פורומים » א כללי
האזור הכללי. פה אפשר לדבר על כל מה שלא נכנס למקומות האחרים.
כתיבת הודעה חדשה בפורום א כללי
» נצפה 12580 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים התנשאות , גיל זה רק מספר אנשים . מספר ולא יותר מזה . ~דניאל~
למען האמת , אני חדשה בסימניה .
אבל ההרגשה הזאת , ההרגשה שנותנים לי בגלל הגיל שלי היא איומה .
שופטים את הביקורת שלי , שופטים את דרך הדיבור שלי , שופטים את הגיל שלי .
ולא אני לא מדברת בכללית , אני מדברת ספציפית על כמה וכמה .
ועכשיו אני שמחה להבהיר לכם משהו -
העובדה שאני בת 13 , לא עושה אותי טיפשה .
העובדה שכשאני מעבירה ביקורת על ספר שקראתי אני משתמשת בשפה קלילה ולא רשמית לא עושה אותי טיפשה .
ממתי השפה שלי היא הקריטריון למדידת השכל שלי ?
האם העובדה שאני אומרת סבבה , או מגניב עושה אותי טיפשה ?
האם העובדה שכשאני מגיבה אני לא מדברת כאילו אני נמצאת באיזה טקס רשמי עושה את הביקורת שלי פחות טובה ?
פחות שווה לתגובה ?
אנשים , החוכמה לא נמדדת על פי הגיל .
והנה אני כאן , צעירה על פני גדולים ממני .
וקראתי מספיק ספרים בחיים שלי , כדי לדעת שהגיל שלי הינו רק מספר .
מה המוסכמות שלכם לגבי הגיל ?
אם תציבו ילד בן 14 חכם , מלומד , שיודע הרבה ויש לו חוכמת חיים .
מול איש בן 40 , שגם הוא חכם ומלומד ויודע הרבה .
כיצד תשפטו מי לדעתם יותר חכם ?
על פי מה ?
גיל ? , ידע ? , מספר ספרים שהוא קרא בחיו ? , כסף ? , השפה היומיומית שבה הוא משתמש ביום יום ?
מה בשבילכם זה בכלל מישהו חכם ?!
יום טוב לכולם ,
ואני באמת מבליטה שאין לי
שום דבר נגדכם , רק כלפי אלה שמפלים
אותי לרעה בגלל גילי .
תודה .
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים השפה לא היתה בדיוק מהוללת ~דניאל~
שלום לכל המגיבים .
ראשית -
אני מודה מאוד לכל מי שהגיב ומכבדת את כל הדעות .
להנ"ל - הדעות שהצדיקו אותי והדעות שלא .
אני מאוד שמחה שהנושא גלש לקריטריונים שונים אשר קשורים אל הנושא הראשי .
שנית -
עלי להגיד שלא חזרתי בי מביקורתי , ואכן חזרתי בי מהדרך שבה ביקרתי את הספר .
אז נכון , השפה לא היתה בדיוק מהוללת .
אבל האין הייתם שופטים אותי עם היתי מגיבה בדיוק אותו הדבר לספר אחר ?
לטעמי לא .
מכוון שהכותבת היא אנה פרנק.
ולכן אבהיר את דעתי כבר עכשיו -
הביקורות הן הרי על תוכנו וסגנונו של הספר ולא על חויותו של הכותב .
אין לי מילים כדי לתאר כמה נפגעתי כשכתבו לי בדואר שאני לא יהודיה , שאני לא מאמינה בשואה , שאני חוצפנית ושעלי למות על כך .
ואני אינני מגזימה כלל וכלל .
אז אני מבליטה שוב , דעתי היא על הסגנון של הספר ועל תוכנו .
לא על אנה פרנק , והאם עלי לכתוב ביקורת טובה בגלל שאנה פרנק עברה דברים קשים ?
וכי הרי אני שופטת את תוכן הספר ודרך הכתיבה שלו , ולא את אנה פרנק .
ולא , אני לא אכתוב ביקורת טובה על ספר רק מכוון שהכותב שלו עבר דברים מאוד קשים .
ולכל המקללים למינהם בדואר שלי , שממש הציפו לי אותו , אתם יכולים להישאר עם דעתכם על כך שאיני מאמינה בשואה , ועל כך שאיני מתחשבת בסבלה של אנה פרנק .
אפילו שאין בזה אף לא מעט של אמת .
יום טוב לכולם ,
דניאל .
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים הודעות אישיות ענת
דניאל...
מאחר שתיבת המסרים האישית כשמה כן היא - אישית, אז אנחנו, אלה מבינינו ששמרו על הדיון פתוח, לא מודעים לכל ההודעות האישיות שקיבלת.
לפחות בדיון הפתוח, שהיה בפורום, לא כתבו לך דברים איומים כפי שנכתבו לך באופן אישי.
אני לא חושבת שאת לא יהודיה. וחלילה מלגלוש למקום שבו את צריכה למות! זה באמת מוגזם ודוחה. ומי שכתב לך דבר כזה כנראה ידע למה הוא עשה זאת באופן אישי - בפורום היו מגנים אותו על כך בריש גלי, משום שדברים כאלה אינם מקובלים פה על אף-אחד! ואני מרשה לעצמי לכתוב זאת לא רק בשם עצמי.
כמו שכתבתי - גם לך, וגם בפורום - את, כמו כל קורא אחר, לא חייבת לאהוב את הספר "יומנה של אנה פרנק".
אבל ברגע שאת שופטת את תוכן הספר, את כן(!) שופטת את אנה פרנק, משום שזה יומן אישי-אוטוביוגרפי.
בדיוק כמו שברגע שאני מגיבה להודעה שלך, אני מגיבה אלייך.
אם היה מדובר בספר שהומצא מהדמיון, ולא יומן שמתאר חיים אמיתיים, אז לא היית שופטת מאומה, מלבד את כושר ההמצאה של הסופר. אבל זה לא כך במקרים של יומנים וספרי תעודה.
את צריכה לעשות את ההפרדה הזו.
וזו לא שאלה של גיל, זה נכון.
זו שאלה של יכולת התבוננות ובגרות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אם לא נחפש להיות פוליטקלי קורקט הדוד
ילדים אכן פחות חכמים ממבוגרים אם נשווה בכללות.
כמה ספרים נכתבו על ידי ילדים?
ישנם ילדים שנחשבים "חכמים ביחס לגילם" והכינוי מעיד על כך שהגיל קובע.
מכאן ואילך זה תלוי בך
אם תכתבי באופן שהולם ילד בגילך ישפטו אותך בהתאם וכנראה לחיוב, אולם אם תנסי לדבר כבעלת חכמת אלף השנים, שוב ישפטו אותך בהתאם רק שהמסקנה לא תחמיא לך.
וענווה מעולם לא הזיקה לאיש, ואשרי אדם היודע את מקומו.
אגב אני לא יודע מי את ובת כמה את ואת הדברים כתבתי רק כתגובה לדברים שנאמרו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מביעה את דעתך יפה יעלוש
את מביעה את דעתך יפה עומדת על שלך ומי שלא מכבד אותך ואת דעותייך בגלל גילך לא ראוי אפילו לתגובה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מביעה את דעתה יפה כשאכפת לה מהתדמית שלה ומאיך שהיא מצטיירת פה נטעלי
עומדת על שלה בגלל שהיא נעלבה ולא מוכנה לנסות ולהבין על מה היתה הביקורת. האמת היא שאני מבינה אותה וזה מאוד אנושי להצדיק את עצמך ולא להודות בטעותך. במקום זה היא מסיטה את הדיון לעניין הגיל שהוא כ"כ לא רלוונטי לדיון, אבל מכיון שמישהו העלה אותו אז אפשר לתפוס עליו טרמפ.
מי בעצם העלה את עניין הגיל? התשובה: כל הדיון על גיל ושפה אופיינית לגיל הועלה דוקא ע"י אלה שחשבו שלא צריך להתרגש מהביקורת כי זו השפה שמאפיינת את גילה של הכותבת, כלומר ע"י אלה שתמכו בה במובן מסויים.
כך ש"להיעלב" עכשיו בגלל הגיל ולהאשים אותי או אחרים שכתבו לה "בהתנשאות" - זה פשוט מגוחך. מה מתנשא בהערה שלי? שאני מבוגרת ממנה? זה נתון עובדתי שלא אוזכר בכלל בתגובה שלי אבל ממנו היא רקחה איזו תיאוריית קונספירציה של מלחמת גילאים. עניין הגיל לא מוזכר בשום מקום בדברים שכתבתי וגם לא עולה מהם! אני חוזרת ואומרת שאת אותם הדברים הייתי כותבת גם לאדם מבוגר שהיה מתבטא כך.
כפי שרואים בתגובות האחרונות - יכולות מילוליות יש לכותבת כשהיא רוצה. אז מדוע שלא תשקיע עוד קצת רגישות בבחירת המילים כשהיא כותבת על ספר שמסמל הרבה מעבר לעוד ספר? זו היתה כל הביקורת על "הביקורת". בחירת מילים ורגישות מינימלית, סה טו.
תאמיני לי שלא הייתי מתרגשת לו הייתי קוראת "לא אהבתי את הספר, כתוב ארוך מדי, לא מעניין וכו'". אבל לכתוב "חופרת, לא ממליצה כשצמים (בהקשר של השואה?!), וזוועה"?!
אז אם אפשר במטותא ממנה - כשהיא כותבת על ספר כזה, והיא יודעת מה הסיפור מאחוריו ומה המשמעות שלו, לבחור מילים קצת יותר מכובדות?
בכל מקרה, הסיבה שנטשתי את הדיון הזה כבר לפני מספר ימים היא שאני מרגישה שהוא לגמרי מיצה את עצמו כי הגענו למבוי סתום: בשלב זה הכותבת מתעקשת "לעמוד על שלה" והכל בגלל שאני זו שמעירה לה. אז היא הופכת את זה להתנשאות מצידי ול"זכותה" לעמוד על שלה, במקום לחשוב על הדברים שנאמרו לה (אני מודה, בשפה לא קלה), באמת לחשוב ולא רק להיפגע, ואולי גם להתחרט.
כאמור, זה מאוד אנושי כך שאני לא מופתעת מהתגובה.
אני יכולה רק להצטער אם כתבתי בתוקפנות מסויימת - מה לעשות וזה ספר שקרוב ללבי (ובאמת אהבתי אותו והזדהיתי עם אנה פרנק לא בגלל "שהיו לה חיים קשים" אלא בגלל שלדעתי היא באמת היתה ילדה בעלת כושר אבחנה יוצא דופן ומרגשת באנושיות שלה - מי שזוכר הדף האחרון ביומנה מסתיים במשפט המפורסם "אני באמת מאמינה שכל בני האדם נולדו טובים", משפט מופלא כשהוא בא מפיה של מי שסבלה כ"כ מידיהם של בני אדם אחרים!) וראיתי שיש כאן לא מעט אנשים נוספים שהתרגשו מהספר הזה. אני לא מכירה עוד הרבה ספרי עדות אישיים של ילדים מהשואה, זה ללא ספק ספר העדות מהשואה הכי מפורסם שנכתב, ואני יודעת בודאות שהספר הזה קידם מ-א-ו-ד את המודעות של כלל העולם (לא רק של יהודים) למוראות השואה. בזכות החשיבות האדירה שיש לספר הזה, כן - אני חושבת שזה לא "עוד ספר" וכשכותבים עליו צריך להביא זאת בחשבון. ל-כ-ב-ד אותו ואת המשמעות הסמלית שלו בעיני אנשים אחרים.
זו באמת היתה בקשה כ"כ מוגזמת או לא מובנת?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מצטירת פה ?! , את באמת לא מתביישת נכון ? ~דניאל~
קודם כל שלום לך .
עם את כבר בוחרת להעמיד את הדברים על מקומם ולצוטט את המשפטים שלי אז בואי נצוטט את המשפטים שלך .
" אין לך את היכולת להעריך כשרון כתיבה של מישהי שאין ספק שרוחב אופקיה ויכולת הביטוי שלה הם לאין ערוך גדולים מהיכולות שאי פעם תוכלי להגיע אליהן ואין לך את הכבוד הראוי לפחות לכתוב בכבוד על ספר כזה " .
אני לא תופסת טרמפ על שום דבר , זה בהחלט לא המטרה העיקרית שלי .
נושא הגיל הינו נושא חשוב וכללי ביותר המכיל מושגים שונים ומנוגדים שאין בכוונתי לגלוש אליו כעת מכוון שאני רואה שגולשי אתר סימניה מיצו אותו היטב והבהירו את דעותיהם המנוגדות כלפי נושא זה .
ועכשיו , אני רוצה שתקראי משהו שלקחתי מהתגובה הראשונה שלי .
ממתי השפה שלי היא הקריטריון למדידת השכל שלי ?
האם העובדה שאני אומרת סבבה , או מגניב עושה אותי טיפשה ?
האם העובדה שכשאני מגיבה אני לא מדברת כאילו אני נמצאת באיזה טקס רשמי עושה את הביקורת שלי פחות טובה ?
פחות שווה לתגובה ?
ועכשיו ענת יקרה , בקשר לחוסר העידכון שלך .
עם תיכנסי לעמוד של אנה פרנק , ובכלל לתגובה האחת לפני האחרונה שלי תבחיני בכך שהתנצלתי על השפה שבה השתמשתי כשהגבתי לספר החשוב הזה .
שכי הוא אחת מהעדויות החשובות שהתחוללה כאן שואה .
ושוב מכוון שאת אינך רוצה להבין , אסביר שוב .
אני אינני מעבירה ביקורת על תוכנו של הספר , וכי הרי הכל נכון .
אלה על דרך ההתבטאות שלה , ובכלל על הדרך שבה ערכו את הספר הזה .
את מוציאה דברים מהקשרם לגמרי .
כשאני כותבת את הביקורת שלי , היא מיועדת אל העובדה עם אהבתי את הספר או לא .
וגם עם אני כותבת שלא אהבתי אותו . זה לא אומר שאני מבטלת את מה שקרה שם , מערערת או אף מעליבה .
ועכשיו - אתן לך דוגמא בניסיון לפתוח את עיניך האטומות .
ישנו ספר ששמו " הכל בגלל תום " , הוא מספר סיפור קורע לב ואמיתי ביותר .
ועכשיו עלי להגיד לך , שהכותב שלו הוא חבר די טוב שלי ובמיוחד של אחותי הבכורה וכי עם כמעט באותו הגיל .
הוא העניק לי עותק , ואני אמרתי לו שלא הצלחתי להתחבר אל הספר .
האם הוא צריך לקחת את כפגיעה באגו שלו ?
האם זה אומר שיש לי משהו נגדו ?
האם זה אומר שאני מפקפקת על היכולת שלו , או על הסיפור עצמו ?!
ועכשיו לאחר החפירה הזאת , משהו קטן וזהו .
" מביעה את דעתה יפה כשאכפת לה מהתדמית שלה ומאיך שהיא מצטיירת פה " ( להל"ן ציטוטך האחרון ענת ) .
אני מביעה את דעתי בצורה רשמית כשאני מרגישה לנכון .
ולא אכפת לי מהתדמית שלי ומאיך שאני מצטירת , וכי ההוכחה הקיימת היא העובדה שאני כותבת ביקורות בשפה שלי , גם היא לטעמם של כמה אנשים כמוך היא לא רלוונטית .
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים האם את באמת בת 13? שקדנית
תגובתך (לנטעלי) בוגרת עם יכולת הבעה גבוהה מהממוצע. נהניתי מהאופן שבו את מתנסחת ( למעט שגיאות כתיב פה ושם , שניתן היה לתקן לפני ה"שלח/י") ומבהירה את עמדתך. אני סבורה ,דניאל, שכדאי להימנע מביטויים של גנאי כמו: " עינייך האטומות" - זה מיותר ומוריד את רמת הדיון .
ועוד הערה בונה ( אני מקווה) : כאשר אנו כותבים ביקורת, חוות דעת וכו' המיועדות לקהל הרחב יש להתחשב בנמען כלומר יש לשים לב למילים או לביטויים העלולים לפגוע ברגשות הנמען ,שבמקרה זה הם חברי סימנייה ולהימנע מהן.זהו כלל חשוב בכתיבה לשם שיתוף . נושא השואה הוא פצע פעור וזב דם בלב העם וכזה יישאר לנצח והרי ברור שמטרתך הייתה שיתוף ולא פגיעה באחרים -חד משמעית . ציינת שלא איכפת לך איך שאת מצטיירת . זוהי גישה מעניינת המעידה על ביטחון עצמי רב . האם אין בגישה זו שאת מצהירה עליה בפומבי קורטוב של אטימות לב ? חשבי מה טעם בכתיבה שיש בה כדי לפגוע ברגשות הקוראים ? הרי אותה הביקורת השלילית שכתבת על הספר , תוכלי לכתוב קצת אחרת תוך ברירה מושכלת יותר של המילים שתשארנה ,מצד אחד, את התרשמותך השלילית מן הספר כפי שהיא ומצד שני ,לא יהיה בהן דבר העלול לפגוע ברגשות הקורא.
סוף מעשה במחשבה תחילה- אמרו חז"ל וצדקו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני חולקת על דעתך כי מדובר בתגובה בוגרת או רהוטה (מעבר לשגיאות הכתיב, השימוש בביטויים המליציים פשוט שגוי לכל אורך הדרך ולא נכון מבחינה תכנית) נטעלי
אך כאמור מיציתי את הדיון ואין לי מה להוסיף על הדברים שכבר נאמרו, שכן כפי הנראה התפתח פה שיח חירשים שבו הכותבת מגיבה לדברים שכתבתי בדוגמאות שרק מעידות ביתר שאת על חוסר ההבנה (כמו השוואה בין ספר בדיוני שכתב מחבר עלום, "חבר של אחותה של הכותבת", לבין העדות הכי מפורסמת שהתפרסמה על השואה והמשמעות הסמלית שלה ועימות בין מילים כמו "סבבה" ו"מגניב", שהן סלנג רדוד אך מקובל ולא פוגעני עם "לא ממליצה על הספר גם כשצמים" (ואף מלה על הביטוי המחפיר הזה בהקשר הספציפי הזה של השואה) ו"זווווועה").
בכל מקרה, לא שמתי לי למטרה לחנך את הכותבת (וכבר הסברתי שמדובר בד"כ ניסיון חסר טעם, בגלל ענייני אגו ושאר ירקות וחוץ מזה - היא לא העניין פה, אלא היומן והאופן שבו ראוי לכתוב עליו). כל שרציתי היה לא להבליג לנוכח אותה "ביקורת" מבזה, לטעמי ולטעמם של לא מעט אנשים שקראו אותה ולהצביע על הפגיעה שיש בה ולו בכדי שילדים אחרים שקוראים פה יקבלו גם את הדעה שנכתבת תוך מודעות (אמיתית) לחשיבותו של היומן (אותה "הצדעה" של הכותבת לסבלה של אנה פרנק היא חסרת כל משמעות אם בסופו של דבר היא ממליצה להתרחק מהיומן "גם כשצמים" ובכך כן, היא למעשה מבטלת אותו - שכן זו המטרה של היומן ושל העדויות - להמשיך ולהיקרא ע"י כמה שיותר אנשים, להזכיר, להמשיך ולהיות מצבה וסמל שבהם אין לפגוע - לא ככה, לא במילים כאלה!).
אני רק יכולה "להתעודד" (וגם להצטער) מכך שנראה שלא מדובר בבעיה של כלל הנוער אלא שזו בעיה נקודתית וחוזרת של אותה כותבת שממשיכה בבחירת מילים אומללה בהקשרים רגישים (ומתעקשת שלא להיות ערה לכך) ומעיד על כך העץ הנוסף שפתחה בנושא היחס לערבים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים צודקת ~דניאל~
היי שקדנית .
כן אני בת 13 .
ועכשיו עלי לציין שאין זה קורטוב של אטימות לב .
מאוד נפגעתי ספציפית מכמה גולשים , אבל אין זה רלוונטי .
ולכן כשאני כותבת שלא אכפת לי איך אני מצטיירת , אני מתכוונת לעצם העובדה
שאנשים יכולים לחשוב עלי מה שעולה בדעתם .
וכי הרי אין זה מה שישנה אותי או יגרום לי להיות אחרת .
בכל מקרה ,
אני חושבת שהגיע הזמן למצות את הדיון .
הבנתי שטעיתי בכמה וכמה נושאים והתנצלתי בפומבי כפי שאת מבינה .
יום טווווב
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים היי דניאל, דנה
"ממתי השפה שלי היא הקריטריון למדידת השכל שלי ?"
השפה היא לא קריטריון למדידת שכל מכיוון שלא ניתן למדוד שכל. (ניתן למדוד מנת מישכל).
אך בתשובה ישירה לשאלתך, ניתן להתרשם במידה רבה מדרך הניסוח, הביטוי וכתיבתו של הבנאדם. (לדוגמא: מדרך כתיבתה של ענת אני יכולה להסיק שהיא חכמה)
העובדה שאת משתמשת במילים סבבה ומגניב לא "עושה אותך טיפשה" (וגם לא הופכת אותך לאחת כזאת) אך טיפשי מצדך לחשוב שלא נשים לב לטעות שלך:
"עם את כבר בוחרת להעמיד את הדברים על מקומם ולצוטט את המשפטים שלי אז בואי נצוטט את המשפטים שלך"
" מביעה את דעתה יפה כשאכפת לה מהתדמית שלה ומאיך שהיא מצטיירת פה " ( להל"ן ציטוטך האחרון ענת ) .
