הוידאו של גלעד שליט ריגש אותי, כמו את רובנו, אני מניח.
מזעזע לראות אדם שבור שחי מעל לאלף ימים בשבי הטרור הפלסטיני, יחד עם ההקלה, אולי, לדעת שלפחות הוא חי ו"בחתיכה אחת".
אבל אל תשכחו שהחמאס הוא ארגון טרור. קלטת הוידאו אינה מעשי הומניטרי (אם היה כן - הם היו נותנים לצלב האדום לבקר אותו כפי שמחייבת אמנת ז'נבה). המעשה הזה הוא חלק ממסכת התעללות שאנו, כעם, עוברים על ידי החמאס במטרה לשבור את רוחנו ובמטרה להרוויח כמה שיותר - במחיר של אסירים פלסטינים - כאילו עם דם על הידיים, רבי מרצחים.
החמאס נוקט בטקטיקות של לוחמה פסיכולוגית כפי שנהג בשעתו החיזבאללה (אין ספק שאת שיטת חטיפת החיילים בהקשר הזה הוא למד מהם - את נחשון וקסמן, בניגוד לגלעד שליט, הם לא התכוונו להחזיק להרבה זמן). וקלטת הוידאו הזו היא חלק ממאציהם הכוללים להכניע אותנו.
אז אולי אני מצטייר כעת כחסר רגשות לחלוטין - אבל זה לא נכון. אבל גם אני הייתי חייל. יש בי את ההכרה הבסיסית שחיילים, מה לעשות, הם בסופו של דבר "כלים" של מנהיגי הציבור. הם תמיד היו כאלה ותמיד יהיו. כשהם מוצבים להלחם - זה כמובן בסיכון חייהם, במטרה לשמור על אינטרסים של המדינה (בסיסים, יישובים, גבולות וכדומה). אנשים נוטים לשכוח את העובדה הזו ועבורם ויתור על ביטחון המדינה הוא מוצדק. אני אישית טוען שלא.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה