"אני נכנס אל הביצה הסרוחה", הודעתי במסיבת עיתונאים ועיתונאיות אשר נערכה בעמק היפה בעולם. אצלי- אין הדרה של נשים ובמיוחד לא של נקבות. אין לדעת מתי אצטרך את עזרתה של אחת מהן בעניינים של ביני לבינה. מקצועיים בלבד, כן? כל מקצוע מכבד את בעליו ובועליו. ולפני שאחטוף את המנה השבועית מרעייתי שתחיה, אתמקד בנסיבות אשר הובילו אותי, סנופקין הגיבור, להודיע על כניסתי אל החיים הפוליטיים.
היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה. זה מה שקורה שאתה אוהד של קבוצה דנית כושלת מן הליגה הרביעית בחשיבותה בדנמרק, רק משום שגילית במהלך מחנה 'תגלית' בחורה אשר אוהדת את הקבוצה הזו מגיל קטן ואולי אף מהגלגול הקודם, באחת התגליות המרעישות שידע עמקנו המנומנם, הרבה לפני שאליסיה נכנסה אל חיי בסערת רעמים וברקים (כשהיא רכוב על מטאטא ישן ואני על סוס לבן). הוא היה פוליטיקאי משופשף, טען הזמר ואני טענתי שאין כמוני בשפשופים. כלומר, בניסיון חיים, כן? בואו לא ניקח את זה לכיוונים לא ראויים. אם ברצוני להיות פוליטיקאי טוב עליי להשכיח את עברי האפל ולמרוח את קהל המצביעים באמירות שונות ומשונות אשר יזכו אותי בקולותיהם ובעיקר בקולותיהן. הליבידו עובד שעות נוספות במכנסיי. חליפות היוקרה הללו יגמרו אותי.
אם מוחכם עוד פועל, בוודאי שמתם לב כי עוד לא מניתי ולו סיבה אחת הגיונית מדוע הכנסתי גוף מאוד בריא למיטה קצת חולה. גם לי יש גבולות ועל אף שהיו מקרים בהם לא התאפקתי והחלפתי נוזלים עם אליסיה כשזו קדחה מחום (והפעם לא בזכותי), בדרך כלל אני מקפיד לשמור על בריאותי בכדי שלא לפזר את חיידקיי האיכותיים בעולם הנוראי בו אנו חיים. אך הפעם- החלטתי שאם לא אקח את המושכות, מצב העמק יהיה בכי רע ואפילו לא משהו בכלל. תמיד ידעתי לדרג תיאורי עליבות לפי הסדר הנכון. וחוץ מזה, אם מר לפיד ומר שליט הגישו את מועמדותם על אף שמעולם, אך מעולם לא כיהנו אפילו בתפקיד יושב ראש ועד הבית בשכונתם, מדוע אני- שכיהנתי גם כיהנתי במספר תפקידים לא רעים בכלל- לא אצליח?
אני, אשר ידוע ביכולת הביטוי המרשימה שלי, בהיגיון הבריא ובמבט החודר כל בחורה, כיהנתי גם כיהנתי. לעתים כינו אותי הכהן הגדול, מה שלא ממש הפתיע אותי בהתחשב בנתוניי המרשימים, אך לא זו הנקודה. הנקודה היא שאם כל אחד שלא עשה דבר מבלי לברבר לכם במוח, חושב שהוא מתאים להנהיג את העמק היפה בעולם, טעות בידו. אני ולא אחר, אני ולא הוא- רק אני אוציא את העגלה מן הבוץ ולא אדרדר אותה במורד הגבעה מסיבה פשוטה אחת- אני יודע להנהיג ולהוביל. וגם מסיבה משנית- משום שביטלתי את הביטוח על העגלה וכשאין חלופית אאלץ לקנות אחת חדשה מכל כספי אשר חסכתי בזעת אפי וזעת איברים אחרים מהופעותיי הטלוויזיוניות והוידאויות התמימות שלי.
