רוח נושבת ,
היא מקפיאה דמים .
הענפים מתנועעים
והעלים כך נושרים ,
יוצרים מציאות קצת אחרת .
ואת יושבת כה זקופה ,
אינך נופלת .
את כה חזקה ,מלאת שתיקה.
את אומרת שהחיים ניתנו במתנה.
אז תגידי לי איך את כאן,
ותגידי לי איך את הכול השארת,
כי אין בי טיפת כוח לנשום .
ותגידי איך השלכת ממשיכה ליפול,
כי אני לא רואה שום אור .
והתקוות בונים לך מגן ,
הם עוטפים אותך בחום כה אוהב.
ואת מחייכת לעולם ,
מרגישה בטוחה.
אז תגידי היכן אני טועה?
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה