טרניו נאנח, הוא לא שייך לשם, לחבורת השיכורים הזאת שסבבה אותו.
למה דרינה בחרה דווקא שם כדי שיתצפת? יש עוד הרבה מאוד מקומות בעיר!
האנשים השתויים הטרידו אותו בנוכחותם, הוא החל לחשוש שהם ישבו לו בקבוק וודקה על הראש.
אחד מהם נעמד, לקח דלי מלא במים, ושפך על עצמו את תכולת הדלי.
טרניו קפץ אחורנית והביט באיש בבעתה גמורה.
הוא עד כדי כך שתוי, הו אלוהים. חשב לעצמו
האיש התנער מהמים ששטפו אותו, ושיערו השחור כפחם נע יחד איתו, טרניו סקר את תווי פניו הגבריים של האיש, שהיו מעוטרים בזיפים קטנטנים שנראים בבירור לעין.
האיש פקח את עיניו הכחולות והצלולות ונעץ בטרניו מבט ממושך.
"טרניו," אמר. "איש הקשר שנשלח מדרינה."
"גנדר!" קרא טרניו. "אז אתה לא שיכור אחרי הכל!"
"כן, כן-בלי נדר."
""אתה במקרה בריטי?" טרניו שם ב למבטא כבד בקולו של "שותפם לפשע".
"היגרתי לכאן מארצות הברית לפני זמן לא רב, כבר הגיע הזמן שלי לעשות מעשה משמעותי, ומאחר שהאדם השולט בעולם מתגורר דווקא כאן, אז בטבעיות מצאתי את עצמי במדינה הזאת."
"אז, איפה ציוד הריגול שהבטחת להביא?"
"בדיוק כאן." גנדר שלף מזוודה, תפח עלייה בכף ידו, ומסר אותה אל טרניו.
"ומי חבורת הגורילות הזאת שם?" שאל טרניו בחשש והחווה בראשו לעבר האנשים השתויים שנראו מעט כמו זומבים.
"אל תדאג, הם פה כדי לדאוג שאף אחד לא יכנס."
טרניו לקח את המזוודה לידיו ופתח אותה בדיסקרטיות, למרות הכל הדלת של הבר והקיר החיצוני היה שקוף ונראה לכל.
הוא שלף את המשקפת מתוך המזוודה והשקיף מבעד לזכוכית.
כעבור מספר דקות הבין למה דרינה שלחה אותו דווקא לשם, הייתה שם תצפית מצוינת על האחוזה של ראש הממשלה, וגם על פתח הביוב ממנו יצאו דרינה ונינה באותו הרגע.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
