת בסתיו.
השושנה הקטנה, גדלה עכשיו.
ולא איבדת עניין ואת עדיין דוגמא לכל אחד-
גם בשבילי.
לכל אחד, גם בשבילה!
לכל אחד את בשבילנו-
מתנה! נה נה נה...
את מתנה נה נה נה...

שוב את זורחת מדהימה שכזאת,
מקסימה, ושובה את כל הלבבות-
באזור, מסביבך לעולם לא שחור,
תמיד יש אור.
יש אור!

והשנים שחלפו, כמו שלכת בסתיו.
השושנה הקטנה, גדלה עכשיו.
ולא איבדת עניין ואת עדיין דוגמא לכל אחד-
גם בשבילי.
לכל אחד, גם בשבילה!
לכל אחד את בשבילנו-
מתנה! נה נה נה...





אחותי המדהימה כתבה שיר כל כך יפה בגיל 10! אני מעריך אותה כל כך על זה =]
אני הלחנתי ונגעתי אך ורק בבית האחרון.
השיר נכתב ליום הולדת של סבתא שלי שתזכה לשנים ארוכות אמן ואמן =]

נכתב לפני 13 שנים ו-2 חודשים