"תתכונני למות." מלמל וכיוון את האקדח לראשי.
-------------------------------------------
הכל התחיל כמו עוד יום רגיל בחנות הספרים.
אני עובדת שם כעבודה לחופש - אני בת 16 ומנסה להרוויח מספיק כסף כדאי ליסוע שנה הבאה לבקר את אחי שעובד בלונדון בתור יזם.
עמדתי שם מחכה שמישהו היכנס בדלת.
החנות למרות שהייתה ממוקמת במקום טוב מבחינת עוברים ושבים לא משכה כלל צומת לב, אבל זה המקום היחיד שהסכימו לקבל אותי אליו.
לבסוף החלטתי לנסות לכתוב שיר משלי- טוב יותר כמו חמשיר.
זה היה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי- שעה ישבתי עם הדף ואפילו רעיון לא עלה לי.
ואז פתאום נשמע פעמון צלצול הדלת- מישהו נכנס התרגשתי - סוף סוף.
הוא אהיה בחור חטוב עם עיינים ירוקות ושער ג'ינג'י,הוא לבש חולצת וי שבהחלט הבליטה לו את השרירים, ומיכנסי חקאי שנראו עליו מהממות בקיצור- חלומי.
אבל היה בו משהוא מוזר כאילו הוא מסתיר משהוא, וגם הוא לא נראה מהטיפוסים של הספרים.
הוא ניגש אלי ושאל עם אנחנו מוכרים את הספר- 'עולמות סודיים'.
הייתי בשוק תפסתי את התיק וברחתי מהחנות, לא האמנתי.
כבר לא הייה אכפת לי אם יפטרו אותי או אם אני לא אצליח לאסוף מספיק כסף לבקר את אחי,
הקול היחידי שקרא לי בראש צעק 'רוצי, רוצי, רוצי.'
יריית אקדח נשמעה מאחורי, כשלתי בעקבות הרעש והתעלפתי.
התעוררתי בבית החולים- היה לי דימום חמור בראש, ומסתבר שאיבדתי את ההכרה ואני בבית חולים יותר מיומים.
הרופא נכנס לחדר, הוא פתח את פיו בכדי לדבר אבל אני הקדמתי אותו "עוד כמה זמן אני השאר פה?" שאלתי לא מתוך דאגה, גם לא מתוך חוסר סבלנות, שאלתי את זה מתוך פחד.
"לפחות עוד שבוע." השיב הרופא.
"לא,לא, אין סיכוי" צעקתי וקמתי מהמיטה התחלתי לרוץ לכיוון דלת הכניסה של בית החולים.
המחשבות התרוצצו לי בראש מי הוא היה איך הוא ידע על הספר? התחלתי לבכות.
ואז הוא הופיע מולי תפש בידי ועוד ליפני שהספקתי להתנגד הוא הכניס אותי לרחב ונסע הרחק הרחק.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
