פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1138 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים ו-10 חודשים מַבָּט שֶׁל רֶגַע וְזִכָּרוֹן נֶצַח אביר
מַבָּט שֶׁל רֶגַע וְזִכָּרוֹן נֶצַח
הַיּוֹם בְּשָׁעָה 16:20, טֶרְמִינָל אֶחָד בְּנַתְבָּ"ג, כַּמָּה מֶטְרִים לִפְנֵי מַעֲבָר הַחֲצִיָּה, הִבְחַנְתִּי בָּךְ, עָמַדְתְּ שָׁם עַל הַמִּדְרָכָה, עֲטוּפָה בִּמְעִיל שָׁחֹר שֶׁהֶחְמִיא לְגִזְרָתֶּךְ הַתְּמִירָה, הִבַּטְתְּ לְעֵבֶר רִכְבִי, כְּמוֹ מְבַקֶּשֶׁת לָדַעַת, אִם יִתְאַּפְשֵׁר לָךְ לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ, כָּכָה מִשְּׂמֹאל לְיָמִין...
לִכְשֶׁהִתְקָרַבְתִי יוֹתֵר אֶל מַעֲבָר הַחֲצִיָּה, תּוֹךְ הֶאָטַת מְהִירוּת הַנְּסִיעָה, הִבְחַנְתִּי בְּתַוֵי פָּנַיִך, שֶׁכְּמוֹ פֵּאֲרוּ אֶת הוֹפַעָתֵך וְכֻלֵּךְ. חֹם קַל חָלַף כָּךְ, מִתַּחַת לְעוֹר לְחַיַּי, תּוֹךְ שֶׁאֲנִי עוֹצֵר אֶת רִכְבִי וּמְסַמֵּן לָךְ בִּתְנוּעַת יָדִי הַיְמָנִית, כִּי חוֹפְשִׁיָה אַתְּ לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ...
וְאַתְּ, אַתְּ הִתְחַלְתְּ לִצְעֹד בְּמַעֲבָר הַחֲצִיָּה, תּוֹךְ שֶׁאַתְּ מַבִּיטָה אֶלַי וּלְפֶתַע, שִׁנִּית כִּוּוּן הַלִיכָתֵך, פּוֹנָה אֶל רִכְבִי מֵהַצַּד הַמְרֻחָק מִמֶּנִּי, הִתְכּוֹפַפְתְּ כָּכָה, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַבִּיט אֶחָד אֶל הַשְּׁנִיָּה וְשָׁאַלְתְּ אוֹתִי, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְטֶרְמִינָל שָׁלֹשׁ... הֵיכָן עוֹצֵר הָאוֹטוֹבּוּס וְאִם יֵשׁ תַּחְבּוּרָה חֲזָרָה לְטֶרְמִינָל אֶחָד.
וַאֲנִי, שֶׁפִּתְאֹם, מִבְּלִי לָדַעַת, רָצִיתִי כָּל כָּךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָרֶגַע, נִסְחַף אֶל מַבָּטֵךְ,
יוֹפְיֵךְ וְכֻלֵּךְ, הִצַּעְתִּי לָךְ טְרֵמְפְּ לְטֶרְמִינָל שָׁלֹשׁ וְהֶחְמֵאתִי לָךְ עַל הוֹפָעַתֶך...
נִכְנַסְתְּ לָרֶכֶב - פוֹרְד פוֹקוּס כְּסוּפָה, אוֹסֶפֶת אֶת יוֹפְיֵך וְכֻלֵּךְ, אֶל הַמּוֹשָׁב שֶׁלְּצִדִּי... מַבִּיטָה בִּי, כְּשֶׁסֹּמֶק חוֹלֵף בִּלְחָיַיִךְ וְהִבַּטְנוּ נְבוֹכִים
מַשֶּׁהוּ, הָאֶחָד אֶל הָאַחֶרֶת... הַמַּבָּט כָּזֶה נֶעֱצַר לִשְׁנִיּוֹת אֲרֻכּוֹת, שֶׁלִּי אֵלַיִךְ וְשֶׁלָּךְ אֶלַי וּשְׁתִיקָה מְבִיכָה, עָטְפָה לִשְׁנִיּוֹת בּוֹדְדוֹת אֶת הָרֶכֶב וְאֶת שְׁנֵינוּ... כְּשֶׁרַק נֶהַמָת הַמָּנוֹעַ, מְפַזֶּרֶת אֶת הַמְּבוּכָה בְּרָעָשָׁה...
הִסְבַּרְתְּ לִי נְבוֹכָה, כִּי אַתְּ אוֹסֶפֶת אֶת בַּעֲלֵךְ מִשְּׂדֵה הַתְּעוּפָה, הִבַּטְתְּ אֶלַי, מָסְמִיקַה מַשֶּׁהוּ, תּוֹהָה אֶל מַבָּטִי אֵלַיִךְ וּמוֹתִירָה אֶת מַבָּטֵךְ, תּוֹהֶה אֶל מוּלִי...
"...כָּל כָּךְ יָפָה אַתְּ..." חָשַׁבְתִּי אֶל תּוֹכִי בִּשְׁתִיקָה רוֹעֶשֶׁת, מַבִּיט אֵלַיִךְ, מַבִּיטָה אַתְּ בִּי, מַרְעִישָׁה אֶל תּוֹכִי בְּמַבָּטֵךְ שׁוֹתֵק... לִכְשְׁיַרָדֵת בַּכְּנִיסָה לְטִיסוֹת יוֹצְאוֹת, אֵלֶיהָ הִגַּעְנוּ בְּטָעוּת, כִּי לֹא שַׂמְנוּ לֵב וְחָלַפְנוּ עַל הַנָּתִיב לִנְסִיעוֹת נִכְנָסוֹת, מִלְמְלוּ שְׁפָתַיִך תּוֹדָה וּמַבָּטֵךְ כֹּה חָדַר אֶל מַבָּטִי וְכֻלִּי... נָבוֹךְ הָיִיתִי אֶל נוֹכְחוּתֶך, שֶׁכְּמוֹ הֵחֵלָּה מִתְפּוֹגֶגֶת אֶל מוּלִי... וְאָז, כְּשֶׁפָּנִית לָלֶכֶת, שַׁבְתְּ לְפֶתַע, הִבַּטְתְּ אֵלַי... וְהוֹשָׁטֵת אֶת יָדֵךְ, שֶׁהִתְהַלְּכָה
אֶל כַּף יָדִי, מְהַסֶּסֶת מַשֶּׁהוּ, וְאֵצְבֵּעוֹתַיִךְ שֶׁכְּמוֹ נִגְּנוּ בִּקְצוֹת אֶצְבָּעוֹתַי, הִתְעַכְּבוּ לַהֵן, בְּכַף יָדִי, וּמַבָּטֵךְ כָּךְ אֶל כֻּלִּי וּמִתּוֹךְ הַכְּלוּם, מָסַרְתְּ לִי אֶת שְׁמֵךְ וְאֶת שֵׁם חֶבְרַת הַבִּטּוּח בָּהּ אַתְּ עוֹבֶדֶת וְהִמְתַּנְתְּ לַמִּלִּים שֶׁלִּי... וְכָל כָּךְ רָצִיתִי לְבַקֵּשׁ, אֶת הַמָּחָר אִתָּךְ וְאֶת הַבֹּקֶר שֵׁלְאַחֲרָיו... וְלִהְיוֹת נוֹכֵחַ, שׁוֹמֵר צְעָדַיִך וְאוֹתָךְ... וְחַשְׁתִּי אֶת שְׂפָתַי, מְסַמְּנוֹת אֵלַיִךְ אֶת שְׁמִי שֶׁלִּי, שֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי, תַּפְקִידִי וּמְקוֹם עֲבוֹדָתִי וְחַדָלְתִי
בִּמְבוּכַתִי, וְאַתְּ חִיַּכְתְּ בִּמְבוּכַתֶך אֶלַי, אוֹסֶפֶת אֶצְבָּעוֹתַיִך אַט אַט מִבֵּין אֶצְבָּעוֹתַי... מַבִּיטָה אֶל כֻּלִּי וְאֵלַי, מַסְמִּיקָה אֶל חָיוְורוֹנֶך, שֶׁהֵשִׁיב אֶל חִיוְורוֹנִי שֶׁלִּי.
שְׁנֵינוּ מִלְמַלְנוּ שָׁלוֹם, מַבִּיטִים אֲרֻכּוֹת, מַקְשִׁיבִים לִרְעֲשָׁן שֶׁל הֲהָבָרוֹת הַמִּתְנַגְּנוֹת... שֶׁהִתְפַזְּרוּ לַהֵן, מְרָקְדוֹת אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל הַטֶּרְמִינָל...
וְאַתְּ בְּיוֹפְיֵךְ, הִבַּטְתְּ שׁוּב אֶל עֵינַי, שֶׁהִבִּיטוּ בָּךְ וְאֵלַיִךְ... וּמִיָּד עִם פְּסִיעָתֶך שֶׁמָּשְׁכָה אוֹתָךְ מִמֶּנִּי וְהָלְאָה, מִתּוֹךְ הֹוֶוה כֹּה קָצַר אִתָּךְ , אֶל יָמִים אֲרֻכִּים שֶׁל מָחָר בִּלְעָדַיִך, הֶאָצְתִי אֶת הָרֶכֶב וְהוֹתַרְתִּי מְבוּכָתִי בְּתוֹכִי וּבְכֻלִּי...
וְהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָךְ אִתִּי - בִּלְעָדַיִךְ...
וּמַבָּטֵךְ, כֻּלֵּךְ וְאַתְּ, עוֹד אֶל מוּלִי, בְּתוֹכִי וּבִי...
וְהַמָּחָר, הַמָּחָר יְסַמֵּן חִידוֹת אֶל פִּשְּׁרוֹ שֶׁל הָאֶתְמוֹל...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-3 חודשים מה שטוב כאן בסימניה שהסיפורים שלנו חני
-
לפני 13 שנים ו-10 חודשים נקד לי ניקוד לביא
כתוב יפה.
לא הבנתי למה כלכך הרבה סימני ניקוד.
המשמעות... יודרו הנשים לאלתר :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 13 שנים ו-10 חודשים אם אתה כתבת אברהם
את הדבר הנהדר הזה, בתוך פחות מ- 5 שעות, או למעלה משולשה ימים..
אז לדעתי הצנועה : יש לך את זה!, ועוד איך..
הזמן הקצר - מסמן את בהירות המחשבה.
הזמן הארוך - מסמן את גודל ההבנה.
מרשים ביותר (לדעתי).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 13 שנים ו-10 חודשים מקסים בעיני רחל (ל"ת)
-
