מנקודת הזיכרון של אחרים / The Wolf
בכל יום שואה,
בכל שנה ושנה,
ביום השואה,
מתחילים המחשבות,
מתחילים הזיכרונות,
זיכרונות של אחרים,
צצות במוחי,
זיכרון הריח של הבשר הנשרף,
בבוכנוואלד למשל,
אני נזכר את טעם האוויר המלא עשן,
בוורשה למשל,
אני זוכר את הגופות המוטלות בצידי דרכים,
מרקיבות, לידן לפעמים תינוק קטן או ילד,
שלא מבין למה אמו לא עונה לו,
אני זוכר את הקרונות,
אני זוכר את הכל,
את הדם, את הכאב,
אני זוכר את הכניסה למקלחת,
איך פתחתי ברז,
ציפיתי למים,
ויצא גז,
כשהבנתי,
ניסיתי לצאת,
הדלת נעולה,
לא היה בי כוח,
לפתוח,
אני זוכר איך העמיסו אותנו,
טלאים צהובים,
על קרונות משא של רכבות,
אני זוכר את הצפיפות,
הריח של הקיא,
את ריח המוות שפשט בקרון,
אני זוכר איך נרמסתי למוות,
בתוך הקרון,
איך מנעו מאיתנו מים ומזון,
בתוך הקרון,
אני זוכר איך הותרתי מכתב,
לפני מותי,
בקרון חתום,
אני זוכר את האמא -
שראתה את בניה נורים ומתים לפניה,
את בעלה שנצלה באש המשרפות,
את גופות הבנים שקברה בעצמה,
בקבר אחים,
אני זוכר את הכפרים,
הירוקים,
בהם הסתירו אותנו,
נתנו לנו תקווה,
והביאו את מרצחינו,
אני זוכר את הכפריים,
עומדים לצד האס.אס.
מחייכים,
שנייה לפני שהכדור מחה ממני כל זיכרון,
כל רגש,
אני זוכר את הרוצחים,
שעמדו מולנו,
מול קברים שחפרנו,
וירו בנו בגב,
לתוך הבור נפלנו,
אני זוכר איך הסתובבתי,
וקיבלתי את הכדור ישר בלב,
עם ההבעה על פניו של מרצח,
את הצרור ששילח עד שהאמין -
שמתתי,
אני זוכר,
בכל יום שואה,
בכל שנה ושנה -
את הזוועה הנוראה,
אני מצדיע לכם,
שורדי השואה,
אני מצדיע לכם,
כי אתם בדמכם ובדם קרוביכם -
בניתם לנו מדינה,
נתתם לנו תקווה,
אני מצדיע לכם,
כי עברתם גיהנום,
והאמנתם,
בתוככי לבבכם,
בחירותכם,
בחיים,
אני מצדיע לנרצחים,
שבמותם ציוו לנו חיים,
"ואומר לך בדמייך חיי,
ואומר לך בדמייך חיי",
לא נשכח, לא נסלח.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