הצהרתי מה אעשה כשאכנס לתפקיד, שעה לאחר שאבחר- אוריד את המס על פטריות. אקנה סינרים חדשים לכל האמהות. אבנה פארקים חדשים בו יוכלו הילדים לשחק מחבואים בעמק מבלי שייפלו לתוך בור מוזר. והכותרת הגדולה- משום שאין לי מושג מה פירוש המושג 'גולת הכותרת'- אשאיר כל עיר אוהלים קיימת על מנת לתת לכולם לחיות כמוני ולהבין את צרכיי. מובן שחוקים מקלים אלו יבואו עם חוקים מחמירים יותר. ביניהם- על נשים לשבת מקדימה בלבד בכדי שאוכל לראות אותן ולבחור עוזרות מתאימות. על נשים להתלבש באופן חושפני על מנת שאוכל לראות אותן לבחור עוזרות מתאימות. וכמובן- על נשים להסתיר כל קשר עמי על מנת שאבחר בהן לעוזרות מתאימות ואסתיר זאת מאהובתי אשר בוודאי תהיה רעייה ממורמרת ותכה את עוזרת הבית שלנו משום שאהיה במחזור תמידי ולא אביא אותה על סיפוקה ואף אל סיפוקה.
כשאליסיה שמעה על כוונתי היא התפוצצה מזעם. דרשה שאשריין לה מקום ברשימה אך השבתי לה שאיני מבין מדוע היא חושבת שאני צב נינג'ה כלשהו. כשהתייאשה ועמדה לסטור לי, קירבתי את הלחי כדי שתצליח. לעתים יש להקריב משהו עבור הקריירה. מאז היא תומכת מרחוק, מלייקקת את פוסטיי בימים ומלקקת דברים אחרים בלילות, על מנת להשאיר אותי בכושר. לעתים היא גם דואגת שאשאר עם כושר לשוני טוב. לנאום זה חשוב. כבר חשבתי למי אתן את התיקים- את תיק הסביבה להמיולין. את תיק המדע לסנורק. ואת תיקי דיין אתן לעצמי משום שאני זוכר לה חסד נעורים עוד מימיה המשותפים עם יהורם גאון כששיחקתי ניצב. מול המרקע ומשתאה לנוכח שנינותה הבלתי פוסקת.
מאוחר יותר, אחרי שאכהן כעשרים שנה בתפקיד ראש העמק, אזכיר ליריביי מהיכן משתין הדג ומדוע ולמה לבשה הזברה פיג'מה, אחרי שאשלח את הלפיד ללבוש חולצת פסים דקה לפני שינסה לשוב, בלא הצלחה- אל הערוץ השני שתמיד יישאר שני לראשון, בו עשיתי את מירב תהילתי ומיטב תהילותיי. היו שם כמה עם אותו שם. קורה. ולאחר שאצור שושלת בלתי נגמרת אפסל פסל בדמותי, מעשה לא פסול כלל וכלל אשר יזכיר לכולם מי כאן השליט העליון ולמי זורחת השמש מן הישבן. רמז- זה לא למומין למרות שהוא היה מת להראות לי.
ובכלל, אולי אקצץ בתקציב סוסי היאור. הם טפילים החיים על חשבוני ופעם בשנה מזמינים אותי לתה ועוגיות. חצי שנה מתוך שנה הם ישנים להם ואני טוחן את עצמי בשמירות מאהל שלא נגמרות. עוד מעט זה ישתנה, אזכה בניצחון מוחץ על פני יריביי הנוראיים ואפילו אשאיר לשאלתי קוואק אבק, לראשונה מאז שיעור ספורט בבית הספר המחוזי בה רצתי אל האופק, לפני שגיליתי את העשבים השוטים ששיטו גם בי. אך על העבר לא מדברים. "שחר של יום חדש", הכרזתי מול רבבות גברים, נשים וטף, שרובם צהלו וחלקן סתם צרחו בהנאה. מעריצותיי שמו לב למצגת העירום החלקי שלי שהתנוססה מאחוריי.
