העיניים.
העיניים האלה.
משהו בהם עכור ואפוף מסתורין,
טומנות בחובן סבל אנושי בלתי נתפש;
אולי כמה סודות מרים,
מבוכה וחוסר אונים.
לעכירות הזו
מתלווה מודעות עצומה,
טבולה בכימיקלים
שמנסים לחדור לנשמה.
והרגש פורץ בכל עצמתו
כי אף אחד לא יכול לו.
הדמעה זולגת,
גוברת על טיפות השיקוי
שנטלת מקודם בשביל תחושת הניקוי.
ובניגודיות מכעיסה, העיניים היפות שלך,
שאיבדו קצת מבע,
לא מסגירות את הצלילות שלך
והידיעה
שאת הולכת על גבול דק
בין עצב לשמחה.
העיניים האלה.
משהו בהם עכור ואפוף מסתורין,
טומנות בחובן סבל אנושי בלתי נתפש;
אולי כמה סודות מרים,
מבוכה וחוסר אונים.
לעכירות הזו
מתלווה מודעות עצומה,
טבולה בכימיקלים
שמנסים לחדור לנשמה.
והרגש פורץ בכל עצמתו
כי אף אחד לא יכול לו.
הדמעה זולגת,
גוברת על טיפות השיקוי
שנטלת מקודם בשביל תחושת הניקוי.
ובניגודיות מכעיסה, העיניים היפות שלך,
שאיבדו קצת מבע,
לא מסגירות את הצלילות שלך
והידיעה
שאת הולכת על גבול דק
בין עצב לשמחה.