קיבלתי הצעה במייל:
לתת לקשיש להזדקן בכבוד
הרעיון הוא להעביר את הקשישים לבתי הכלא ואת המחבלים הכלואים לבתי האבות הממשלתיים.
בדרך זו הקשישים ייהנו ממקלחת חמה כל יום וכל היום, מתחביבים, טיולים ברגל, ואחרים.
יקבלו תרופות, טיפול שיניים, טיפול רפואי חינם וללא הגבלה.
יקבלו גם דמי כיס.
יהיו כל הזמן בהשגחה באמצעות מצלמות במעגל סגור. בכך הסוהרים יזהו מייד מצוקה או נפילה.
יקבלו שרותי כביסה פעמיים בשבוע. את הבגדים והמצעים לאחר כביסה יקבלו מגוהצים.
סוהר יבדוק את מצבם כל 30 דקות, ויביא להם אוכל ומאכלים עד לחדר.
תהיה להם פינה אישית שקטה ומבודדת לקבלת המשפחה שמגיעה לביקור.
תהיה להם נגישות לספרייה, לחדר כושר, לקבלת יעוץ רוחני.
כמובן, יש אפשרות להרחיב את ההשכלה.יקבלו כל חומר רלוונטי, עד לדוקטורט.
יקבלו ביגוד, נעליים, נעלי בית, פיג'מה וייעוץ משפטי חינם.
יהיו להם חדרים פרטיים, מוגנים, חצר עם גינה לטיולים קצרים בשמש הנעימה.
לכל קשיש יתאפשר שימוש במחשב, בטלוויזיה, ברדיו, ושיחות טלפון חינם.
תהיה מועצה שתקשיב לטענותיהם ותלונותיהם, והסוהרים יתחייבו להתנהג איתם בעדינות.
כל בקשה שלהם תתקבל, מחשש דעת הקהל הדואג כל כך, בארץ ובעולם.
לעומת זאת, בבתי האבות, המחבלים יקבלו אוכל קר, יישארו ללא השגחה ובודדים.
יתחננו לעזרה כלשהי או לכוס תה ואין מושיע.
אוכל זול, תפל וחד גוני להחריד. לא תהיה אוזן קשבת ורחמנית.
לא יהיו טיולים יומיים בשמש הנעימה. כל היום ישבו בלובי של בית האבות ויביטו אחד בשני.
טוב, יהיה להם חוג למקרמה ושירה בציבור פעם בחודש.
הכניסה לחדרים וכיבוי אורות בשעה 18:30 ומקלחת חמה פעם בשבוע.
יגורו בחדר קטנטן של בית האבות, עם שכן סנילי ונוחר.
והעיקר!
יממנו את שהותם ב- 10,000₪ לחודש מתוך רכושם, או על חשבון המשפחה. שאם לא כן ישועבד רכושם.
כל זאת, ללא תקווה שיום אחד ישוחררו משם.
לתת לקשיש להזדקן בכבוד
הרעיון הוא להעביר את הקשישים לבתי הכלא ואת המחבלים הכלואים לבתי האבות הממשלתיים.
בדרך זו הקשישים ייהנו ממקלחת חמה כל יום וכל היום, מתחביבים, טיולים ברגל, ואחרים.
יקבלו תרופות, טיפול שיניים, טיפול רפואי חינם וללא הגבלה.
יקבלו גם דמי כיס.
יהיו כל הזמן בהשגחה באמצעות מצלמות במעגל סגור. בכך הסוהרים יזהו מייד מצוקה או נפילה.
יקבלו שרותי כביסה פעמיים בשבוע. את הבגדים והמצעים לאחר כביסה יקבלו מגוהצים.
סוהר יבדוק את מצבם כל 30 דקות, ויביא להם אוכל ומאכלים עד לחדר.
תהיה להם פינה אישית שקטה ומבודדת לקבלת המשפחה שמגיעה לביקור.
תהיה להם נגישות לספרייה, לחדר כושר, לקבלת יעוץ רוחני.
כמובן, יש אפשרות להרחיב את ההשכלה.יקבלו כל חומר רלוונטי, עד לדוקטורט.
יקבלו ביגוד, נעליים, נעלי בית, פיג'מה וייעוץ משפטי חינם.
יהיו להם חדרים פרטיים, מוגנים, חצר עם גינה לטיולים קצרים בשמש הנעימה.
לכל קשיש יתאפשר שימוש במחשב, בטלוויזיה, ברדיו, ושיחות טלפון חינם.
תהיה מועצה שתקשיב לטענותיהם ותלונותיהם, והסוהרים יתחייבו להתנהג איתם בעדינות.
כל בקשה שלהם תתקבל, מחשש דעת הקהל הדואג כל כך, בארץ ובעולם.
לעומת זאת, בבתי האבות, המחבלים יקבלו אוכל קר, יישארו ללא השגחה ובודדים.
יתחננו לעזרה כלשהי או לכוס תה ואין מושיע.
אוכל זול, תפל וחד גוני להחריד. לא תהיה אוזן קשבת ורחמנית.
לא יהיו טיולים יומיים בשמש הנעימה. כל היום ישבו בלובי של בית האבות ויביטו אחד בשני.
טוב, יהיה להם חוג למקרמה ושירה בציבור פעם בחודש.
הכניסה לחדרים וכיבוי אורות בשעה 18:30 ומקלחת חמה פעם בשבוע.
יגורו בחדר קטנטן של בית האבות, עם שכן סנילי ונוחר.
והעיקר!
יממנו את שהותם ב- 10,000₪ לחודש מתוך רכושם, או על חשבון המשפחה. שאם לא כן ישועבד רכושם.
כל זאת, ללא תקווה שיום אחד ישוחררו משם.