ליבי הולם בדופן צלעותי בחוזקה, דמי שועט בעורקי.
אני מנתבת את כל כוחותיי הנותרים, במטרה להשתיק את נשימתי הכבדה.
הוא ראה אותי...אני בטוחה בכך, הוא רק משחק בי משחקי מוחות זדוניים, מענה את מוחי ורודף מחשבותיי.
ידי זזה ימינה במטרה לייצב את גופי המכורבל בתנוחה עוברית.
ככלב צייד מיומן, הוא רודף אותי כבר שעות...בלי כוונה להרפות...
ואולי, אולי הפעם אצליח להתחמק מזרועו השטנית...
אני מרימה ראשי מהמחבוא במטרה לוודא שהשטח נקי.....ולפתע אני חשה יד כבדה האוחזת בכתפי!!
עיניי יצאו מחוריהן וליבי מאיים לסדוק צלעותיי...
זהו...זה נגמר...הוא מצא אותי..
קולו המצמרר מהדהד באוזני כשאומר...
אחת שתיים שלוש...נוגה
"את העומדת"...
באאסה...
כותרת: מחבואים
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה