פסבדונית

פסבדונית

בת 40 מחיפה

Without order nothing exist

Without chaos nothing grows



» דירגה 4 ספרים
» כתבה 0 ביקורות
» יש ברשותה 23 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 15 שנים ו-5 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 7 שנים ו-11 חודשים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» מדף הספרים (4 מתוך 23)

עוקבים אחריה
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 13 שנים ו-1 חודשים
» למי את שייכת ילדה? (סיפור שכתבתי)
לפני 13 שנים ו-9 חודשים
» תודה לך (סיפור שכתבתי)
לפני 13 שנים ו-9 חודשים
» מזכירה לעצמה לשכוח (סיפור שכתבתי)
לפני 13 שנים ו-10 חודשים
» איזה יופי (סיפור שכתבתי)
לפני 13 שנים ו-11 חודשים
» אמת ויציב (סיפור שכתבתי)
לפני 13 שנים ו-11 חודשים
» מעולה (סיפור שכתבתי)
לפני 13 שנים ו-11 חודשים
» זה מרגש אמיתי ויפה.. (סיפור שכתבתי)
לפני 13 שנים ו-11 חודשים
» צודק (סיפור שכתבתי)
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

"באמת?"
עיניים נפערות, הבעת פליאה.
"זה כל כך לא נראה..."

הולכת בודדה בסמטאות השכחה
מנסה לאתר בחשכה פיסת מידע, הוכחה.
"למי את שייכת?" שואל איש מבוגר
"ולאן את צריכה?"

רגע של השתהות, מבט מלא הבעה.
"אני... אני.. אל הלא-נודע. ואתה?"
-"בדיוק באתי משם. זה לא מקום לילדה קטנה."
-"ככה אומרים באמת, אבל תבין אין לי ברירה
וחוץ מזה בקרוב אני אהיה גדולה בעוד שנה."
-"צעד, צעד ילדה.. ובכלל שאין את נראית מפוחדת מההגעה אל הלא-נודע."
-"כן.. תמיד אומרים לי שאני משרה רוגע ושלווה
אבל בתוך תוכי גואה החרדה..."
-"באמת? זה כל כך לא נראה.
אז בעצם, בשביל מה כל המסע?"
-"כל מה שנודע חרוט לי בזיכרון ואיני מצליחה להשתחרר
אז החלטתי לתת צ'אנס למקום אחר."
-"אם כך, צאי לדרכך, תני לעקבות הזיכרון להתמוסס
אך על דבר אחד שמרי מוצק ויציב,
זכרי את הדרך חזרה לביתך, הוא מקור שייכותך".
נכתב לפני 13 שנים ו-1 חודשים
היא נלחמת בו
למרות שיודעת שזה אבוד מראש.
הסיכויים להצליח
היא אומרת,
שווי ערך לעוד סיפור נדוש.
והכתמים שהביא איתו הזמן ניכרים בה
כאילו חיכו לצאת כדי להכיל את הזיכרון.
וכל מה שנסגר עמוק פנימה
יוצא דווקא בשעה בה צריך לשכוח וללכת בעיוורון.
נכתב לפני 13 שנים ו-9 חודשים
העיניים.
העיניים האלה.
משהו בהם עכור ואפוף מסתורין,
טומנות בחובן סבל אנושי בלתי נתפש;
אולי כמה סודות מרים,
מבוכה וחוסר אונים.
לעכירות הזו
מתלווה מודעות עצומה,
טבולה בכימיקלים
שמנסים לחדור לנשמה.

והרגש פורץ בכל עצמתו
כי אף אחד לא יכול לו.
הדמעה זולגת,
גוברת על טיפות השיקוי
שנטלת מקודם בשביל תחושת הניקוי.

ובניגודיות מכעיסה, העיניים היפות שלך,
שאיבדו קצת מבע,
לא מסגירות את הצלילות שלך
והידיעה
שאת הולכת על גבול דק
בין עצב לשמחה.
נכתב לפני 13 שנים ו-11 חודשים
הוא. היה כל מה שהיא הייתה צריכה
תרופה ללב הפצוע
הוא היה הרגש והרציונל.
הוא שיקם ולימד
תפס מקום חם בלב.

היא. הייתה הכל בשבילו
היא הייתה הרגש
שנדחק הצידה וצץ מחדש.
היא הייתה הטוב
אבל גם הרע והמכוער
היא הייתה לו בית והוא היה לה חממה.

הוא. הרציונל.
הוא היה זיכרון רחוק, מר-מתוק.
הגיח מהעבר
ושיקף בה את הרגש והיצר שבער.
כמה אירוני שהוא נשאר תמיד רציונל.
הוא יכל להיות עתיד אך בחר להישאר עבר.

היא. הייתה עבורו תחנה בזמן
פיצוח לעוד אחת מהחידות שתמיד פתר,
סגירת מעגל.
היא לא השכילה לרצות את מה שטוב לה
ונסחפה איתו, עם ה"רציונל".
עבורה, זה לעולם לא נפתר.
נכתב לפני 14 שנים ו-2 חודשים
לפעמים אפשר ללכת לאיבוד
בין המציאות לבין המחשבה. מה אמת ומה אשליה?
האם המחשבה מוטית, האם הכל שכנוע עצמי?
הרי הכל בסופו של דבר
מוכוון לצורכי הסתגלות.
הישרדות.
מה טוב? מה רע?
ובכלל
למה להסתכל בצורה כזו דיכוטומית?
במושגים של טוב ורע?
שחור ולבן?
היש באמת משהו שם בין לבין, בתווך.
או שמא הכל שכנוע עצמי.
כל אדם, ברוב תקופות חייו יעדיף להימצא
היכן שיציב.
רק לא בתווך.
רק לא להתנדנד.
שם בתווך, השכנוע העצמי אינו בנמצא, הוא פעיל רק בקצוות.
התווך הזה הוא סוג של ילד סנדביץ' מבולבל
כזה שלא השכיל ללמוד מטעויות העבר.
מנסה לפשר בין רגש לרציונל
אבל איך באמת אפשר?
התווך הזה, שכולם קוראים לו אפור
אבל יש בו כל כך הרבה גוונים
הוא זה שטומן בחובו אוקיינוס של חוסר וודאות.
מנסה לאמוד את המציאות דרך המחשבה,
הוא מערער, הוא מביא לטלטלה
לפעמים אפילו לאובדן שליטה.
הוא לא טוב
גם לא רע
הוא פשוט שם
כדי להגיע להחלטה.
נכתב לפני 14 שנים ו-4 חודשים
נדמה לך שאתה עושה צעד קדימה
שומר על דרך נכונה
זו שחשבת שתוביל אותך למלוכה.
או אז אתה מרשה לעצמך לזרום עם החיים
מרגיש יציב ובטוח בהליכתך
ואז אתה נופל חזרה
לפנטזיה המשכרת
למתוק המעורער
לספונטני ההפכפך
להרפתקני ההורס..
ליצר שהוא בסיס כל הווייתך.
מונע מתוך סקרנות לגלות נתיב ישן-חדש
לקבור את ההחמצה הזו ששוכנת בגרון
ולנוע בסערה
לרכך את העור היבש שכבר נסדק
מרוב ההגנות שצימחת.
לתת למעטה הציניות להתפוגג
ולהרגיש
שוב, שביר כל כך
רק
בשביל התקווה הקלושה
להרגיש שוב בטוח.
נכתב לפני 14 שנים ו-4 חודשים
זהו קבעו לך שעה
תשע וחצי ודממה.
תבטיח לי שתישאר בזכרונות?
אתה, עם העיניים הטובות.
ניסיתי, כל מה שיכלתי
לטפל ולרפא
אבל לא ניתן להשיב את הנעשה.
שנים יחד,
בטוב, ברע
חתיכת מסע.
חף משיפוטיות או הטפה
תמיד היית שם, גם בצחוק וגם בצרה.
מדהים איך העצבות בוקעת תוך רגע אחד
כשאתה כבר אינך מובן מאליו.
תחנות בזמן, שביבי רגעים
אתה הוספת כל כך הרבה גוונים.
ועכשיו, משתקפת בתוך עייניך המיוסרות
ורואה איך עוד רגע הדמעות שלי מתפרצות
רוצה שיהיה לך טוב לעולמי עולמים,
תודה שלקחת אצלי חלק בחיים.
נכתב לפני 15 שנים ו-5 חודשים
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. רשימה אישית 1 819 לפני 15 שנים ו-4 חודשים

» סך הכל 1 ספרים ב-1 רשימות.

הקוראים:
  • לפני 8 שנים תולעת ספרים בת מגבעתיים
  • לפני 8 שנים Yz בן 49 מקריות
  • לפני 10 שנים ו-2 חודשים ניסים בן 49 ממעלות
  • לפני 10 שנים ו-10 חודשים אחד העם בן 50 מחיפה
  • לפני 10 שנים ו-10 חודשים סברסון בן 48 מניר עציון
  • לפני 11 שנים ו-5 חודשים diklala בת 42 מחיפה
  • לפני 11 שנים ו-8 חודשים אליעזר בן 37 מנתניה
  • לפני 12 שנים ו-6 חודשים בן
  • לפני 13 שנים ו-1 חודשים יעל 93' בת 31 ממודיעין
  • לפני 13 שנים ו-1 חודשים ג'ן בת 26 מבדיוק במקום ההוא
  • לפני 13 שנים ו-1 חודשים Addicted To Books בת 112 מכורה לספרים
  • לפני 13 שנים ו-8 חודשים הקיסרית הילדותית בת 40 מרייבנלופט
  • לפני 13 שנים ו-9 חודשים zivv בן 33 מראשון לציון או פרדס חנה
  • לפני 13 שנים ו-9 חודשים MIKHEL בן 59
  • לפני 13 שנים ו-9 חודשים greenforest בן 41 מהרצליה
  • לפני 13 שנים ו-10 חודשים soulipcist בן 42 מחיפה
  • לפני 13 שנים ו-10 חודשים יפעת בת מוילה מבולגנולה
  • לפני 13 שנים ו-11 חודשים אוהבת ספרים בת 38 מנתניה
  • לפני 13 שנים ו-11 חודשים יובל בן 42 מחיפה
  • לפני 13 שנים ו-11 חודשים כיפה אדומה בת 36
  • לפני 14 שנים כרובי בת 44 מרמת-גן
  • לפני 14 שנים ו-1 חודשים ירון בן מתל אביב
  • לפני 14 שנים ו-1 חודשים ערן פרוכטמן בן 43 מהרצליה
  • לפני 14 שנים ו-3 חודשים רושו בן 38 מרמת-גן
  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים Asterism בן 36 מקרית מוצקין
  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים adinuska בת 73 מאשדוד
  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים נדיה בת 38 מבאר שבע
  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים נמנמית בת 40 מבטחה
  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים אסף שריג בן 47 ממבשרת ציון
  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים זיו בן 26 מאזור המרכז
  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים אחיה בן 34 מכוכב השחר
  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים יהונתן ליפשיץ בן 46 מהחלומות
  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים Hill בת 41
  • לפני 14 שנים ו-7 חודשים דולדול בת 89 מגני יהודה
  • לפני 14 שנים ו-10 חודשים מאיר בן 41 מבית שמש
  • לפני 14 שנים ו-10 חודשים יאסון בן 45 מקרית ים
  • לפני 14 שנים ו-11 חודשים עודד בן 45 מתל אביב.
  • לפני 14 שנים ו-11 חודשים מישהו בן 42 מרעננה
  • לפני 14 שנים ו-11 חודשים רפי בן 80 מקרית ארבע9010001
  • לפני 15 שנים ו-3 חודשים אנקה בת מקרית אתא
  • לפני 15 שנים ו-3 חודשים אוריה בן
  • לפני 15 שנים ו-3 חודשים ניר בן מפתח תקווה
  • לפני 15 שנים ו-4 חודשים יואל הירש בן 43 מbrooklyn
  • לפני 15 שנים ו-4 חודשים אדמונית בת 40 מללהלנד
  • לפני 15 שנים ו-5 חודשים שמעון שלוש בן מירושלים



©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