אינך יכולה להגיב על הודעתה של נטעלי, לצוטט את דבריה אך להפנות אצבע מאשימה כלפי ענת ולטעון שאת מצוטטת אותה. מי צריך כאן להתבייש? במקומך אני זו שהייתי מתביישת אחרי שהייתי תוקפת אדם על לא עוול בכפו.(אדם בוגר היה מודה בטעותו ואף מתנצל...)
כדאי לך לשים לב למספר שגיאות כתיב שחוזרות אצלך על עצמן:
מילת השאלה אם נכתבת באות א' ולא ע'
המילה מכיוון נכתבת עם האות י' בין האות כ' לאות ו'
המילה אלא נכתבת עם האות א' בסופה ולא עם האות ה'
המילה מצטיירת נכתבת עם שני יודים
אני בוחרת שלא להגיב לתוכן הביקורת שכתבת מכיוון שלצערי אני לא מאמינה שיעזור.
(את עדיין לא מוכנה לקבל ביקורת, זה דבר שבדרך כלל משתנה עם השנים)
תרשי לי לפקפק בהכרזתך "ולא אכפת לי מהתדמית שלי ומאיך שאני מצטירת"
אם זה היה נכון, לא היית מגיבה בצורה בה הגבת.
(רק ילדים יכולים לצאת בהכרזה כזאת ולצפות שנאמין להם)
לסיום, אני מצטערת אם נעלבת מהביקורת האישית שלי אך הגבתי לדברייך כמו שהייתי מגיבה לדברים שהיה כותב אדם מבוגר ממך מכיוון שביקשת שנתייחס אלייך כשווה ולא כילדה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מצחיק הדיון הזה totalost
קודם כל, אהבתי את ההתגוננות(:
דבר שני , האם "יומנה של אנה פרנק" הוא איזה טבו שאין לתת עליו ביקורת שלילית מבחינה ביצועית?
יש ספרים שאין לתת עליהם ביקורת כנה ואמיתית באתר ?
מי מחליט היכן הגבול ?
דניאל לא אוהבת את הספר...אז? למה שזה יפגע במישהו אישית ?
אנשים שכותבים לנערה בת 13 שהיא אינה יהודיה בגלל ביקורת מעט פרובוקטיבת אך כנה?
אני לא ראיתי שום איזכור להכחשת שואה, שום גינוי על אישיותה ,עברה משפחתה או על העם היהודי.
אומנם הביקורת נשמעת כמזלזלת בסופרת - אבל אני בספק אם זאת הייתה כוונתה של דניאל.
אנשים שמגדפים נערה בת 13 במיכתבים בגלל שהביע את דעתה האישית הם אנשים שפלים - חזקים על חלשים (למרות שכושר הביטוי של דניאל לא חלש בכלל). ביזיון פשוט! ממש גנון!
לפני ששופטים ביקורת או אדם יש לברר את העיניין לפני שזה מגיע לפסים אישיים של גידופים , לא כן ?!
כנראה שמהיום לפני שכותבים ביקורת על ספר באתר יש לחשוש מגידופים בדואר- מה נסגר?!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים נעשה קצת פתטי... ענת
בעיקר ההתגוננות המתלהמת מול האדם הלא נכון :)
לדעתי כבר "טחנו" ו"חפרנו" בנושא של עצם מתן ביקורת על "יומנה של אנה פרנק":
1. מותר, בהחלט מותר, לא לאהוב את הספר.
2. מותר גם מותר לתת ביקורת לא אוהדת וכנה על הספר. אבל יש דרך להתבטא מול ספר כזה ("כזה" ולא "זה" - בכל זאת מדובר בעדות, אוטוביוגרפיה).
3. אפשר גם לא להבין את מה שקוראים. לא כולנו נוצקנו באותה תבנית. ובזה אני מתכוונת לביקורת השניה, המעליבה, שנכתבה על הספר ולא לזו של דניאל.
ואני כותבת בשם עצמי - לא נפגעתי אישית מהביקורות הללו.
אבל יש מקום שיאה לפרובוקציה ויש כזה שלא.
