פורומים » א כללי
האזור הכללי. פה אפשר לדבר על כל מה שלא נכנס למקומות האחרים.
כתיבת הודעה חדשה בפורום א כללי
» נצפה 28920 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים טלויזיה - קופסת הטימטום ? קורנליוס
טוב, הנה גם אני פותח שרשור ומזמין אותכם לחוות את דעתכם לגבי טלויזיה.
אתם רואים טלויזיה ? מה אתם רואים בטלויזיה ?
אני אישית במשך כבר כ... 4 שנים אולי, לא רואה טלויזיה. יש לי אוורסיה נוראה מתוכניות ריאליטי, אני חושב שזה דיי גרם לי להפסיק באופן סופי.
התירוץ הקל הוא שאני לא מוצא זמן ומשהו מעניין לראות... ובאמת, בהתאם אולי לאופי האתר - אני באמת מוצא את עצמי קורא ספרים ולא מתעניין בטלויזיה.
הדבר היחיד שאני כן רואה זה סיינפלד - וזה יש לי במארז DVD.
ומה דעתכם ? רואים טלויזיה ? מה דעתכם על התכנים שיש כיום בטלויזיה ?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים הקופסה הכחולה ומוטיב הזמן דן-1
גם אני כמעט ולא צופה בכחולה.
שם המשחק-איזון נכון או שביל הזהב.
פעם הייתי נרדם ליד המכשיר.
קשה לשלוט בצורה טובה בזמן העומד לרשותנו בזמן הצפיה.
יותר מדי פרסומות ופחות מדי תוכניות ברמה.
בברכה
דן-1
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים רדוד shortcuts
ביותר. ערוץ הילדים, שהאחים שלי רואים, ערוץ מפגר כל כך שצריך להוריד אותו משידור. אני לא רואה שום דבר באופן קבוע, אבל כן רואה באינטרנט "שירות חדרים".
חוצמזה, רוב התכנים בפריים טיים באמת רדודים.
(אני לא יודע אם זה המקום, אבל אני רוצה להמליץ למי שלא רואה טלוויזיה על שני סרטי קולנוע- UP, שהוא לגמרי מדבר לכל גיל, ו"קורליין", שלא מומלץ לצפייה לילדים מתחת לגיל 10 ושגם הוא מומלץ ביותר.)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים רדוד, רדוד אבל... ענת
השבוע ערוץ הילדים חגג יומולדת 20.
מה שאומר, שרדוד ככל שיהיה, הוא מצליח כבר 20 שנה.
דור... הוא יותר גדול ממך :)))
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים נושא חשוב
נושא מעניין בחרת.
אני מחשיב את הטלויזיה לאחד מאויבי האנושות הסימפטיים ביותר :-)
בכך אני מתכוון שהטלוויזיה של היום, עם כול תוכניות הריאלטי שלה, תוכניות הפריים-טיים
וכו' הפכה להיות מדיום של בידור נטו ללא כל ערך מוסף. לדעתי, מדאיג שאנשים צופים
בקביעות בתוכניות כמו האח הגדול, אבל מדאיג הרבה יותר שתוכניות אלו הופכות לנושא של
שיחה של ממש. אנשים מדברים על זה, יש וויכוחים על זה בפורומים ברשת, זה מעסיק אנשים.
וזה קצת עצוב לדעתי.
אני אישית צופה בחדשות, משחקי כדורגל מעניינים וסרטים. אבל גם באלו לא בקביעות...
הצד הסימפטי בטלויזיה מתבטא בכך שלמרות הכל יש תוכניות איכות בערוצים מסויימים: ערוץ
8 למשל, Discovery Channel , National Geographic. כמי שמתעניין בעולם החיות ראיתי מספר
תוכניות מעניינות ב נאשיונל גיוגראפיק.
הדבר המעניין הוא, שיש עוד חופש בחירה מסוים, כך שזה לא מוצדק לדעתי שהטלויזיה, כפי
שטוענים המתנגדים לה, מספקת רק זבל, אלא אולי יותר נכון, שבני אדם לא מחפשים הרבה
עומק?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים וואלה אתה צודק. יעלוש
וואלה אתה צודק. . . קופסת הטימטום, ביחוד כל הטנובלות , ותוכניות הראלטי, בזבוז זמן..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים את האמת... לי
בגדול- התכנים בתקשורת עברו כל גבול, לפ דעתי, בכל המדיות.
ובנוגע לטלויזיה - יש ויש.
אם צופים בתוכנית שמעשירה את הידע,אז למה לא?
גם קצת להרגע ולהתבדר עוד לא הזיק לאף אחד.
השאלה היא כמה ומה.
אני באופן אישי שונאת פרסומות ולכן לא צופה בערוץ 2 למשל. (בכלל בכלל לא).
אני לא אגיד שאני לא אוהבת לצפות בטלויזיה בכלל, אבל אני לא אוהבת את מה שהיא נהפכה להיות. ריבוי הערוצים ואפשרויות הצפייה ממחיש את העולם המודרני שאנחנו נמצאים בו.
כך או כך זה עניין של בחירה אישית. אני גדלתי במשפחה שלא מעודדת צפייה מרובה בטלויזיה ולכן מעולם לא התחברנו לכבלים או לווין. לכן גם מעולם לא רבצתי שעות מול המרקע...
(כי בניננו, מה כבר יש לראות בערוץ הראשון והשני? אין לי מושג...)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מוכשר אסי כהן
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים פעם... Yael
הייתי יכולה להימרח מול הטלוויזיה שעות על גבי שעות, תוכנית אחר תוכנית.
היום אני יותר סלקטיבית, גם כמו רוב המגיבים פה יש לי מחשב עם אינטרנט שמספק בידור (אצלי זה לא בהכרח תוכניות וסרטים אלא יותר מוזיקה ביו-טיוב), וגם למרות ריבוי הערוצים עדיין הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי קמה ומכבה את הטלוויזיה כי "אין משהו מעניין לראות". אני מרגישה שהמדיום הזה הגיע לידי מיצוי, נמצאו נוסחות הפלא לבידור - ריאליטי, דרמה, סיט-קום, וכו' - והן שוכללו ועוצבו עם השנים לידי "שלמות", כך שהכל נראה אותו הדבר בסוף.
בריאליטי אתה תמיד יודע שמישהו מודח בסוף הפרק, לא משנה אם זו תחרות בישול או דוגמנות.
בדרמה יש קונפליקט ראשי שמלווה את כל הסדרה/העונה, ובתוך כל פרק יש קונפליקטים קטנים שנפתרים בסופו. אם מפשיטים את הדרמות מהערפדים והבלשים, מגלים קונפליקטים בסיסיים.
בקומדיה, הבדיחות פונות למכנה המשותף הנמוך ביותר ויש שימוש בסטריאוטיפים שחוזרים על עצמם ונהיים די צפויים, הדמויות תמיד ילדותיות ובתהליך התבגרות שחוזר על עצמו.
והרשימה נמשכת עוד ועוד, וזה מתסכל.
ואז אני סוגרת את הטלוויזיה וניגשת למחשב או פותחת את הספר שהשאלתי לאחרונה מהספריה או שמצאתי בבית.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים יעל ניר
התיאור שלך לגבי קומדיות דווקא מאוד מתאים לריאלטי. תקראי אותו שוב ותיווכחי.
קומדיה זהו דווקא ז'אנר שאני מצליח להתחבר אליו. אבל בהחלט כבר אין מה לחדש בנושא הזה, כיוון שתור הזהב היה בעידן סיינפלד, חברים, נשואים פלוס, והייתי אומר אפילו כולם אוהבים את ריימונד.
מבחינת ריאלטי - זה ממש, אבל ממש המכנה המשותף הנמוך ביותר.
לוקחים הכל מהכל, כל אדם מייצג רובד סטריאוטיפי מסויים, ומציבים אותם יחד, על מנת ליצור כמה שיותר פוליסמיות, וזה עובד כמו קסם במשיכת הצופים, דרדור התרבות והאמרת העילגות של החברה בה אנו חיים.
יש גם סברות אקדמאיות מדוע השלטון לא יוצא נגד זה.
ריאלטי ותוכניות סדורות בשעות קבועות וימים קבועים, מעסיקות את הקהל הרחב, ומונעות ממנו למעשה לחשוב, לדבר ולפעול בנושאים שחשובים באמת. וכמובן זה משרת את השלטון. כך יש לו שקט והאזרחים מגלים אפאתיות ולא יוצאים נגדו.
היום לצאת נגד השלטון זה לטקבק ב-YNET.
זו בדיוק הסיבה מדוע 2 מיליון איש צופים בכוכב נולד, ורק עשירית האחוז מהמספר הזה היה מתישהו בהפגנה או פעולה לכבודו של גלעד שליט.
פשוט לאף אחד כבר לא אכפת מהדברים החשובים. מה שחשוב זו התספורת של נינט.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים עוד על "ריאליטי" שירה
תכניות הריאליטי משקפות את המציאות של עולם העבודה הקפיטליסטי מנקודת מבטם של הבוסים- החוקים קבועים מלמעלה, שיתוף פעולה הוא רק כדי להבליט את עצמך מעל האחרים, וזה שמישהו "עף" בסוף כל פרק הוא גזירת גורל, חלק מחוקי המשחק ולא משהו שאפשר או צריך להתמרד נגדו. בארצות הברית עלתה לשידור תכנית ריאליטי בהשראת המשבר הכלכלי והפיטורים בענף ההיי-טק: בסוף כל פרק עובדי החברה מחליטים את מי יפטרו. ברור למשתתפי התכנית (כולנו) שהפיטורים יקרו, ועליהם (עלינו?) לדאוג שהם יקרו למישהו אחר. לא עוד קרב על פרס, אלא מלחמה שבה הניצחון מסתכם בלא להפסיד. התכניות משקפות את רצונם של מובילי המשק שנמשיך להילחם זה בזה במקום להבין מי מנצל אותנו ולהתחיל להילחם בו.
קונספירציה?
מקרה?
רצון הקהל?
מיהו באמת האח הגדול?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים זה מזכיר לי ציטוט משיר קורנליוס
The new slavery is to keep the people poor and stupid
שמע, אני לא יודע אם זו תיאורית קונספירצייה אפילה כמו שמוצגת פה. זה עניין כלכלי.
הערוצים ה"שולטים" הם מסחריים, והכל בסופו של דבר מתורגם לרווח כספי אצלם. ככל שיש לך יותר רייטינג - כך תוכל יותר לגבות כסף על פרסומות. לכן אתה חייב לספק לציבור את דרישתו.
למרבה העצב - הציבור הוא באמת זה שדורש את הריאליטי. אנשים ממש נהנים להסתכל על כוכב נולד או הישרדות.
אני ממש סולד מתוכניות כאלה, אבל זהו באמת רצון הרוב, ולכן הרייטינג של התוכניות האלה הוא הכי גבוה - וכל ערוץ מסחרי או חברה שרוצה להרוויח כסף נאלצת ללכת על פי רצון הציבור.
בקשר למשפט שלך של "לצאת נגד השלטון זה לטקבק ב-YNET" יש באמת הרבה צדק בדברייך... אבל ממזמן הפכנו להיות שעם שמחאתו היא פאסיבית.
כשאתה רואה הפגנות בעולם, אתה בדרך כלל רואה התפרעויות, דם, שוטרים מכסחים אנשים. זה כי לאנשים מספיק אכפת ממשהו כדי לעשות מזה בלגאן.
בישראל אין הפגנות אמיתיות אלא עצרות. כשאתה הולך להפגנה בכיכר רבין, אתה יודע בדיוק באיזה שעה נינט עולה, אביב גפן עולה, מרגול עולה, ואז לשיר את התקווה ולהתפזר. כשמחצית מהאנשים באים רק כי יש כוסיות...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים הציבור הפך לחכם יותר יוני
הציבור הפך לחכם יותר. הוא מבין שאפשר להכריע שלטון רק בבחירות. וגם העובדה שכל המפלגות דומות ומתמרכזות ממתנת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים זה לא נקרא חכם יותר... ענת
זה נקרא -
עצל יותר.
בהתחשב בעובדה שגם אחוזי ההצבעה יורדים בכל פעם.
או שהעובדה, שהמפלגות נעשות דומות בעצם מובילה לאדישות ציבורית.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים יכול להיות שאתה מעודד הפגנות אלימות ? (: totalost (ל"ת)
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני מעודד תרבות הפגנה אמיתית :) קורנליוס
אני אתן לך דוגמה.
ההפגנות שהיו עושים נגד אהוד אולמרט אחרי מלחמת לבנון השניה היו בעיניי בגדר בדיחה עצובה.
זה היה כמו שאמרתי - הולכים לכיכר, כמה חבר'ה מספרים כמה המצב קשה, ואז עולים לך אביב גפן, היהודים, מירי מסיקה... מה בדיוק ההפגנה פה ?
הכי מגוחך בהפגנות בישראל - שתמיד מתישהו עולה אחד המארגנים ומספר "מהמשטרה נמסר שהגיעו 70 אלף אנשים !". זה מבחינתם מה שחשוב, שבאו המון אנשים וספרו אותם !
מבחינתי זה מגוחך כי גורמים לאנשים לחשוב שלעמוד בכיכר ושיספרו שיש הרבה אנשים מזיז למישהו.
תראה הפגנות אמיתיות, של אנשים שרצו באמת להשיג מטרה, שהממשלה באמת דיכאה אותם ושהם רצו לעשות משהו. אם באמת היו רוצים להפגין נגד אולמרט, היו צובאים על גדרות הכנסת וגורמים לח"כים לשקשק מפחד.
כן, ברור שזה לא היה עובר בשתיקה. כן, סביר להניח שגם אנשים היו נפגעים. אבל אם כל אחד רוצה באמת רק להיות בפינה הנוחה שלו ולהגיד "הייתי, עשיתי את שלי" - הוא לא ישיג כלום.
אז נכון שהמצב בארץ לא דומה למצב באיראן או בסין... אבל גם הציבור ש"אכפת לו" פה שאנן קצת בנושא הזה (ואני מדבר על הפגנות באופן ספציפי. אל תסיק מדבריי שאני אומר שלאף אחד לא אכפת וכולם שאננים. לדעתי בתחומים התנדבותיים דווקא אנחנו חזקים...)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים חחח...קורנליוס - אתה חוליגן (: totalost
מה זה ? (:
אתה לא באמת רוצה לפחד לצאת מהבית בגלל הפגנת ימין קיצוני ברחוב שלך , נכון? (:
מה גם שההפגנות של הספרדים נגד מלחמות השוורים היא אפקטיבית יותר מהפגנה אלימה.
הפגנה שיוצרת סנסציה והסכמה חברתית היא זו שמביאה לשינוי במדינה מתוקנת ולא התקפה אלימה אחד של השני.
נכון שאם אני מחר אכריז הפגנה אלימה נגד פעילי שמאל אז פעילי שמאל יפחדו לצאת מבית. אבל זה יבוא לידי גינוי. ובסופו של דבר הממשלה והעם יפעלו בידיוק נגד מעשי.
70 אלף איש שבאים לכיכר זה אנשים שכן אכפת להם, ובארץ שהמון אנשים מחוברים באינפוזיה לחדשות זה יוצר הד.
ניקח לדוגמא את רצח רבין - הרי לא היית רוצה שעכשיו כל הארץ הייתה מתחילה לרדוף אחר חובשי הכיפות , נכון? זה רק היה יוצר קרע גדול יותר. המחאה על רצח רבין הייתה בילתי אלימה ועם ההד הכי גדול שאני ראיתי בחיי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים המחאה על רצח רבין הייתה מחאה נגד אלימות, לכן היה כאן אלמנט של אבסורד לו הייתה אלימה קורנליוס
ואכן היה לה הד - אבל תרם לכך הרצח עצמו, שזיעזע את כל חלקי הפאזל הפוליטי בארץ.
אבל זוהי דוגמה קצת שונה, לדעתי, בגלל הנסיבות. כשהיום הולכים להפגין - איזה הד נוצר בדיוק ? שמדברים על זה בחדשות ולמחרת יש תמונת שער בעיתון. שם זה נגמר.
לא הייתי רוצה הפגנה של ימין קיצוני מתחת לבית, אבל, שוב, אם ראש ממשלה לדעת חלק גדול מהעם נכשל כישלון חרוץ כל כך והוא אינו ראוי לכהן כראש ממשלה - אז צריך לעשות משהו.
ועובדה שעשו משהו - פשוט מבחינתי הוא משהו סימבולי, לא יעיל - ועובדה שאולמרט לא התפטר בגלל המלחמה. הוא שם על זה קצוץ...
לעומת זאת, ובאמת בלי קשר להסכמה לדעות נגד אולמרט או בעד - נסה לדמיין סיטואציה בה אלפי אנשים פשוט חוסמים כבישים, משביתים את העבודה בכל המגזרים, מתעמתים עם שוטרים מול הכנסת.
כן, זה מחזה לא סימפטי. זה מחזה קיצוני. אבל מה היה יוצר יותר הד ?
האם אתה חושב שאם כך היו נוהגים - היו עוברים על זה לסדר היום ?
אני לא יודע אם אני חוליגן, אבל אני כן מאמין בכוחו קצת כאוס וביעילות של רעידות אדמה חברתיות/פוליטיות. אבל הדבר הזה דורש הקרבה וסיכון, ואנשים לא מוכנים לזה.
ואני חוזר למה שאמרתי - לא הייתי רוצה הפגנה של ימין קיצוני מתחת לבית. אבל הייתה הפגנה כזו - אכן הייתי שם אליה. לא הייתי יכול להתעלם ממנה יותר. כולם היו רוצים שהרחוב שלהם יהיה שקט - אבל מה זה אומר ? שכשהם יפגעו, יירדפו או ינוצלו, וכשהם ירצו להביע את קולם - לא יהיה להם רחוב לעשות זאת.
אז שיפגינו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אש ההפגנות הקשות דעכה כי עידן האידיאלים נגמר ועידן האגואיזם שולט כבר זמן רב. בשביל כסף נמכור גם את אמא שלנו. יוני (ל"ת)
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים לא נוח לי עם קביעות כאלה קורנליוס
אולי זה כי במובן מסויים הן נכונות, אבל אתה מציג אותן בצורה חד-משמעית וכוללנית... לא הייתי רוצה לחשוב על זה ככה, בשחור או לבן, אבל יש צדק בדבריך...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים יש בזה משהו totalost
קרא לי אופטימיסת אבל אני באמת מקווה שהפגנות של 70 אלף איש וכותרות בעמוד הראשון בעיתונות משנה את סדר היום בממשלה.
קשה לי להגיד אם זה מתנהל ככה או לא , אבל אני ממש מקווה (:
הרי כיצד איש ציבור יכול להישאר אדיש לציבור ? (: (תכלס, הוא יכול בקלות)
מה שאני רוצה להגיד זה שהפגנות אלימות, חסימת כבישים , השחתת רכוש זה לא משהו שהייתי רוצה שיגרום לשינוי סידרי יום בממשלה - הייתי מעדיף שמחאות שקטות ישפיעו יותר.
אני אופטימיסת , נכון ? (:
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים או שאני פסימיסט וציני :) קורנליוס
במבחן המציאות הייתי מעדיף להיות הטועה ואתה הצודק. אבל האמת בדרך כלל היא איפשהו באמצע :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים זה יתרון totalost
זה יתרון להיות פסמיסט וציני - יכול להיות שעוד תופתע לטובה (:
אחח...שוב אני אופטימיסט (:
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים כמה נקודות ניר
* הציבור הוא לא זה שדורש ריאלטי. אני יוצא מנקודת הנחה שרוב הציבור יאכל כל מה שיתנו לו. אפילו לכאב בסוף מתרגלים. כח ההרגל גדול מכח הרצון ברוב הפעמים.
אתה רוצה לומר שבשנות ה-90 הציבור דרש שעשועונים?
המונים אוכלים לרוב מה שנותנים להם. כמו שמראים לך מידע מסויים, כך יכולים להסתיר ממך מידע מסויים. הקטע שריאלטי מצליח מיוחס כאמור, לכך שהוא פוגע במכנה המשותף הכי נמוך שיש לכולם.
* הרגלים כאלה, של טלוויזיה מסחרית ורדודה, הורסים כ''כ הרבה דברים בתרבות, דברים שאפילו לא חושבים עליהם ביומיום:
לא נתקלתם פעם באנשים שמכירים פרסומות, פאקינג פרסומות, על כל מילותיהן, ואפילו רשימת השירים שלהם במחשב היא לדלקמן:
- הזה מהפרסומת של פלאפון
- השיר מהפרסומת של אורנג'
- הנעימה מהפרסומת של יס מקס
וכו'... הבנתם את הפואנטה.
* והנקודה שהכי חשוב לי להדגיש - זו לא תאוריית קונספירציה, אלא אסכולה שלמה, אמנם קיצונית, אך יש דברים בגו והיא מבוססת. היא נלמדת באקדמיה בחוגים לתקשורת, מדעי החברה, מדעי ההתנהגות ואאל''ט גם מדעי המדינה.
שלטון יכול לשלוט על עמו באמצעות תקשורת - להסיח את דעתו מהעיקר, ולהתמקד בתפל. הוא יכול לעשות מיליון ואחד דברים בעזרתה. אפשר לראות את זה בספר 1984, ואפשר גם להסתכל על התעמולה הנאצית המוצלחת בשנות ה-30 ולא חסרות עוד דוגמאות (בריה''מ, סין).
כמובן שאנחנו לא קיצוניים כ''כ, אך יש בנו מן ההנחה שאם נשתיק את ההמונים, הכל יהיה ''בסדר''.
הנחה כזו היא עתיקת יומין, עוד מתרבות רומא העתיקה, בה היו נותנים לקהל ההמונים לראות קרבות גלדיאטורים עד זוב דם, ובלבד שישתקו ולא ימרדו נגד הקונסולים המדכאים אותם.
כך האדם הפשוט חושב שהוא מרוויח משהו, שיש לו זכויות כמו כולם - ''הנה, אני מקבל את אותו תפריט כמו כולם אותו ערב, לא יכול להיות טוב מזה''.
מבחינתי זו מכונת הרס עצמי, במיוחד למדינה בעלת מצב בטחוני כמו שלנו. יכולות להיות לכך השלכות על העתיד, בכך שיגדל פה דור נהנתן, מפונק ולא מפותח, בעוד אויבינו יגדלו דורות נחושים אידיאולוגית למחוק אותנו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים טוב, כמו שאמרת, זאת אסכולה קיצונית קורנליוס
אני לא ממש מתחבר לרעיון הזה כמו שאני לא מתחבר אל הרעיונות שהמדינות נועדו לעבוד על האנשים וכן הלאה וכן הלאה.
אבל זה מעניין, מאיר עיניים ונותן פרספקטיבה נוספת, קצת צינית (שזה נחמד)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ניקח לדוגמא את ברה"מ totalost
שיטות שטיפת המוח של ברה"מ מעניינות ביותר:
לימוד ההיסטוריה עם השמטת פרטים חשובים, למשל כאשר לימדו מיתולוגיות אז השמיטו את מוצאן ... למשל לימדו על שימשון - אבל איש לא אמר שהוא היה בישראל (:
הפצת שמועות, היו מפיצים שמועות על כל מיני נשקים הזויים שיש לעולם מסביב בשביל לזרות פחד... דוגמא מפורסמת היא "הפעמון השחור" - מכונת קידוח אשר מגיעה מתחת למדינות ויוצרת רעידות אדמה אשר גורמות להרס רב
שיטת האח הגדול תמיד שומע(: , המטבח בברה"מ היה המקום היחיד בו היו מדברים על פוליטיקה בצורה הכי פתוחה - שכן , תמיד היה שם רעש.
זה ממשיך בסירטי תעמולה , פסלים חוזרים ונשנים של מנהיגים , העלמת מתנגדים, מחנות, חגים וכו...
קודם כל זה מעולם לא מנע מאנשים להבין שעובדים עליהם בעיניים.
דבר שני , קשה לי להאמין שתעמולה כה חלשה כמו ריאליטי זה הנשק החדש נגד עמי העולם - שכן , הוא יחסית חלש לאומת מה שתיארתי למעלה. כמו כן , אני לא רואה שרודפים בעולם אנשים שלא רואים ראליטי או טלויזיה (:
ודבר אחרון - אני לא מאמין שאנשים אוכלים את מה שמגישים להם - כי בכל זאת יש המון תוכניות שנכשלות. תופעת הראליטי מאוד מעניינת ... מה גורם כל כך הרבה אנשים לצפות בזה ? האם זה חטטנות ? או שמע הם רואים את זה כאפקט הלוטו - כל אחד שמשתתף יכול לזכות לא משנה מי אתה ומה אתה - הפרס הוא תהילה?.
ניר , אני מכיר מישהו כמוך שמקדיש את חייב לקונספירציות ...דברים שקשה להאמין שאפשר להמציא - כמו למשל שליטת רוטשילד בעולם, 9/11 , שישראל בכלל הייתה צריכה להיות בתורכיה (???) ושההיסטוריה של העבר לא התרחשה לפני אלפי שנים , אלא לפני מאות ואנשים מסויימים רוצים שנחנו נאמין שזה קרה לפני אלפי שנים (:
בוא נגיד את זה ככה. אם מישהו מאמין בקונספירציה - אי אפשר להזיז אותו מדעותיו - זה כמו דת לכל דבר (:
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מה השטויות האלה? ניר
1. אתה לא מכיר אותי.
2. אני לא מקדיש את חיי לקונספירציות. זה כמו שאני ארשום שאתה מקדיש את חייך לעישון מקטרת.
3. אם היית קורא את ההודעה שלי, ומטמיע את הדברים במקום לרוץ ולהגיב, היית רואה שאני מביא רק רעיונות מרכזיים של אסכולה אקדמאית.
אם אתה מתעניין בה - קרא את הספר אסכולת פרנקפורט. הוא נכתב ע''י כמה מהחוקרים הבולטים בעולם בתחום הסוציולוגיה.
4. יש בך יהירות מסויימת. כשאתה כותב לאנשים ''שטויות במיץ'' על תגובה שהם כתבו בהשקעה (כמו שעשית לדנה), אתה למעשה מנטרל את הדיעה שלהם ברגע.
וזה בסתירה גמורה למה שאמרת קודם על עצמך בהלל רב - שאתה איש פתוח לשיחה.
תכבד קצת את בני שיחך, במיוחד אם הם מבוגרים ממך ב-20 שנה (על עצמי אני כבר לא מבקש...).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים הכל בהומור... totalost
1. אני לא מכיר אותך. מעים מאוד , אני טוני. (:
2. גם זה נאמר בנימה הומוריסטית (: למרות שחבר כזה באמת יש לי. ולהקדיש את חיי לעישון מקטרות זה בהחלט רעיון מעניין - אני אחשוב על זה ואחזור אילך עם תשובה.
3. אני הבנתי אותך , אך כרגע ידי קצרה מלהשיג את הספר אסכולת פרנקפורט ולכן התגובה שלי היא דעתי על תגובתך שלך שכן איני יכול ברגע זה לקרוא את הספר ולחזור אליך עם תובנות חדשות. וזה שאתה שולח אותי לעשות שיעורי בית רק הורג את הדיון. בוא תלמד אותי משהו חדש, אני תמיד שמח ללמוד משהו חדש.
4. שטויות במיץ גם כן נאמר בנימה הומוריסטית - סלח לי אם פגעתי בך או בסובבים אותך , מי בכלל משתמש בימינו ב-"שטויות במיץ" (:
עכשיו מכל זה אתה למדת להכיר שיש לי הומור בילתי שיגרתי (: אם אינך מבין אותו או לא אוהב אותו קבל את התנצלותי מראש ... כך אני מתבטא (:
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני חייב להגיד שסעיף 2 שלך גרם לי לבכות מצחוק :) קורנליוס (ל"ת)
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אין לי מה להוסיף Yael
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אז יאללה, נפגשים בכיכר רבין... ניר
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מתאים! ענת
ואפשר גם סתם שלטים רגילים, לא רק של החברות המסחריות...
ואולי גם לעשות משהו חיובי, על הדרך, ולהניף כמה שלטים בעד קריאה?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ברור :) ניר
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני לא מוטרדת... ענת
גם ככה רוב האנשים לא יבינו מה כתוב על השלטים :)
ואם כבר שקית... אז עדיף אחת של חנות ספרים; לפחות שלמחאה תהיה תוצאה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אבל שקית מבד... קורנליוס
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים לא, לא נאמר ענת
והתכוונתי לענות עוד משהו, רק שהצנזורה העצמית נכנסה לפעולה. יש גבול גם להומור שחור, לא?...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים יאללה :-) Yael
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני גם מוזמן ? :P קורנליוס (ל"ת)
-
-
-
-
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים לא מסכים totalost
אתה לא יכול להגיד שהקומדיה הטלויזיונית מתה.
העובדה שאינך מצליח להתחבר לקומדיות העכשוויות לא אומר שזה הגיע למיצוי.
כמו בכל תחום הברקות באות פעם בתקופה... אי אפשר לצפות מכל קומדיה טלויזיונית שתצוץ שתהיה הברקת העשור.
מה גם שהקונספירציה הטלויזיונית לא נשמעת משכנעת במיוחד.
הרבה יותר קל לאנשים לטקבק ולצפות בכוכב נולד מאשר ללכת להפגנות- ככה אנשים בנויים לרוב- מחפשים את הדרך הקלה.
ודווקא בישראל יש מוערבות פוליטית מאוד גדולה יחסית - שאת זה אתה לא יכול לשלול. לא קיימת מדינה כמו ישראל בה ילדים בבית ספר יסודי מתווכחים על פוליטיקה , זה אומר משהו , לא ? (:
ואני גם לא חושב שפעם היה לאנשים אכפת מהדברים החשובים - תמיד אנשים מצאו לעצמם משהו אחר לעסוק בו מלבד הדברים החשובים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים סיט-קום Yael
אני חושבת שהכוונה של ניר הייתה לסיט-קום, ולא כלל סוגי הקומדיות שקיימות בטלוויזיה (הרי יש מלא קומדיות עוקצניות ומשעשעות כמו "FAMILY GUY" ו"רוק 30" שלא נופלות בקטגוריה של סיינפלד וחברים).
ובנוגע למעורבות פוליטית, אני לרוב הרגשתי שסותמים לי את הפה כשהבעתי את דעתי השמאלנית, גם בטוקבקים וגם בדיאלוג רגיל.
למשל, התחביב של המפקד שלי בצבא היה לעקוץ אותי באמירות גזעניות וחסרות שחר על ערבים (בסגנון של "כלבים לא סובלים את הריח של הערבים ותמיד נובחים כשהם בסביבה"), ודיבור בסגנון הזה לא מעורר דיאלוג ודיון, אלא רק מרחיק אותי. ואני לא חושבת שהתנהגות כזאת מייצגת מעורבות פוליטית.
כמובן שהשתמשתי במילה "לרוב" בכוונה, כי הרי אני לא השמאלנית היחידה במדינה, ואף פעם לא חשבתי שכל הימניים לא מסוגלים לנהל דיון אינטלקטואלי (זאת נאמר על מנת להסיר כל צל של ספק בנוגע לעמדה שלי - אני לא שונאת אף אחד, ואף מכבדת את כולם).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים (: totalost
אחח....מי יודע , אולי מישהו ממש יצירתי יצור איזה סיט-קום חדש וטוב ...אין לדעת. זה שאנו כבולים בקלסיקות של הסיט-קום לא אומר שלא תהיה פריצת דרך מבריקה (:
אה...אבל תסכימי איתי שפעם היה הרבה יותר קשה להביע דעות שמאלניות מאשר היום , נכון (: אני אישית ימני - ואני תמיד מקשיב לדעותיהם של אחרים.
ועקיצות גזעניות זה משהו שקיים בין יהודים מאז ומעולם - פראנקים , גויים , ערבים , רוסים , אתיופים, שוורצה חיה למינהם (: ...פשוט צריך לקחת את זה על הצד ההומוריסטי. את מדמיינת לעצמך יהודים בלי עקיצות גזעניות ? אני לא (:
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים תכל'ס Yael
לטקבק בYNET... :-)
אתה צודק לגמרי, הטלוויזיה מצליחה לנתק אותך מהמציאות העגומה, וזה אכן משרת אינטרסים של גורמים רבים.
הטוקבקים, מבחינתי, מייצגים דעות של אנשים אחרים - כלומר, שהם לא אני. קראתי כתבה בYNET על הבניה במזרח ירושלים, והיו מאות טוקבקים בנושא, ואחרי שעברתי על כמה מהם ממש התעצבנתי, ויצאתי לסיגריה :-)
כמה פעמים אתה מתעצבן ממשהו שאתה רואה בטלוויזיה, או כל רגש אחר?
אני כבר הפסקתי להרגיש, אני מנותקת לגמרי כשאני רואה טלוויזיה. ומתרגשת, או יותר נכון מרגישה משהו (לטובה ולרעה) כשאני קוראת ספר או אפילו איזה טוקבק מתלהם.
ככה הבנתי שהמדיום הזה הגיע למיצוי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אפקט הטלויזיה totalost
לא פעם נתקלתי באנשים שאומרים שטלויזיה היא ביזבוז של זמן.
אני אישית לא מרבה לצפות בטלויזיה, לא אוהב ריאליטי - מוצא את זה משעמם עד מוות.
אבל, לדעתי כל אחד יכול למצוא בטלויזיה איזה נישה שמתאימה לו.
אין כמו ישיבה בסלון בלילה בסוף שבוע וצפיה בסרטי אימה הזויים.
מה גם שיש לטלויזיה אפקט של רוגע , התרוקנות מחשבתית. שזה לא רע בהכרח ... מתישהו צריך לנוח , לא ?
לזפזפ בין הערוצים , לעצור במשהו שנראה לך מתאים באותו רגע ופשוט לשקוע בזה. מה רע ?
אני לא יודע מה איתכם , אבל כשאני קורא ספר אני מתעייף הרבה יותר מהר מכשאני צופה בטלויזיה- אולי אני מזדקן ? (:
דעתי שלי היא שטלויזיה זה לא רע - כשלא מגזימים בצפיה (: למה לא להנות מכל העולמות?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אצלי מגיל קטן עתליה
הטלוויזיה היתה החברה הכי טובה... מאז שהמחשב נכנס הביתה, לפני כ3 שנים, הנוכחות שלה בחיי התדלדלה יותר ויותר אבל אם לומר את האמת, אצלי לטלוויזיה וספרים יש כמעט אותו מקום בחיי - מעין מקום מפלט שאפשר לשקוע בו ולשכוח מתלאות היום יום... הרבה אנשים נוטים לדווח שהיום כבר אין מה לראות והרמה רדודה ואין מבחר כמו שצריך, אבל בעידן של הממיר הדיגיטלי ומאות ערוצי טלוויזיה אני מתקשה להסכים עם הקביעה הזו; לנו יש לווין ומצאתי בו את מקומי מבלי להצטרך להסתפק בפריים טיים החד גוני של ערוץ 2. יש 'עמוק באדמה' ויש את ערוצי הסרטים היחסית טובים, ויש את הערוץ הדוקומנטרי שכמעט תמיד אינו מכזיב ועוד רבים וטובים... מה שטוב בריבוי הערוצים שכך יש יותר סיכוי לקלוע לטעמם של קבוצות שונות באוכלוסיה, ולכל קהל צריך להיות מה לראות. היום הבחירה היא בידיים - ובשלט - של הצופה, וגם אם בחלק מהערוצים התכנים נהיו יותר רדודים עדיין יש ברירות רבות אחרות, לא כמו פעם שהיה רק ערוץ אחד וזה מה יש...
ובקיצור דעתי היא שאין מה לעשות - החברות הגדולות תמיד ינסו לעשות כסף גדול ולקלוע לטעמם של רוב האנשים הקטנים... זה אולי מצמצם במידת מה את הפוטנציאל הטלווזיוני אבל לא מוחק אותו לגמרי; מי שרוצה - מוצא (אחרי זפזופ של כמה דקות...)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ביזבוז של זמן UnknownGuest
לא רואה טלויזיה מכיתה י'...אחרי תוכנית בערוץ ההיסטוריה על מזגנים,
פשוט נגמר לי החשק.
אני מעדיף את האינטרנט שנותן בחירה מגוונת בהרבה מהתחנות בכבלים/לווין,
כל התוכניות שמעניינות אותי אפשר למצוא בפורטלים שונים.
כל סדרה (עמוק באדמה), דוקומנטרי( The Century of Self), ויכוחים (Dawkings V Lenox) ואפילו הרצאות (פילוסופיה יוונית ומדעי המוח).
בשביל מה צריך 500 ערוצים שאין באף אחד מהם שום דבר מעניין?
1 ו2 מספיקים לחדשות (וגם את זה אפשר למצוא באינטרנט).
איזה תוכן בדיוק יכול לעניין אותי על המסך הקטן? שום דבר, חוסר עניין מוחלט.
ההתמסחרות של הכל, העמדת הכל לשם מכירה - משחיתה הכל
והיא גם תהרוס את עולם הספרות בסופו של דבר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני לא יודע אם היא תהרוס את עולם הספרות קורנליוס
האם הקולנוע הרס את עולם התיאטרון ?
הוא אולי פגע בו - אבל זה כי הוא מציע משהו שונה, ואפשרויות שאין בתאטרון.
אבל בכל זאת - התיאטרון עדיין חי ובועט. והוא ימשיך לדעתי כל עוד יש חיי תרבות...
כך לדעתי גם בספרים. פשוט קמים לו מתחרים... :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים זאת לא הטענה שלי UnknownGuest
שמדיום אשר הורס או פוגם בכל צורה שהיא במדיום אחר.
הנקודה בחלק האחרון של הפוסט הוא שההתמסחרות
תקעקע או תצמצם את רוב היופי, הביטוי העצמי והעומק במדיומים הקיימים (כפי שראינו בטלויזיה או מוסיקה) - גם בספרות בסופו של דבר.
בשביל ליצור מוצר שיותר קורץ להמונים, יותר מוכר, פחות מבלבל, שפחות שואל 'מה זה' ו'למה זה' - בקיצור בידור שמכניס כסף ותו לא.
הם גם יקבעו את הטרנד והאופנה הבאה דרך הרדיו טלויזיה אירועים וכדומה,
בשביל שימכרו אותם בהצלחה.
תאגידים מתייחסים לאומנות בתור מוצר בלבד מתוך חלק מתעשייה גדולה יותר,
הם עוברים את אותו תהליך שייצור פחית קולה עוברת,
החל מהתערבות בענייני היוצר (מאוד מוכר בתחום הקולנוע)
ועד לשיווק המוצר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מי אמר שזה לא נעשה כיום ? קורנליוס
יש לך ספרים שהם פשוט מכונות של כסף... החל מספרי ניהול ו"הצלחה ב 60 שניות" ועד טענות ששמעתי על כמה סופרים שהספרים שלהם הם נוסחתיים מתוך כוונה לסחוט קצת כסף...
זה לא בהכרח נכון, ולא בהכרח נעשה בשביל כסף.. אבל מי יודע ?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים לעתים בצורה ברורה לעתים פחות, חשיבה ביקורתית היא הכלי UnknownGuest
בקולנוע המפיקים תוחבים ידיהם לעבודת היוצרים בקולנוע באופן תדיר מאוד.
אם זה בהתערבות בפסקול, אורך הסרט, תסריט - זה בדרך כלל נגמר בפשרה ואם התמזל מזלו של הבמאי הסרט ייזכה לראות צדק בעונה לשם "גירסאת הבמאי".
היוצאי דופן הם למשל וודי אלן, שמקבל תקציב וההפקה נותנת לו לעשות מה שבראש שלו בלי להתערב.
במוסיקה לדוגמא להקה בשם Sleep רצתה לכתוב שיר רצוף אחד על טראק באורך 103 דקות, החברת תקליטים אילצה אותם לחלק את הקטע לחלקים קצרים בהרבה - שירים.
עשו גם בידיעות אחרונות תרגיל יפה (נכתב על זה בבשעה ימים אם איני טועה), שלחו קלאסיקות של פופ רוק לחברות התקליטים עם שינויים קלים, לא רק שהשירים לא זוהו אבל לא קיבלו אותם.
אז יש ברורים ויש ברורים פחות - חשיבה ביקורתיות היא האבן בוחן.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אם יורשה לי לפתוח קצת את הלב ניר
יש 2 דברים שהייתי רוצה לומר. אחד מהם הוא למעשה בגדר שאלה.
1. קודם כל, לתגובה שלך ספציפית - אני זוכר שפעם התווכחנו פה על משהו. לא זכור לי מה.
אבל מאז, כשיוצא לי לקרוא את הודעותיך, אני מרגיש כאילו עברנו השתלת אונה מאותו התורם.
מזדהה מאוד עם הרבה דברים שאתה כותב.
2. שאלה שמופנית לכולם:
אני חש, שבחיי יש מין גרף של דעיכה בכל הקשור לצפייה בטלוויזיה, כך שבשנים האחרונות כל מה שאני צופה בו הוא משחקים של מכבי ת''א בכדורסל בלבד, ומידי פעם אולי משחק של נבחרת ישראל. אני לא צופה בשום תוכנית, שעשועון, ריאליטי וכיוצא בזה.
השאלה שלי - על סמך הניסיון (המר) שלי - כל אותם אנשים שמעידים על עצמם שאינם צופים - זה לא גורם לכם תחושת בדידות מסויימת?
אני יודע, שהנה, עכשיו ערב שישי. אני עם המשפחה, שכמובן צופה בטלוויזיה, ולי פשוט אין עם מי לתקשר.
אתם לא מרגישים קצת אאוטסיידרים לחברה, או להיפך? - שהחברה היא לגמרי אאוטסיידרית לראש (השפוי) שלכם?
אני שומע שיחות של אנשים על ריאלטי למיניהם, לא מבין כלום. אבל עוד יותר לא מבין - למה הם מדברים על זה כל יום, כל היום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ממש אבל ממש לא הפריע לי להיות היחידה שלא רואה האח הגדול גלית
במשרד שלי(להפך...סוג של גאווה ,אהם סוג של סנוביות)גזרה שווה לעניין השרדות כוכב נולד וכו'.לא מרגישה בודדה ולא מרגישה לא מעודכנת (איך אפשר שבכל תוכנית חדשות(!!) מפמפמים לך בובליל פה ובובליל שם ההוא בן 15.62 וההיא התחצפה לשופטים) אני מקבלת מספיק מידעע" להיות מסוגלת לצחוק ממערכונים של ארץ נהדרת....
אבל בדיוק כמוך אני משתגעת מזה שמדברים על זה כל יום כל היום(ועוד באופן אישי כאילו מדובר בסבתם האובדת והאהובה)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים זה המחיר UnknownGuest
של אינדיבידואליות, עצמאות ובגרות בדרך כלל.
זה כמובן לא חייב להיות ככה, אפשר להתפשר ולשבת עם חברים לראות משחק על בירה וגרעינים,
זה בהחלט לא משהו רע.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים הבנתם אותי לא נכון ניר
כשהתכוונתי בדידות, התכוונתי לבדידות רעיונית, בדידות מחשבתית.
לשבת עם חברים על בירה ולראות משחק זה אחלה.
אבל מה קורה שנגמר המשחק?
בעולם שלי לפחות, אני מרגיש שאם אני אנסה לגרור את השיחה לנושאים שמעניינים אותי, השיחה הלכה קפוט.
מי ידבר איתי על דוקינס למשל?
יתרה מכך, אם אני אומר משהו פילוסופי אני נחשב למתנשא...
זה כאילו אני צריך לווסת את עצמי מטה, כדי לדבר עם אנשים על ליגת העל, על האח הגדול, על שבוע סוף. ורוב השיחות מסתכמות בכך שהם מדברים ואני עושה ''כן כן, שמעתי על זה''...
לא יודע אם זה מחיר, כי אני מרגיש שאם אני מעמיד פנים ומשתף פעולה לגבי דברים שבאמת אין לי בהם עניין, זה מחיר גדול יותר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אתה צודק לצערי UnknownGuest
וכל אחד צריך לעשות את הבחירה איפה הוא עומד.
בכל זאת אני חושב שלא צריך לפרוש מן המחנה,
אלא למצוא זמן גם לחברים ולפרוק וגם לעצמך ולמחשבות ועניינים שלך.
חוץ מזה תמיד אפשר למצוא חברים שהם בעלי אותו עניין
גם אם לפעמים זה נראה רחוק.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ההגדרה של "קשרים חברתיים" כבר ממזמן השתנתה קורנליוס
לצורך העניין - אני חושב שדברייך זהים לאדם שלפני 20 שנה מישהו היה אומר שכשהוא רואה טלויזיה הוא חש בדידות מכיוון שהוא כבר לא נפגש עם חבריו.
היום זה כבר נהיה "תקין" לא להפגש הרבה עם חברים - כי יש פייסבוק, טלפון, מסנג'ר וכדומה...
בניסוח אחר - אני חושב שמי שחש בדידות יכול רק לחפש תירוצים (בצורה של אי צפייה בטלויזיה), אבל בסופו של דבר הבדידות קודמת לכך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים שידברו.... לי
אחד מהדברים שאני הכי שונאת:
לשבת בבית של חברים, עם החברים כמובן, והטלויזיה ברקע.
וכולם עסוקים יותר במרקע מאשר אחד בשני.
זה עצוב בעייני...
ועוד יותר עצוב, שהם מתפלאים למה זה לא כך כשהם באים אליי?!?
זה נראה לי כמו בדידות. בדידות שלהם. מאוגדים סביב דבר אחד שאין בו ממש...
ולמה הם מדברים על זה כל היום? כי אין להם משהו אחר לאמר? כי אנשים שכחו מה זו חברות וידידות שמושתת על רגש וחיבה ותחומי עניין משותפים ולא על חצי שיחה תפלה.
זו לא הטלויזיה שעשתה אנשים רדודים, זה העולם שנהייה רדוד.
ושלא תבין אותי לא נכון, אני לא חושבת שזה פסול לדבר על תוכנית או סרט. זה בסדר גמור. רק שפחות ופחות יש אנשים שאפשר באמת לשוחח איתם שיחה טובה, אמיתית. העולם משתנה...
התכנים בטלויזיה הם רק אחד מהתסמינים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים כה כתב הרב ארז משה דורון ענת
"בדידות אינה תמיד כאב, עיתים היא הקשבה עמוקה להדי פעימות הלב."
אז לא, למרות שלרוב הטלוויזיה דולקת בעודי עובדת על המחשב, משום שיש מי שצופה בה, איני חשה בדידות נוכח המצב.
ואולי זה משום שברמת המיקרו, החברה שבה אני נמצאת גם די מנותקת מהטלוויזיה.
במוצ"ש שעבר, למשל, היינו קבוצה של 4 אנשים והעברנו ביחד כמה שעות טובות, מחוץ לבית זה או אחר, בלי מילה אחת(!) על הטלוויזיה או כל מה שקשור אליה.
וסיפור אמיתי...
אמא שלי ניסתה לקבוע משהו עם חברה, שגרה בסמוך, לאחד מערבי השבוע שעבר. וזה הלך ככה:
ביום ראשון? לא וגם לא בשני. יש "כוכב נולד".
אז ביום שלישי? לא, לא. יש... (לא זוכרת מה).
וכן הלאה...
עד לכאן הגענו. שהטלוויזיה מנהלת לאנשים את הלו"ז... ובהתחשב בעובדה שיש היום ממירים מקליטים ו/או DVD מקליט, זה בכלל אבסורד!
בעיניי זה פשוט פתטי.
אז כן,
אני בהחלט מעדיפה את הבדידות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מצחיק totalost
נשמע שהשכנה של אימך מתבודדת המון עם הטלויזיה (:
אבל יש משהו באי צפיה בטלויזיה שמנתק אותך מהחברה.
למשל בשנים האחרונות לא צפיתי הרבה בטלויזיה ופיספסתי את תוכנית הבידור "ארץ נהדרת" שהייתה שלאגר להמונים. אני אישית לא כלכך אהבתי את ההומור - אהבתי יותר את קודמתה המוצלחת "רק בישראל".
כל הסלנג והבדיחות שנוצרו מתוכנית זו היו זרים לי כך שלפעמים היה לי קשה להבין על מה כולם צוחקים ומדברים. וכידוע מתוכנית זו יצא המון סלנג חדש, כך שהרגשתי את עצמי קצת מנותק.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים לצחוק ו/או לבכות? ענת
משום שהמצב הוא כזה, שהיא זו שבעניינים בעצם, ולא אני.
אין לך מושג כמה פעמים שמעתי בשבוע האחרון, לדוגמא, את הספק-תהיה-ספק-הימור: "נו, אז מי לדעתך לוקח/ת את הגמר (של "כוכב נולד")? אני אומר/ת ש... מנצח/ת בגדול!". זה באמת נותן לרגע תחושה, שהרגע הגעתי מאיזו פלנטה מרוחקת. אבל התחושה הזו חולפת מהר יותר מהתהילה של זוכי כוכב נולד :)
אני לא מנותקת לחלוטין מה-TV. אני עדיין זוכרת על איזה כפתור בשלט לוחצים כדי להדליק אותה.
ואני חייבת להסכים איתך - "רק בישראל" היתה יותר מוצלחת גם בעיניי.
נכון להיום, פעם בשבוע אני מתרווחת לי מול "מועדון לילה".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים יש הברקות totalost
למשל בזמנו היה את החמישייה הקאמרית שנורא אהבתי
וקצרים שהיה לא רע בכלל...ועוד רבים אחרים
ז"א שטלויזיה היא לא לגמרי פסה מבחינתי...
אני בתור ילד שגדל לרוב על ערוץ 1 (כן , ככה זה כשאתה מושבניק מהקו הירוק) לא מצאתי הרבה עיניין בטלויזיה - אבל אפילו אז היו הברקות של סדרות הזויות ... או דברים שאהבת לראות בתור ילד ... קצת מביך אבל הייתי חסיד נלהב של מהיום למחר לפני חצות הלילה (:
והיו עוד סדרות שהציתו את הדימיון, כמו "כמו בסרטים" ו"העיתון של מחר" שישאיר לי פינה חמימה בלב מערוץ 1.(:
מה שאני מנסה להגיד זה שטלויזיה זה לא נורא - לא צריך לשלול. אני בטוח שעוד יהיו דברים טובים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים פה ושם עוד יש... ענת
ואני לא חושבת - עדיין לא - שהטלוויזיה היא בכור השטן.
וקראתי פה גם תלונות נגד הפרסומות. מוצדק בעליל. הן באמת מרגיזות. בשביל זה אני מקליטה - אם כבר יש משהו - וצופה אחרי כן, בעזרת האפשרות האדיבה של הרצת הפרסומות קדימה בדאבל-פורוורד.
אני מאלה שגדלו על "הלב" ו"פינוקיו"... זה מה שערוץ 1 שידר כל שנה בחופש הגדול, לסירוגין (שנה זה ושנה זה).
מעבר לכך אני לא ממש זוכרת מה עוד היה בטלוויזיה, משום שאחה"צ היינו יוצאים לשחק בחוץ, כל ילדי הרחוב, ולא מבלים מול הטלוויזיה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים גם זה היה totalost
אבל אסור לנו לשכוח את המומינים המופלאים (:
וכן , בגלל ריבוי נחשים עקרבים וקירבה לשטחים אמא ואבא לא הרשו לי לשחק בשעות השקיעה בחוץ ): אבל כן , לא היו חסרים משחקי חברה בשעות הצהריים ואחר הצהריים שטופי השמש (: - ואפילו מדורות ערב עם נציג בוגר מהמושב (:
אבל בכל זאת הטלויזיה שימשה אז כנושא לשיחה. בכל זאת , איך יכולת להיפגש עם בני גילך ולא להכיר את סנופקין ומומין טרול (:
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-8 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת sopelbka
-
-
-
-
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים פתחת שרשור ישן-חדש... ענת
http://simania.co.il/forum.php?showNoteId=8459
http://simania.co.il/forum.php?showNoteId=8857
מאחר שדי מיציתי - בשלב זה - את דעתי בנושא, אמתין להתפתחויות בדיון שפתחת... אולי בהמשך יהיה לי מה להוסיף.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים טלוויזיה חופש
5 שנים שלא היה לנו לווין או כבלים ולא הייתה קליטה מי יודע מה בערוצים 1 ו-2.
הטלוויזיה לא הייתה חסרה לנו במיוחד.
לפני כשבועיים רכשנו את הממיר הדיגיטלי.
בהתחלה קצת צפינו בטלוויזיה, עכשיו כמעט ולא.
המון ריאליטי, תוכניות בישול זה לא ממש מעניין.
מה שכן מעניין, זה החדשות או שידורים חוזרים של חברים, גם סיינפלד היה משמח אותי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-9 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת sopelbka
-
לפני 13 שנים ו-8 חודשים תודה sopelbka
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים .... הבת של השכן
אני רוצה להתחבר לתגובה של ענת שניסת להפגש עם שכנה....
נפגשתי עם חברה שלי וכל רבע שעה היא שאלה אותי אם אני רואה כמעט מלאכים אמרתי לה כל פעם שלא ואז היא פשוט לא מצאה נושאי שיחה...
זה הצחיק אותי אבל גם העציב אותי כי אם את לא רואה את זה את לא קשורה את לא מבינה אבל גם בלי הטלוויזיה לא היה לבני נוער (ממוצעים) על מה לדבר
ובסוף גלשנו באתר של כמעט מלאכים ..(דרך אגב אני לא בקשר איתה יותר כי אין מצב שאני יתחיל לראות טנלובלות.אני פשוט שונאת את זה...
להגיד שאני לא רואה טלוויזיה זה יהיה שקר אבל אני בהחלט לא ראוה הרבה..אם כן נשנואל גאוגרפיק(אם ככה כותבים את זה בעברית..)או ערוץ היסטוריה וערוץ שמונה..
אם משהו מהשיכבה שלי היה יודע את זה הוא היה צוחק עלי..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
