״נינה, אני מצפה ממך לנהוג ביושר ולהוכיח את עצמך, אני עדיין לא בטוח בהחלטה של דרינה לקבל אותך למחתרת, אומנם היא חכמה וערמומית אך היא עדיין ילדה קטנה, ילדה קטנה ופגיעה, ואם יקרה לה משהו, את תהיי האשמה היחידה.״ לחש טרניו לנינה בטון ערסי ודחף אליה את כלי הנשק שהיא אמורה להסוות מתחת לבגדיה.
״אל תדאג, אדוני, אני לא אאכזב אותך.״ גמגמה בפחד.
״אדוני זה תואר כבוד, אל תחלקי אותו סתם כך, הראויה היחידה לתואר שכזה היא דרינה, היא מקימת ומנהיגת המחתרת.״ פסק טרניו והתבונן בנערה שמסר אליה כלי נשק.
נינה הייתה נערה נאה, עיניה הירוקות היו צלולות ושיקפו תבונה וחוכמה, שיערה האדום שנראה לעיתים כאילו הוא בוער ריפרף בגלים לוהטים על כתפיה הצנומות, גזרתה המושלמת הבליטה את היותה בת אצילים.
טרניו מעולם לא סמך על אצילים או על צאצאיהם, אף על פי שנינה ברחה מביתה כדי להצטרף למחתרת, הוא עדיין לא נתן בה אמון מלא, גם לאחר שקיעקעה על ידה את קעקוע הדרקון שמוכיח נאמנות מלאה לחברי המחתרת ומנהיגתה.
״נינה.״ דרינה הופיעה לפתע וקטעה את רצף למידותיו הארסיות של בן דודה. ״טרניו, תפסיק עם זה, אני סומכת על שניכם ומוכנה להפקיד את חיי בידי כל אחד מכם.״
טרניו השתתק ביריעת כבוד, למרות שהיה מבוגר מדרינה ובן הדוד שלה, היא התמנתה עליו, לא להפך, קל יותר לשלוט בו מאשר שהוא ישלוט באחרים.
״ועכשיו, הנשק שלי.״ דרינה הושיטה את ידה אל טרניו, הוא הושיט לה צמיד זהוב שענדה על ידה השמאלית, היד שנשאה את הקעקוע.
״דרינה,״ אמרה נינה וגרימה הרימה אליה את מבטה. ״אני לא מבינה, את המנהיגה של המחתרת, את לא זקוקה לשום סימן הזדהות או נאמנות, וגם אם כן, יש לך יד מכנית שגבתה ממך מספיק סבל וכאב, למה יש לך קעקוע אחרי הכל?״
״אני רוצה להראות להם-כלומר, לאנשי המחתרת- שאין להם סיבה להרגיש נחותים ממני, הדבר היחיד שמבדיל ביני לאנשי הוא שאני מחלקת פקודות, והם מצייתים, שלומי לא חשוב יותר משלומם, וחיי לא חשובים יותר מחייהם.״ עינייך של דרינה בהקו כשאמרה את הדבר לנינה.
״דרך אגב, מה זה?״ שאלה נינה והצביעה על הצמיד של דרינה.
״זה ביסט.״ השיבה דרינה במהירות.
״מה זה ביסט? זה כל הנשק הנחוץ לך?״
״כן,״ השיבה דרינה. ״וביסט זה... אה, אין טעם, לוקח זמן רב להסביר את זה, שתראי אותו בפעולה-תביני.״
״ומתי אני אראה אותו בפעולה?״
״היום בערב.״
״אם את כל כך בטוחה בנשק הזה עד כדי כך שאת לא נושאת שום נשק אחר, למה את לא חילקת צמידים כאלו לכל אנשי המחתרת?״
״בינתיים האנשים שניתנו להם ביסט הם אנשים בכירים שאפשר לסמוך עליהם ושיהיה להם שימוש בביסט, את כל אחד מהם בחנתי באופן אישי.״
״ולמה לא-״
״למה לא בחנתי אותך? גם הבחינה שלך תגיע בקרוב, בזמן המתאים.״
		
		
		
					הוסף תגובה | 
			
		
קישור ישיר להודעה