ראיתי את חיי,
הם רצו מול עיניי,
כמו תמונות על המסך .
הם ניפצו תקוות,
שמילאו את הלב,
הם רק רצו כאב.
ואותם המבטים האכזריים ,
מציפים אותי
ברגעים כה ישנים.
הם מרסקים את הלב
לחתיכות קטנות ,
וגורמים לי ליפול.
אני מכסה את עיניי ,
מנסה להתרכז,
אך זה בא ואותי רודף.
אני מנסה לברוח ,
רחוק , כמה שאפשר,
אך זה משאיר אותי בעבר.
ואותם מילים דוחפות אותי
אל תוך התהום ,
שם אני לבדי ,
לא מצליחה לעלות.
והחושך עוטף אותי
בדממה כה פוגעת.
והצלילים בראשי מתחזקים ,
הם הולמים בי בחוזקה ,
לא נותנים לי מנוחה...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה