נעים לקבל משוב, וכזה חיובי - על אחת כמה וכמה.
כשהתחלתי לפרסם כאן דברים שכתבתי וראיתי שלא מגיבים, הבנתי מה שכתב ביאליק בשעתו בשיר "לא זכיתי באור מן ההפקר"
אז הנה הוא - ענק בדורו ובדורות הבאים:
לא זכיתי באור מן ההפקר,
אף לא בא לי בירושה מאבי,
כי מסלעי וצורי ניקרתיו
וחצבתיו מלבבי.
ניצוץ אחד בצור ליבי מיסתתר,
ניצוץ קטן - אך כולו שלי הוא,
לא שאילתיו מאיש, לא גנבתיו -
כי ממני ובי הוא.
ותחת פטיש צרותי הגדולות
כי יתפוצץ לבבי, צור עוזי,
זה הניצוץ עף, ניתז אל עיני,
ומעיני לחרוזי.
ומחרוזי יתמלט ללבבכם,
ובאור אשכם היצתיו, יתעלם,
ואנוכי בחלבי ובדמי
את הבעירה אשלם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה