להכניס מרץ לגוף. המצב-רוח הטוב יגיע מעצמו.
אף לא הייתי פריק של ספורט, זו הסיבה שכל כמה שנים אני מחליף פעילות ספורטיבית. כדי להמשיך להתמיד.
בגיל שלך הייתי נוסע המון על אופניים, כמה שנים יותר מאוחר, הייתי הולך לשחות בבריכה, בחלוף עוד כמה שנים, הייתי יוצא לריצות. מבין כל הפעילויות שעסקתי בהן עד היום, אני חושב ששחייה ואימון קבוע בחדר-כושר, אלה הפעילויות שהכי מחזקות את הגוף, בצורה מאוזנת. למרות שאחרי השחייה, לא משנה כמה מהדקים את המשקפות, תמיד יתלווה אלייך הגירוי הקל של הכלור בעיניים, עם הריח המעצבן הזה..
אם אפשר לסכם בשורה.
ריצה - הכי הרבה מאמץ בזמן קצר, אם לא רצים בים, מתחילים למנות את הסיבובים, וזה מתחיל לשעמם.
אופניים- פעילות נעימה, גם טיול, גם ספורט, וגם ידידים (אם את מצטרפת לקבוצת רכיבה. אופציה שלא הייתה קיימת כשאני הייתי בגילך)
שחייה- לא לשחות בצורה חובבנית. בגדול, להשתדל לא לקחת הפסקות מרובות ולשחות ברצף. אחרי 4 שנים, נמאס לי מזה. אבל הצלחתי להחזיק בזה לא-מעט שנים. אולי אחזור לזה מתישהו.
משחקי כדור -- משום מה, אף-פעם לא ראיתי יותר מדי בנות אשר עוסקות בזה.
אומנויות לחימה - זה לא ממש ספורט, כי-אם בעיקר מכות...
חדר-כושר - לא מתאים לגיל שלך, אבל בשביל רוב האנשים, זה גם לא ספורט, מפני שרובם נעזרים בחדר-כושר כדי 'להיראות טוב', ולא בשביל לחזק את הגוף באופן מאוזן ובריא.
--
בכל אופן, כשאני מרגיש עצוב,גם כמה סיבובי ריצה (אפילו שבשנים האחרונות, אני גם ככה רץ בעבודה ואני שונא את זה), משפרים את ההרגשה.
