.....אני קורא את השירים שלך וממש נידבק לכיסא.....חביבי אתה גדול יותר מכל האתר הזה.....
השירה של שלוש שואבת את קסמה מהמלודיה והמצלול. שיריו בנויים על משפטים מרוסקים, מלים שהונחו לבד על שורה, צמדי מילים. רצפים תחביריים קטועים, שמלכתחילה לא הוצבו כדי לטעון ולספר אלא כדי להשמיע צליל, להשאיר בחלל מלודיה. תפיסת הפרגמנט כיחידת הבניין של השיר נגזרת אולי מתפיסת לשון מנומקת הקוראת תיגר על היומרה לומר דבר מה שלם ומשמעותי באמצעות השפה. מכל מקום, אצל שלוש ישנה קדימות לפרגמנטרי ולחלקי, לעמום ולחמקמק. אתה בא אל השיר מתמקם ממשש, נוגע אבל ברגע הנגיעה הוא נמוג, ובה בעת הפלא ופלא באוזניך מוסיפות המלים להתנגן. המילים מונחות זו לצד זו כרפרודוקציה של קולות פנימיים, רסיסי זיכרון וחלקיקי תמונות
.....וזה רק על רגל אחת מה שמצאתי.....ישר כוח שמעון.....