***
קמתי בבוקר, והחלטתי שזהו. היום מתחילים דף חדש. מי זה "מתחילים"? - אין לי מושג. אבל לפי ה"סוד", אני חושב מחשבות חיוביות, של שפע, ושל אהבה, וכאלה - ושולח אותן ליקום, והוא יחזיר לי שפע ואהבה, וכל השיט הזה. רע בטוח לא יהיה.
נכנסתי לעשות אמבטיה וישר הבנתי שהטוב כבר התחיל. היו לי מים חמים (טוב, קיץ) אבל בבקבוק השמפו נשארה בדיוק כמות מספיקה לחפיפה אחת, מה שאומר שאני זורק אותו ומצמצם באחד את הכמות הבלתי נתפסת של בקבוקים שיש לנו באמבטיה. השאיפה שלי היא להגיע לשלושה - שמפו אחד, קונדישנר, וסבון נוזלי. כרגע יש שנים עשר, ביניהם חמישה שמפואים שהיו במבצע ושירי קנתה אותם כי הם היו במבצע וכמעט חנקתי אותה כי שנינו שונאים את הריח שלהם יימח שמם נטורל פורמולה. אז אנחנו מתקמצנים על השש עשרה תשעים ומשתמשים כל פעם קצת, בעיקר כדי לנקות את האמבטיה או לכבס בגדי ים.
בכלל, מה שעושה לי טוב כרגע זה לצמצם. לצמצם עבודה, כמות בגדים, מספר דיסקים, תיקיות במחשב, תמונות, חברים, שעות צפייה בטלוויזיה, מספרי טלפון. כמה שפחות שטח פנים עם העולם, ככה יותר טוב. לצמצם. אהההה. ככה הרבה יותר טוב.
יצאתי החוצה מהבית ומצאתי על המדרכה חצי שקל. אין, אין, זה הולך להיות יום מושלם.
וכמעט דרכתי על חרא של כלב, אבל ברגע האחרון שמתי לב. יא אללה, אתה אוהב אותי, אלוהים? מיי גוד, זה היה קרוב.
בדרך לעבודה הטלפון שלי צלצל וזה היה ג'יימי שעובד איתי. ישר התחלתי ללכלך באוזניו על הבוס שלנו, ואחרי דקה קלטתי שלפעמים הוא תופס איתו טרמפ, ושג'יימי על דיבורית. אבל נכון ששחררתי שפע לעולם בבוקר? מסתבר שהיקום חשב עליי, ושג'יימי פספס אותו בעשר דקות. אין, אין.
במעלית שמתי לב פתאום לאיזו יפהפיה מטורפת שעלתה עם כולם. חמישה עשר גברים מזיעים ואחת מעלפת עם חולצה בצבע טורקיז. פתאום היא מסתכלת אליי, אלון? בלעתי את הרוק, אהה, הממ? אתה לא מזהה אותי? היא שואלת בחיוך נבוך מושלם.
מסתבר, תאמינו או לא, שהיא היתה חברה שלי שנה וחצי, בגדה בי (!) והכניסה אותי לכמה שנים טובות של סחרור. ולא זיהיתי אותה. פאק, איזו בחורה מהממת. מה העניינים, מה את עושה פה. עובדת, כבר שמונה שנים. מה אתה עושה כאן? אני? אההה... מגמגם, בעיקר.
undo! undo!
מאיפה באה לי זאתי.
ססססאמק. הלך לי היום. יקום שמקום.
***
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
