מאז שנולדנו, אחד לצד השני, ידעו האנשים מסביבינו שנהיה הפכים מושלמים.
שיערי לבן, שיערו שחור.
עיני כהות, עיניו בהירות.
עורי חיוור, עורו שחום.
במהלך השנים גדלנו להיות אנשים שונים, למרות שאיכשהו, היינו דומים.
לפעמים אנחנו כל כך דומים עד שיש לי הרגשה שאני מביט במראה כשאני מתבונן באחי התאום.
אבל לפעמים, אני מרגיש כאילו המראה נופצה, פניו של אחי הופכות לאלי רסיסים של מראה שבורה, אח שלי הופך לזר, ואני לא יודע אם אני מכיר אותו, או לא.
למשך כל חיי לא הבנתי מה עומד ביני לבין אחי התאום, מראה שבורה, או זכוכית שקופה.
		
		
		
					הוסף תגובה | 
			
		
קישור ישיר להודעה