אימא של תמיר תפרה- שוב- את הכדור הקטן שעשוי ממחטות.
הפעם היא הוסיפה לו ממחטה עם דוגמה של פסים ירוקים דהויים.
היא כבר מזמן רצתה לזרוק את הכדור לפח. למה תמיר בכלל צריך כדור? הוא יכול לשחק עם הכדורים החדשים עשויים גומי של החברים שלו.
אבל תמיר לא מרשה לה. הוא מתעקש שיהיה לו כדור. גם עם זה הכדור הכי עלוב, מלוכלך ומרופט שיש. אבל תמיר בכל זאת רוצה אותו.
היא כמובן כבר הסיקה את המסקנות שלה למה הוא כל כך מתעקש על כך. היא כבר ראתה מה קרה לפני שנה, כשלכל הילדים בשכונה היה את הצעצוע החדש ההוא, שכבר מזמן חלפו ועברו 15 דקות התהילה שלו, ולתמיר לא היה. לא היה לה מספיק כסף לקנות לתמיר אחד כזה. וגם ככה הוא היה סתם אופנה חולפת.
אבל הילדים...
שבוע שלא דיברו איתו. עם תמיר התמים והמתוק.
היא פלטה אנחה קלה אחרי שבטעות המחט פגע באצבעה.
עכשיו, יכול להיות שצוחקים עליו שהכדור שלו אחר משלהם. כל כך עלוב וקטן. אבל לפחות הם עדיין חברים שלו.
למה? כי יש לו כדור.
"אימא, גמרת לתקן את הכדור שלי?" שאל תמיר מתוך חדרו.
"כמעט, חמוד. כמעט." מלמלה אימו, וחזרה למלאכה המתישה של תפירת הכדור מחדש.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
