אתם חושבים שאתם מכירים אותי, אבל אתם לא.
אתם חושבים שאני אותה ילדה שקטה, שאף פעם אין לה משהו לומר.
אתם רואים אותי מבחוץ, אבל אין לכם שמץ של מושג מה אני חושבת בפנים.
מה הדעות שלי, הרעיונות שלי, העולם שלי. טרחתם פעם להכיר אותו?
לא. אף פעם לא באתם ושאלתם מה אני חושבת, מהי דעתי. ולמען האמת, גם לא איכפת לי. אבל אם הייתם שואלים אותי, הייתי עונה לכם.
אני מסתכלת עליכם מבחוץ, ואני בזה לכם. אני בזה לכם, כי אין לכם אומץ להפר את החוקים הבילתי ניראים,שאיש לא קבע. אני בזה לכם, כי אתם בובות שמישהו מושך בחוטים שלהם, כי אתם רוקדים לפי אותה המנגינה המוכרת. אני יכולה לצפות את הצעדים שלכם מראש. אתם משעממים אותי.
אתם כלום בעיני. יצורים חסרי תועלת. בזבוז גמור של זמן.
אני לא מסוגלת להבין אתכם. אני לא רוצה להבין אתכם, את החוקים שלכם, את הצרות שלכם, את הבעיות המטופשות שלכם. כבר מזמן מאסתי בכם.
אני בזה לכל בני האדם, שהרסו את העולם שהם בנו במו ידם. תסתכלו על עצמכם. כל מה שמעניין אתכם זה הצרות שלכם. המלחמות שלכם, הכסף שלכם, הרכוש שלכם. אתם לא מסוגלים להעריך דבר. אתם חושבים שאתם הגזע החכם מכולם, אבל למעשה אתם הגזע הטיפש ביותר. אתם אנוכיים במידה שמילים לא יוכלו לתאר. אני בזה לעצמי על כך שאני אחת מכם.
אני שונאת אתכם, כל אחד ואחד מכם. אני שונאת אתכם במידה כזו, שאם היה כאן כפתור שהיה יכול להשמיד את כולכם, הייתי לוחצת עליו. בחיי, עד כדי כך אני שונאת אתכם.
אבל את עצמי אני שונאת יותר מכולם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
