אתה שואל שאלה הגיונית ולגיטימית ואיני מגדירה אותה כלל כביקורת .לידיעתך ,חכמים יראי שמיים בכל הדורות שאלו שאלה זו לא כהטחת ביקורת ,אלא כניסיון להבין את המציאות מנקודת מבט של אדם מאמין ולתת לה תשובות אמוניות ככל האפשר. (מקווה שתשובתי למרות אריכותה היחסית תיתן לך מענה חלקי ותשבר את אוזנך).
ובכן, שאלה זו של צדיק ורע לו רשע וטוב לו מנוסחת בגמרא במסכת ברכות. מסופר שם על משה, ששואל את ה': "מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?". המאמינים אינם יכולים לקבל את קיומם של דברים שרירותיים מפני שקיומם מעיד על העדר ההכוונה של ה', או העדר הרצון להכוונה של ה', ומכיוון שההנחה היא שה' טוב, לא ייתכן שלא יתערב למניעת מקרי עוול הנגרמים על ידי שרירות.
לעיון בסוגיה זו מוקדש למעשה בתנ"ך כל ספר איוב, כאשר בניגוד לטענות הרעים הספר מסיים במסקנה שאיוב לא חטא, ומצד שני לא ניתנת תשובה ישירה מדוע איוב נענש, אלא תוכחה שאיננו יכול להבין את מעשי ה'. בעוד שהקורא שקרא את הפתיחה לספר, יודע שהדבר נעשה בשל התגאותו של אלוהים באיוב, וההתערבות של השטן עם אלוהים, שטען שיוכל להסיתו מדרך הישר.
על מה שספר איוב לא ענה, ניסו הוגי דעות יהודיים לענות, וישנן כמה תשובות מקובלות לשאלה זו למשל: הרב יוסף אלבו מסכם אותן (מתוך מקורות כמו הרמב"ם ומאמרים בגמרא) בספרו 'ספר העיקרים': ראשית ייתכן שהצדיק חטא בכל זאת- ששכח את חטאו, או שחטא חטא קטן מאוד. שנית, ייתכן שהרע הבא עליו אינו רע באמת- לדוגמה: אדם שרוצה כל הזמן עוד, אפילו צדיק, לא ייתכן שכל רצונו יסופק לו וייתכן שיהיה לו רע בעקבות זאת.
אם הצדיק באמת צדיק, ובאמת רע לו - ייתכן שהוא סובל היות שניתן עונש קולקטיבי לעמו או לעולם, כיוון שלא ביקש רחמים על שאר העולם, כדי לכפר על שאר העם או העולם או כדי להרחיק אותו מחטא (בגלל ההנחה שיותר קל להיות טוב כשהמצב רע). ייתכן שהוא נענש על חטאי אבותיו, או שעל ידי עונש שקבלו אבותיו נענש גם הוא, ייתכן שמדובר ב'ייסורים של אהבה' - כדי להגדיל את שכרו בעולם הבא, וייתכן שזה ניסיון (בגלל הנחה הפוכה- יותר קל להיות טוב כשהמצב טוב).
רבי סעדיה גאון כתב כי אין שכר ועונש בעולם הזה כלל, ומה שרואים כאן הוא קצת מן הגמול הצפוי בעולם הבא, סימן לבאות, אך לא הגמול במלואו.
בקבלה מייחסים את סבלו של הצדיק לחטאים שהיו לגילגוליו הקודמים. ניתן לראות מהלך דומה גם באמונות מן המזרח.
רבי יהודה הלוי מעלה את שאלת 'צדיק וטוב לו' בנצרות. מלך הכוזרים שואל את 'החבר', בספר הכוזרי, מדוע היהודים מושפלים אם הם העם הנבחר. מתשובתו של החבר ניתן להבין כי במידה מסוימת, דווקא ביהודים מתבטאות האמירות בברית החדשה לגבי עוניים וסבלם של הצדיקים בעולם הזה. כאן הוא מצביע בעקיפין על סתירה במחשבה הנוצרית של זמנו: הנוצרים, שאמורים להיות צדיקים, לא סבלו אז כלל, ועובדה זו עמדה בסתירה לתיאורי הצדיקים שבברית החדשה.
איך ייתכן שאדם עבר על החוק והציווי ובכל זאת נראה כי הוא לא מקבל עונש? ספר העיקרים מסכם גם את הדעות השונות בסוגיה זו, ומסביר כי סוגיה זו קשה מקודמתה מפני שלפעמים ברור שאדם מתנהג ברשעות, בניגוד לצדיקות שקשה להבחין בה.
שוב, על פי דעה אחת, הטוב לרשע אינו טוב באמת, דעות אחרות גורסות כי ייתכן שהרשע זוכה לדברים טובים בגלל קרבתו לצדיקים (למשל - אם יורד גשם על הצדיקים - הוא נהנה גם), כיוון שה' רוצה להגדיל את עונשו בעולם הבא, כדי לגמול לו על מעשה טוב שהוא בכל זאת עשה, כדי לנסות את הצדיקים, כדי לתת הזדמנות לרשע לחזור בו, או כדי לתגמל אחרים באמצעותו.
לסיכום: הנה ראינו שהשאלה ששאלת מעסיקה ומטרידה את חז"ל לדורותיהם ואשר נותנים לה מענה כזה או אחר ופרשנות משלהם ובהחלט אינם מתעלמים מהשאלה ובוודאי שאינם שוללים אותה.
אתה יכול להירגע. אינך רשע .
שנה טובה לכל עם ישראל
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
