זו היתה תקופת סוף הקיץ תחילת הסתיו בניו יורק. הגעתי אליה לאחר טיול פוסט צבא המסורתי כדי לעבוד קצת ולאושש את חשבון הבנק המדלדל שלי. ארבעה חודשים של טלטול ארגזים וגרירת ספות העברתי שם, באוקטובר של אותה השנה עמדתי להתחיל לימודים באוניברסיטה ותכננתי לעבור לדירה שכורה. רציתי שיהיה לי קצת כסף במקרה וזה יותר קשה משהאמנתי ללמוד לעבוד ולגור לבד.
באחד הימים לאחר יום עבודה לא נעים (העברה לקומה שלישית בלי מעלית) עליתי על הרכבת התחתית מהברונקס בדרך לכיכר וושינגטון שם הייתי צריך להחליף לרכבת L שתיקח אותי אל ביתי (או לפחות למרחק 20 דקות הליכה ממנו). התיישבתי בעייפות על אחד המושבים הפנויים והתחלתי להתבונן סביבי. למולי ישבה אמא עם בתה הקטנה ילדה כבת שנתיים עם שער זהוב יפיפה, עיניים כחולות מרצדות בהנאה, ילדה מקסימה.
ניכר בה שזו אחת הפעמים הראשונות שהיא נוסעת ברכבת, הכל הלהיב אותה, היא התנפלה על אמה באין סוף שאלות, נוגעת ומפטפטת עם כל מי שסביבה, היתה בה כזו חיות, התלהבות, היא גילמה בצורה מושלמת כל כך את היקסמותם של הילדים מהעולם הסובב אותם שלא יכולתי שלא להיות מהופנט ממנה. הסתכלתי עליה כל אותה נסיעה נהנה הנאה ממשית משמחתה. תוהה ביני לביני מתי אנו מאבדים את היכולת הזו להנות בתמימות מהסובב אותנו.
במושב לצידה ישבה אישה בשנות העשרים לחייה מדהימה ביופיה, שער שחור גולש עיניים ירוקות לבושה בהידור ובהקפדה בגדים שחצי מסתירים חצי חושפים גוף מעוצב בשלמות. אני זוכר שחשבתי לעצמי כמה רגיש, בוגר, עמוק אני שאני מקדיש את כל תשומת הלב שלי לילדה משחקת וכמעט ולא שם לב לאישה היוצאת דופן ביופיה, מהנהן לעצמי בסיפוק שהנה סוף סוף הבנתי מהו שבאמת חשוב לשים לב אליו, איפה נמצא האושר האמיתי.
באחת התחנות האישה ירוקת העיניים קמה מכסאה ויצאה מהרכבת, אפילו לא סובבתי את ראשי להעיף בה מבט אחרון, היא נראתה לי שולית, שההנאה שאני אוכל לשאוב ממראיה חיוורת לעומת ההנאה מאושרה, מחיוניותה של אותה ילדה. ואז נסגרו מאחוריה הדלתות והרכבת החלה בנסיעתה. באותו רגע רמת ההתעניינות שלי בילדה צנחה תלולות הפנתי את ראשי אל החלון ונתתי למחשבתי לנדוד.
מאוחר יותר שהעלתי את גירת האירוע נדהמתי מרמת הרמיה העצמית שאני מסוגל להגיע אליה. בזמן אמת לא היה לי מושג שהעניין שלי באותה סיטואציה נבע בלעדית מאותה אישה צעירה וכאשר היא הלכה ולקחה את רגליה הארוכות איתה הוא נעלם לחלוטין. המחשבות שלי באותם רגעים תשומת הלב העניין כולם סבבו סביב הילדה. ולרגע לא עברה בי המחשבה או ההרגשה שאני עושה כל זאת בניסיון לשאת חן בעיני אותה צעירה.
הבנתי שמכל אותן תשוקות ששאפתי באותה תקופה לכבות זו היא המסובכת והחמקמקה ביותר,ששורשיה שתולים בצורה החזקה ביותר בקרקעית נפשי. לא התשוקה לנשים או לקרבה גופנית אליהן אלא הרצון להיות מוערך על ידן.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
