יפה שאמרת על השומר הצעיר.
חבר טוב שלי הוא בוגר הנוער העובד והלומד והוא חי עם הגרעין שלו איזו תקופה. הוא התגייס לנח"ל והשתתף בהתנתקות.
הבנאדם הזה, חילוני גמור ובעל דעות שמאליות יחסית רדיקליות חזר מההתנתקות עם "שריטה". האדם הזה בכה יחד עם המתנחלים אותם הוא פינה. שמאל או ימין, מתנחל או עירוני - כולם סבלו בפינוי, כולם הרגישו כמה זה היה קשה, רגשית.
אין פה עניין של הקלות, ואסור שיהיה. הגורל שלנו הוא משותף. ואם היית רואה איך זה השפיע על אותו חבר שלי (זה לא הפך אותו לימני, אגב, וזה מה שמדהים בכל העניין) - היית מבינה בדיוק כמה החוט של הרגש הזה נוגע לכולם, ולא רק לקבוצה מסויימת.
ההחלטה אם הפינוי יעשה על ידי הצבא או מג"ב/משטרה אינו משנה, כי יש גם שוטרים ומג"בניקים מתנחלים. זוהי החלטה אופרטיבית ולא מהותית, מהבחינה של גיוס בני ישיבות.
בסופו של דבר, זה התפקיד של כולנו, כיהודים, וכולנו צריכים לקבל אותו, כי כולנו צריכים לציית לפקודות (מי מאיתנו שמתגייס... גם למשטרה ולמג"ב, אגב). וזהו המהות של הפערים בין ברק לבין הרב מלמד - ציות לפקודות ללא תנאי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
