בלדה על משחקי הרעב [מאת מורטה ונונצ'קה]

חלולה
אם אי אפשר לשלוט בגורל,
מה הטעם בחיים?

מפוחדת
לבד שם בקור
ללא שום תקווה לצאת

חסרת שליטה, חסרת עתיד
הכל מתפרק סביבי
ואני נופלת

מגששת בחושך
מחפשת אחר דבר
שאוכל להיאחז בו

סיוטים רודפים אותי
דברים שאני רוצה לשכוח, רוצה לברוח
אני לא יכולה

מנסה לשכוח
לעצום עיניים
להתנתק מהפחדים ולהשתחרר

דם
בכל מקום, כמו טיפות של בדולח
הלוואי שהייתי במקום אחר

שקט
דממה של לילה
ודמעות של מלאכים

פורומים›סיפור שכתבתי›בלדה על משחקי הרעב [מאת מורטה ונונצ'קה]