אני חוששת שפספסת את השאלה העיקרית שלי- מהו המוסר האובייקטיבי שאתה מדבר עליו? אני לא מכירה דבר כזה.
אם הייתה לסקנדינביה שליטה חזקה כל כך על צורת החיים וקבלת ההחלטות במדינת ישראל- הייתי נותנת אותה בתור דוגמא. זו נקודה שאי אפשר להכחיש אותה אלא מתוך עיוורון: אנחנו לא זזים מילימטר בלי רשות של המעצמה הבלתי ניתנת לערעור. זה החלק העצוב.
אני מבקשת שתפסיק לדבר באוויר. אני לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מצציצת דם" של הדת או ב"פשעים חמורים בהתנחלויות" (אני מניחה שהתכוונת לומר "עוול"...) אתה משתמש בהמון ססמאות שאני שומעת ברחוב, ורוב האנשים שמנסים לפתוח את זה, מגלים שהם לא יודעים בדיוק במה מדובר.
אני לא חושבת על ילדות בנות 17 כעל חיות אדם. אני בטוחה שיש להן חלומות, ויש כאלה שרק רוצות חיים שקטים והן רק קורבנות של פשעי אחרים.
אם הן כן מעוניינות להרוג נשים וילדים תמימים במדינת ישראל- כבר הסברתי לך את העמדה שלי בנוגע לנקודה הזו בסוף התגובה הקודמת, אני מניחה שלא העברתי אותה כמו שצריך: להגיד שמותר לאדם להיות פושע בגלל המצב שלו, זה לומר שאין דרך להסיר את הרע מהעולם לחלוטין. כי גם אם הרוע לא יתבטא כלפי חוץ, הוא תמיד יהיה קיים בפנים, מחכה להתפרץ כשהתנאים יהיו רעים. אני לא מוכנה לקבל את הטענה הזו. וכן, להגיד את זה יהיה דומה לאמירה שמדינת ישראל הייתה יכולה לגרום לשואה אם הייתה במצב בו גרמניה הייתה. למה כל כך קשה לך להרחיק עם כיוום המחשבה הזה עד לשם? למה דווקא זה נראה לך ברור, שמדינת ישראל לא תרד לשפל כזה?
כמו שאמרתי, אנחנו עוד לא נמצאים במצב האידיאלי שלנו- אנחנו בתהליך. אתה מסרב לראות את זה כתהליך- כרצונך, בבקשה. אין לי דרך להוכיח הסטוריה. עם ישראל מרעיד עולם בכל פעם שהוא פוצה את פיו. אין לי מה להתחיל לתאר עד כמה שמסופר עלינו במדינות רבות כל כך בזמן שהיינו אמורים להיות כלום מוחלט. גרגר זעיר ביקום. אין מה להתחיל לפרט על השינויים העצומים שאנחנו גורמים. תסביר לי, למה לכל העולם אכפת כשאדם אחד מסויים זורק על אחר אבן בעזה, ומתעלם מרצח המוני במקומות אחרים?
אנחנו מהווים סמל למוסריות- לטובה או לרעה, אם נרצה או לא, אם נעשה עבודה טובה או נחרבש הכל.
כאן מתחבר עניין גילוי שם ה' בעולם. זוהי התכלית שלשמה נוצרנו כעם. ביקשתי שתתן לי תחום לפרט בו, כי אפשר להתייחס לזה בכל כיוון שהוא. בתחום המוסריות, לעניינינו, אנו אמורים לגלות את המוסר האמיתי, היחיד הנכון, זה שניתן לנו בשחר האנושות בשבע מצוות בני נוח, ואז בעשרת הדברות- כי כמו שהסכמנו, מוסר הוא עניין סובייקטיבי. אחד יטען שהעונש על רצח צריך להיות מוות כי מדובר בחטא חסר כפרב, אחר יטען שמספיק להגביל את חופש התנועה- בבית סוהר לשארית חייו, ואחר יטען שאף זו רשעות ושאסור לגזול לאדם חירות בסיסית ומשמעותית כל כך ויקנוס אותו בכסף.
מה זה אומר, שלמוסר אין משמעות? שהצדק הוא בעיני המתבונן? זו אמירה נוראית. מכאן אין שום דרך לצמוח. המוסר היחיד שלא יהיה סובייקטיבי הוא המוסר שמעל לאדם, המוסר הא-לוהי. ברגע שעם ישראל יפעל בארצו מתוך אמות המוסר היהודיות שהגיעו מבורא העולם בכל התחומים: ענייני משפט, מלחמה, ממשל, כלכלה ועוד- בכך נהיה אור לגויים ןנגלה את שם ה' בעולם.
אני לא מדברת על "כפייה דתית"- בצורה הזו לא תהיה לזה משמעות. אלא שישראל עתידים להבין ולראות שזו הדרך הנכונה. לאט לאט...
היהדות היא לא דת. קל לסווג אותה מבחוץ כמסגרת של חוקים ופולחנים. אבל רק מי שבאמת מסתכל יכול לראות שמדובר בדרך חיים שמוליכה בכל שביל קיים למקום גבוה יותר.
אני ממש לא רואה אבסורד במשפט. עצוב לי שככה אתה רואה את אלו שמקריבים את חייהם כדי להגן על הביטחון שלך- כעיוורים.
כן, הם עיוורים לצורך הפרטי שלהם, עוצמים עיניים מהאגואיזם והצורך האובססיבי של המודרנה לדאוג תמיד שלי יהיה קל, טוב ונוח. הלוואי וכל העולם יהיה עיוור כמותם.
אני יודעת מה יש מאחורי מלחמות היום, כמו שמאז ומעולם היה. כל קרב לגופו- חלק באמת ממניעים של כסף, או יתרון שלטוני כלשהו. העולם לא שונה כל כל כמו שנוטים לחשוב. אני לא מעודדת את המלחמות האלה, ממש ממש לא. המלחמה היחידה שלי, היא המלחמה ברע.
אגב, אני מבינה מדבריך שאתה מהמשתמטים? מהפציפיסטים שמתנגדים לרעיון הצבא באופן כללי?
ולנקודה אחרונה- אם יכול להיות שאני צודקת, ויכול להיות שהדעות שאתה מחזיק בהן שגויות, לא היית רוצה לברר את זה? כשאני מתווכחת עם מישהו, זה לא בגלל צורך מטופש להבעה עצמית או משהו דומה. אני מנסה לברר ולהגיע לאמת מתוך הקשבה.
אם כל הכבוד לפלורליזם, בסופו של דבר יש אמת אחת נכונה. בני אדם עוד לא מצאו אותה בשלמותה, אמנם, אבל חופש הביטוי אמור לסייע למצוא אותה, מתוך דיונים, שאלות ובירורים. כמו שדיברת על מוסר אובייקטיבי (למרות שלא הבנתי עדיין במה מדובר בדיוק...) זו הכוונה. אם אין לך עניין להתייחס לטיעונים אידיאולוגים ברצינות, אלא כמשחק- כולם צודקים, יכול להיות שאני טועה אבל זה לא משנה- אין טעם להמשיך להתווכח... במשמעות החיובית של המילה כמובן :)
