שלוש בלילה,
מסתובבת, סביב עצמי.
כבר אי אפשר למצוא אהבה במקום שכולם מחפשים.
נמאס לי מהצביעות הזו,
מהחיוכים שכולם מחלקים בחינם,
רק כדיי למצוא פיסה של אושר,
חלק חסר,
שישלים להם את החלום שהם קנו בשקל תשעים.
אני רוצה אהבה שתפיל אותי מהרגליים,
כזו שתרגש אותי בכל תו של שיר שאשמע,
כזו שתגרום לי לחלום בהקיץ,
לחלום בלילות.
להאמין בחלומות,
לרצות לגשימם.
אני רוצה לאהוב עם מלוא האנרגיות שקיימות בי,
אני לא רוצה להשתכר בשביל להעז,
להאשים חפים בפשע,
להתחמק מהאמת,
ממבטים חודרים, לתוך הנשמה.
אני רוצה להיות אני מבלי להתנצל על זה,
ומישהו שיוכיח לי שזה הדבר הכי טוב שקיים עליי אדמות,
להיות אני.
אני רוצה לחבק מבלי להרגיש קיטשית,
אני רוצה להרגיש קרוב,
אני רוצה לנשק לעצום עיניים ולתת לעצמי להסחף,
אני רוצה להרגיש ילדה,
לרוץ מבלי להתנשם בכבדות,
להתנדנד על נדנדה ,
ולא להתנדנד מרגש חולף ובא.
אני רוצה שתדע,
שרק עליך חשבתי היום.
וזה לא פייר שאתה אפילו לא יודע
לא מרגיש
לא מנחש.
אני רוצה שיבוא מישהו ויתפוס את המקום שלך,
כי נמאס לי לאהוב אותך כל כך, בלי סיבה מוצדקת,
להרגיש קטנה כל כך.
אני צריכה אותך,
אני צריכה חיבוק.
חזק, אחד שיעטוף את כולי.
מאוחר מדיי
אתה יודע?
יום אחד אולי תצטער על זה,
אני אהיה שם דיי לסלוח.
רק היום אני מוכרת הזדמניות בחינם
ומחר,
אולי מחר אני אהיה במקום אחר,
רחוק מכאן.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
