פיתאום שמענו חצוצרות כניראה יש הודעה...
ואז נישמע קולו של קלאדיוס סמית הכרוז של מישחקי הרעב
" ב12 בצהרים מחר יערך מישתה "
יופי, חשבתי, לא שאנחנו זקוקים לאוכל מים או טרופות, אבל שכולם יגיעו למישתה, הם ישחקו במגרש שלנו, קלאדיוס המשיך
"במישתה יקבל כל מיתמודד מיכתב מהבית והמישפחה , מישחיקם מוצלחים."
אני לא מאמינה מיכתב מהבית, לא העזתי לחלום על כזה דבר, חשבתי שלא אשמע ממישפחתי יותר.
מיכתב מאימי, מאחי הקטן והכל כך מעצבן ,
ומאבי . לא ניפרדתי מימנו כמו שצריך.כעסתי .זה ניראה לי כל כך מטופש עכשיו. עכשיו שיכול ליראות שלא אראה אותו עוד ..
"מה התוכנית?" שאלתי את פיטר
"אין תוכנית נלך לשם ונעשה מה ביכולתנו בישביל להיתקדם לניצחון , אבל בינתים נלך לישון"
"אני אשמור ראשונה" אמרתי
במילא אני צריכה קצת זמן לחשוב.
ניכנסתי לשק שינה שלי שלקחתי מקרן השפע .
קרו השפע נימצאת במרכזה של הזירה, הזירה היתה מיושבת פעם, אך תושביה נטשו את המקום מיזמן, כניראה ביגלל הר הגעש הפעיל שפולט גזים רעילים לאוויר .
אנחנו מיתגוררים ממזרח לקרן השפע בתוך בקתה רעועה . אשר היתה בשימוש בתקופה שהמקום עוד היה מיושב. וכל רגע היא עומדת ליקרוסאבל הלילות קרים ולעיתים גשומים וזה עדיף על כלום .
אני לא יכולה להפסיק לחכות ליום המוחרת .
אני ניזכרת בבית באחי הקטן , אני זוכרת איך לימדתי אותו ליקרא גם כשהיתחנן שאניח לו לנפשו ,זוכרת את הביקורים שלנו בשדות, את הצחוק שלו אחרי שהיתי מגלה ששוב עשיתי את העבודה לבד.
ניזכרת באימי שתמיד דאגה לי גם כשהיה קשה .
ובאבי שלא הספקתי להגיד לו שאני לא כועסת כי איך אפשר.
אני כל כך מיתגעגעת.
אני כל כך רוצה לחזור , ולו רק בישבילם.
הרגע שבוא אני נישברת הוא הרגע שאני מבינה שסיכוים לא לטובתי , ושלא בטוח שאחזור הביתה.
אני חזקה כן, ואני סבירה בשימוש בסכין , וזהו בערך .
לא לילי אני אומרת לעצמי
אסור לך להישבר
עליך ליהיות חזקה אם את רוצה אי פעם לחזור הביתה .
יש לי עוד כמה עמודים כתובים
גם הפעם ביקורות שאלות יתקבלו בשימחה :)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
![דודה דיי (פעילה לשעבר [גילאי 12-13] )](https://simania.co.il/images/users/63456.jpg)
