קמתי בבוקר ואז..
זה קרה
האמת? לא ידעתי בדיוק מה קרה, פשוט הרגשתי, הרגשתי מין רגש חדש :לא שנאה לא עצב לא שמחה לא אהבה
לא ריקנות,שום דבר מוכר (ותאמינו לי אני מכירה המון רגשות).
אני לא חושבת שהרגש הזה משהו אנושי אפילו, אני לא יכולה להסביר אותו.
חוץ מהרגש פשוט הרגשתי שמשהו יקרה היום, לא יום רגיל: לומר שלום לדוד שלי שבכלל שונא אותי,ללכת ברגל שעה לבית הספר,לאחר כמובן,לאכול ארוחת צהריים לבד בבית ספר ואז להגיע הביתה וכולי וכולי.
לבסוף הצלחתי לקום ואז הסתכלתי בשעון: "אוי לא כבר 5:20!"
(כן כן אני קמה בחמש) לוקח לי מלא זמן להתארגן שזה כולל: לצחצח שיניים,להתקלח,לסדר את התיק,לחפש בגדים, להתלבש,לאכול וכמובן ללכת ברגל שעה ארוכה ומשעממת.
פתאום שמעתי את מלדי העוזרת שלי צועקת לי מלמטה: "נוני" (היא המציאה לי שם חיבה נוני אפילו שביקשתי ממנה לקרוא לי בשמי האמיתי, נועה) "הגיע זמן לקום!"
"טוב קמתי" עניתי לה.
הצלחתי להתארגן בערך בזמן אכלתי לחם עם חביתה וכל מיני ממרכים ויצאתי לדרך בערך ב: 6:00
התחלתי ללכת ובערך בחצי הדרך פתאום שמעתי "נועה, נועה" ממש חלוש מאחורי.
ואז הסתובבתי וראיתי:....
המשך יבוא..
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