חשוב לשמור על השוק,
העיקר- שלא תהיה שכונה.
הו, הא, מי זה בא? ראש המשתלה הבא. כי על השורשים חובה לשמור.
היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה. זה מה שקורה שאתה אוהד של קבוצה דנית כושלת מן הליגה הרביעית בחשיבותה בדנמרק, רק משום שגילית במהלך מחנה 'תגלית' בחורה אשר אוהדת את הקבוצה הזו מגיל קטן ואולי אף מהגלגול הקודם, באחת התגליות המרעישות שידע עמקנו המנומנם, הרבה לפני שאליסיה נכנסה אל חיי בסערת רעמים וברקים (כשהיא רכוב על מטאטא ישן ואני על סוס לבן). הוא היה פוליטיקאי משופשף, טען הזמר ואני טענתי שאין כמוני בשפשופים. כלומר, בניסיון חיים, כן? בואו לא ניקח את זה לכיוונים לא ראויים. אם ברצוני להיות פוליטיקאי טוב עליי להשכיח את עברי האפל ולמרוח את קהל המצביעים באמירות שונות ומשונות אשר יזכו אותי בקולותיהם ובעיקר בקולותיהן. הליבידו עובד שעות נוספות במכנסיי. חליפות היוקרה הללו יגמרו אותי.
אם מוחכם עוד פועל, בוודאי שמתם לב כי עוד לא מניתי ולו סיבה אחת הגיונית מדוע הכנסתי גוף מאוד בריא למיטה קצת חולה. גם לי יש גבולות ועל אף שהיו מקרים בהם לא התאפקתי והחלפתי נוזלים עם אליסיה כשזו קדחה מחום (והפעם לא בזכותי), בדרך כלל אני מקפיד לשמור על בריאותי בכדי שלא לפזר את חיידקיי האיכותיים בעולם הנוראי בו אנו חיים. אך הפעם- החלטתי שאם לא אקח את המושכות, מצב העמק יהיה בכי רע ואפילו לא משהו בכלל. תמיד ידעתי לדרג תיאורי עליבות לפי הסדר הנכון. וחוץ מזה, אם מר לפיד ומר שליט הגישו את מועמדותם על אף שמעולם, אך מעולם לא כיהנו אפילו בתפקיד יושב ראש ועד הבית בשכונתם, מדוע אני- שכיהנתי גם כיהנתי במספר תפקידים לא רעים בכלל- לא אצליח?
אני, אשר ידוע ביכולת הביטוי המרשימה שלי, בהיגיון הבריא ובמבט החודר כל בחורה, כיהנתי גם כיהנתי. לעתים כינו אותי הכהן הגדול, מה שלא ממש הפתיע אותי בהתחשב בנתוניי המרשימים, אך לא זו הנקודה. הנקודה היא שאם כל אחד שלא עשה דבר מבלי לברבר לכם במוח, חושב שהוא מתאים להנהיג את העמק היפה בעולם, טעות בידו. אני ולא אחר, אני ולא הוא- רק אני אוציא את העגלה מן הבוץ ולא אדרדר אותה במורד הגבעה מסיבה פשוטה אחת- אני יודע להנהיג ולהוביל. וגם מסיבה משנית- משום שביטלתי את הביטוח על העגלה וכשאין חלופית אאלץ לקנות אחת חדשה מכל כספי אשר חסכתי בזעת אפי וזעת איברים אחרים מהופעותיי הטלוויזיוניות והוידאויות התמימות שלי.
הצהרתי מה אעשה כשאכנס לתפקיד, שעה לאחר שאבחר- אוריד את המס על פטריות. אקנה סינרים חדשים לכל האמהות. אבנה פארקים חדשים בו יוכלו הילדים לשחק מחבואים בעמק מבלי שייפלו לתוך בור מוזר. והכותרת הגדולה- משום שאין לי מושג מה פירוש המושג 'גולת הכותרת'- אשאיר כל עיר אוהלים קיימת על מנת לתת לכולם לחיות כמוני ולהבין את צרכיי. מובן שחוקים מקלים אלו יבואו עם חוקים מחמירים יותר. ביניהם- על נשים לשבת מקדימה בלבד בכדי שאוכל לראות אותן ולבחור עוזרות מתאימות. על נשים להתלבש באופן חושפני על מנת שאוכל לראות אותן לבחור עוזרות מתאימות. וכמובן- על נשים להסתיר כל קשר עמי על מנת שאבחר בהן לעוזרות מתאימות ואסתיר זאת מאהובתי אשר בוודאי תהיה רעייה ממורמרת ותכה את עוזרת הבית שלנו משום שאהיה במחזור תמידי ולא אביא אותה על סיפוקה ואף אל סיפוקה.
כשאליסיה שמעה על כוונתי היא התפוצצה מזעם. דרשה שאשריין לה מקום ברשימה אך השבתי לה שאיני מבין מדוע היא חושבת שאני צב נינג'ה כלשהו. כשהתייאשה ועמדה לסטור לי, קירבתי את הלחי כדי שתצליח. לעתים יש להקריב משהו עבור הקריירה. מאז היא תומכת מרחוק, מלייקקת את פוסטיי בימים ומלקקת דברים אחרים בלילות, על מנת להשאיר אותי בכושר. לעתים היא גם דואגת שאשאר עם כושר לשוני טוב. לנאום זה חשוב. כבר חשבתי למי אתן את התיקים- את תיק הסביבה להמיולין. את תיק המדע לסנורק. ואת תיקי דיין אתן לעצמי משום שאני זוכר לה חסד נעורים עוד מימיה המשותפים עם יהורם גאון כששיחקתי ניצב. מול המרקע ומשתאה לנוכח שנינותה הבלתי פוסקת.
מאוחר יותר, אחרי שאכהן כעשרים שנה בתפקיד ראש העמק, אזכיר ליריביי מהיכן משתין הדג ומדוע ולמה לבשה הזברה פיג'מה, אחרי שאשלח את הלפיד ללבוש חולצת פסים דקה לפני שינסה לשוב, בלא הצלחה- אל הערוץ השני שתמיד יישאר שני לראשון, בו עשיתי את מירב תהילתי ומיטב תהילותיי. היו שם כמה עם אותו שם. קורה. ולאחר שאצור שושלת בלתי נגמרת אפסל פסל בדמותי, מעשה לא פסול כלל וכלל אשר יזכיר לכולם מי כאן השליט העליון ולמי זורחת השמש מן הישבן. רמז- זה לא למומין למרות שהוא היה מת להראות לי.
ובכלל, אולי אקצץ בתקציב סוסי היאור. הם טפילים החיים על חשבוני ופעם בשנה מזמינים אותי לתה ועוגיות. חצי שנה מתוך שנה הם ישנים להם ואני טוחן את עצמי בשמירות מאהל שלא נגמרות. עוד מעט זה ישתנה, אזכה בניצחון מוחץ על פני יריביי הנוראיים ואפילו אשאיר לשאלתי קוואק אבק, לראשונה מאז שיעור ספורט בבית הספר המחוזי בה רצתי אל האופק, לפני שגיליתי את העשבים השוטים ששיטו גם בי. אך על העבר לא מדברים. "שחר של יום חדש", הכרזתי מול רבבות גברים, נשים וטף, שרובם צהלו וחלקן סתם צרחו בהנאה. מעריצותיי שמו לב למצגת העירום החלקי שלי שהתנוססה מאחוריי.
חשוב לשמור על השוק,
העיקר- שלא תהיה שכונה.
הו, הא, מי זה בא? ראש המשתלה הבא. כי על השורשים חובה לשמור.