אני חייב להביע את דעתי בנוגע לדיונים האחרונים שמתנהלים פה, שלדעתי כבר חרגו מגבול הטעם הטוב, משני צידי המתרס.
ויכוח, מטבעו, כולל שני צדדים (או יותר) שלא בהכרח מסכימים אחד עם השני. זה בסדר וזה תקין, ונשאלה כאן השאלה האם זה מפלג או מאחד - ודעתי האישית היא שהוא מעשיר, ואין בו שום פסול כשהוא נשאר בתחום הדעות האישיות.
הבעיה מתחילה כשהויכוח מגיע לפסים אישיים... מלים כמו "שקרן" ו"טיפש" שעפות פה בשבועות האחרונות בלי דיי. גם אם עמוק בפנים כולנו חשים דעות שהן לא הכי "פוליטיקלי קורקט", כולנו (כך אני רוצה להאמין) אנשים בוגרים ותרבותיים ומסוגלים להחזיק את השליליות האישית הזו לעצמנו, ולהצמד לנושא הדיון עצמו.
יהיה חכם אם כולנו נזכור שלשנות דעה של אחר זה לא כזה פשוט וקל. אני לעולם לא מתיימר לחשוב שהבעת הדעות האישית שלי תשנה את דעתו של מישהו, אפילו בקצת. אני מתווכח ומתדיין כדי ללמוד על דעתו של האחר, להעשיר את עצמי, וכן, אולי קצת לשרוף זמן ולהנות מעצם הדיון עצמו.
אני שם לב פה שאנשים ממש נתקעים על ויכוחים של "כן" נגד "לא", כשזה כבר ממש מגיע לשורשי האמונה (או אי-מונה) של כל אחד, ושם זה גם גורר התכתשויות אישיות וצורמות.
אז בואו ניקח רגע ונחשוב. לא רק איפה השני לא בסדר - אלא איפה גם אנחנו לא בסדר (וכן, גם אני מועד בלשוני לפעמים). אין פה עניין של לבקש סליחה... אבל כשויכוח ממצה את עצמו - כשכל הדעות הובעו ומכאן זה מגיע רק ל"כן" נגד "לא", או לחליפין - כשאחד מחברי סימניה לוקח את הויכוח לפן האישי - בואו פשוט נפסיק את הדיון שם. בלי להצהיר אפילו "פה זה נגמר". זה דיי ברור לכשעצמו. קצת כמו שאומרים על ילדים קטנים "אל תתייחס אליו, הוא רק מבקש תשומת לב".
אני חושב שהתחמקויות כאלו, של שרשורים שמגיעים לטונים צורמים ומעליבים - יועילו לכולם. הרי בתכל'ס, אף אחד לא "מנצח", כי דעותיו של אף אחד לא ישתנו. אבל כשזה נמשך - כולם מפסידים - כי כולם פה מורידים מרמתם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
