בפרק הקודם:
כי באותו רגע שמעתי צעדים,ואני ראיתי איש גבוהה עם שער שחור,עומד מולי ואומר
"אני שמח שהתעוררת,רק חבל שאת כבר הולכת" לי הקול זיהיתי שזה היה שי,הוא תפס את ידי הוביל אותי אל חדר גדול ואפור שהיו בו שתי ספות ומיתה צרה "מפה את כבר לא תצליחי לברוח לא חשוב כמה תנסי" אמר שי
ואז טרק את הדלת,חיקיתי בתא שעה,שעתיים,שלוש ואז מישהו נגע לי בכתף צרחתי....
אך הוא שם יד על פי ואמר לי "למה את צועקת,מה אני כבר עשיתי לך?" אני זיהיתי את הקול הזה זה היה
הקול של עופר הוא היה החבר הכי טוב של אחי,נרגעתי והוא הסיר את ידו מהפה שלי ואמר "מה את עושה פה?
איך הגעת לכאן?" ואז אני סיפרתי לו את הכול מהמוות של ניר עד לצרחה שהייתה לי כשהוא נגע בי
עופר אמר לי "אני ממש מצתער על הקטע אם המוות שלניר חבל מאוד על זה!אבל יש צד חיובי בכול
זה" ואני גיחכתי "כן בתח,איזה צד חיובי כבר יכול להיות בזה?" אך הוא ענה לי ברוגע
"זה פשוט מאוד את יכולה להגן על אחרים ובאמת אני רוצה שתספרי לי
מאיפה את ידעת את כול התרגילים האלו" ואני עניתי לו "אני יודעת אותם כי אני למדתי בעצמי להסתדר,
כי הרי לא היו לי ולניר הורים,ואני הייתי צריכה לדעת לבד איך להגן על עצמי
אז אני פשוט למדתי איך לתת מכות,להגן על עצמי,ולהשתמש במה שמסביבך כדי
למצוא נשק,אבל אני רוצה שעכשיו אתה תספר לי איך הגעתה לפה!"
אך לפני שהספיק לענות אנחנו שמענו צעדים ורשרוש של מפתחות,ואז נכנס איש נמוך מאוד
שהיה לו שער שחור גלי שהגיע לו כד לכתפיים,הוא כנראה שם לב שהסתכלתי עליו במבט מוזר,
כי הוא אמר לי "את עם השיער החום,את באה איתי" אני הסתכלתי על עופר במבט שאומר "תציל אותי
מה לעשות ללכת איתו?" אבל עופר החזיר לי רק מבט רגוע שאומר "אל תדאגי הכול יהיה בסדר את הרי
הילדה הכי נחמדה,חכמה,וחזקה שאני מכיר ואני לא התפלה גם אם תוציאי אותנו מפה" אני התפעלתי שמבט יכול
לומר כול כך הרבה מילים.
אני הלכתי לבסוף עם המיני איש,הוא לקח אותי דרך מדרונות,דלתות,וחדרים לבסוף עצרנו לפני דלת עץ ענקית שהיה מצויר עליה כוכב גדול ושחור האיש המוזר פתח את הדלת ואני קפאתי במקום,הייתה שם.....
-----------
סליחה שהפרק קצר לא היה לי זמן ואני הבטחתי שהעלה אותו היום ואני מקיימת הבטחות
ואני מאוד מקווה שאהבתם כי אם אהבתם תגיבו!!!
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
