*בבקשה אל תהרגו אותי על הסטיגמה הזאת, יש אנשים שלוקחים את זה עד הסוף P:
----------------------------------------------------------------------------
הילדה בכיתה ח' הולכת ברחוב.
בגדיה השחורים עם הגולגולות, תספורתה עד הכתפיים, הפירסינג ונעליה הקשוחות שכל כך מזוהים איתה, עליה.
כל זה, כל ההצגה המרשימה הזו, נועדה רק כדי להידמות להם.
להידמות, אל כל תלמידי התיכון.
התיכוניסטים, שלמרות עומס הלימודים יש להם זמן לחיים.
לא לתלמידי התיכון הרגילים היא רוצה להידמות, אלא לתלמידי התיכון המיוחדים. התיכוניסטים השחורים.
תלמידי התיכון האלה מושלמים מבחינתה. הם לובשים רק שחור -בעיקר עם גולגולות- מציירים גרפיטי על קירות בית הספר ועושים כל שברצונם.
האם יש יותר כיף מזה?
החיים שלהם, הם כל כך שמחים, כל כך מאושרים.
כמובן שמאושרים בדרך אחרת, לאנשים מהסוג שלהם יש אושר יחיד במינו.
אושר לא רגיל. האושר הזה מתבטא ביותר שחור וחיוכים לא קיטשיים.
יש מהם, שאפילו יודעים לנגן או לשיר.
הנערים האלה מקדמים את סוגי המוזיקה האהובים עליה, שלדעתה היא היחידה שבאמת שווה לשמוע.
אולי אנשים אחרים לא אוהבים מוזיקה כזאת, אבל היא יודעת שבארץ הזו חסרים מעריצי מטאל ורוק.
רוב האנשים לא מתקרבים אליהם, אז החברויות נשארות ביניהם.
לא היה לה אכפת, מאז ומעולם שלי תמיד חלמה שהנשיקה הראשונה שלה תהיה עם מישהו מהם.
בכל השיעורים היא פינטזה על כך, ומשיעור של"ח האחרון היא הגיעה למסקנה איך היא רוצה שזה יראה, הסצנה המושלמת.
זה יהיה בגיל 16, היא ומי שיהפוך מתחילת התיכון לידיד הכי טוב שלה, שכבר מתחילת השנה יהיו להם רגשות אחד כלפי השני. זה יהיה בדיוק אחרי שהם יתוודו על אהבתם.
שניהם יהיו לבושים בשחור, הוא בג'ינס שחורים עם שרשראות בצד וחולצת גולגולות, כמו שהיא ראתה בחנות בקניון. היא כמובן תלבש אותה חולצה כמו שלו ואת חצאית המיני השחורה שלה. יהיו לה גרביונים שחורים כמובן, הרי זה חייב להיות בחורף.
ואיך לא בחורף? הרי זה חייב להיות בגשם, הנשיקות הכי רומנטיות הן בגשם.
כל זה יהיה רומנטי ומושלם, אבל היא צריכה להשתייך אליהם.
היא הסתפרה בתספורת עד הכתפיים שתבוא במקום שיערה הארוך, שאותו תרמה לחולי סרטן.
את כל המלחתה שלה היא שינתה, ולמצוא כל כך הרבה שחור וגולגולות בימינו זה די קשה.
לקח לה שנים לעשות את זה, אבל בסוף היא שכנעה את אמה שתרשה לה לעשות פירסינג קטן באף. אחיה צחק עליה על כך.
את כל הדברים הוורודים והלבנים שברשותה היא החליפה לסגול ושחור, רק כדי לא להיראות כמו פקאצה.
הכל, היא עשתה הכל רק כדי להידמות להם.
אז עכשיו היא ברחוב, עם התלבושת החדשה, וכמה תלמידי תיכון רגילים מסתכלים עליה מוזר.
זה גורם לה להרגיש רע, ואבן אחרי אבן נכנסת לה ללב ברגעים האלו. אבנים שהיו מספיקות לקרקע של ים שלם.
היא מבינה למה מסתכלים עליה ככה וצוחקים למראה שלה, הרי אין אימו מתולתלת.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