אז לקרוא כזה ספר - שהוא הרבה יותר מ"סתם" ספר - ולסכם אותו באמירות נוסח "ספר דפוק" (שוב - הביקורת השניה, לא של דניאל), זה מבזה את מי שכתבה את הביקורת. זה הכל.
והטעות של דניאל היא, שגם אני יצאתי נגד אותם פחדנים שהשפילו אותה בתיבת המסרים האישיים...
והיא - ילדה בת 13 שרוצה שיתנהגו אליה כאל בוגרת - פשוט התקיפה אותי פה כאילו שאני זו ששלחתי לה את כל ההודעות הללו.
אז אולי בעוד 3-4 היא תקבל יחס של בוגרת.
דרך ארוכה לפניה!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים היומן לא התכוון בכלל להיות ספר. רק יומן פרטי, שכתבה נערה ברגעים הקשים של חייה. אני מניחה שהיה לו ערך טיפולי והוא היה עבורה מקור עידוד קוראת
אנה פרנק, לא התכוונה להוציא ספר ולעניין ולהקסים קוראים. היא כתבה יומן נעורים, כמו בנות רבות אחרות, אלא שאחר-כך בגין הנסיבות היומן הפך למסמך תיעוד וככזה, הוא עושה עבודתו נאמנה. לכן, השאלה אם אהבנו אותו, או לא, אינה רלונטית כלל. לפחות לדעתי. השאלות שצריכות להישאל הן, האם היומן עזר לנו להבין ולהזדהות עם התקופה ? האם הוא מביא נקודת מבט אחרת על השואה ? האם הוא נצרב בזיכרון הלאומי שלנו ? האם הוא נצרב בזיכרון הרגשי שלנו ? העובדה הפשוטה ביותר היא, שאין ילד ומבוגר בישראל ובתפוצות שאינו מכיר את אנה פרנק. היומן השאיר בנו חותם ולימד אותנו משהו על הנעורים בשואה, שאף שיעור היסטוריה לא לימד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אההמ... שירה
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מסתבר שגיל הוא כן פונקציה... ענת (ל"ת)
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אז מסתבר שיש לי עניין עם שתיהן (: כמה שיותר יותר טוב . בכל מקרה ההודעה היתה מיועדת לענת . ~דניאל~ (ל"ת)
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אליי?! ענת
אבל כל מה שכתבת מתייחס לדברים שנטעלי כתבה לך...
דניאל,
תרגעי קצת לפני שאת עונה. זה יכול לעזור :).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים צודקת! דייס נשגב השמש
את לחלוטין צודקת! והאמת? איך שכתבת עכשיו ממש נראה כמו כתיבה של אדם מבוגר. ישר כוח!
הזוהן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים תודה , שבוע טוב ! ~דניאל~ (ל"ת)
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים וזה למה כשנרשמתי לסימניה בחרתי בגיל 99 גלית
זה מעורר אמנם כל מיני שאלות -כי לא יכול להיות שאדם בגיל כזה-האמנם?-יהיה מעודכן או בכלל מסוגל למחשבה פעילה.
אבל אני מתנגדת לכל תיוג על פי גיל,בקו"ח למשל. מה זה משנה? אין אנשים בני 20 שהם לא מעודכנים איטיים או לא יודעת מה? למה מעבידים ממיינים החוצה קו"ח של בני 45 ומעלה? למה לא לשפוט אדם אובייקטיבית ע"פ השגיו?
מה כל זה קשור לספרים? ראשית: יחס של אנשים,
אני חושבת שכותבים פחות ברצינות במענה ל"צעירים"
שנית -יש תמיד את החלוקה הזו בסיפריה ספרי ילדים וספרי מבוגרים והספרניות שלא מרשות לך לקרוא דברים שלא לגילך.
אני עד היום (בת 39 דרך אגב)קוראת ונהנית מספרות "ילדים".
וזוכה בגין זה לזקיפת גבה מהסביבה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ואת התגובה הזאת כתבתי לפני שקראתי את כל השרשור גלית
ואחרי שקראתי: אני לא בהכרח מסכימה עם כל מה שנאמר אבל אני בהחלט מסכימה עם חלק מהתגובות ומבינה מאפוא "בא להם" נושא הגיל. אבל בפירוש אני חושבת שאין מה להעלב זה לא היה אישי (הייתה שם עוד בקורת חריפה יותר של מישהי בת 14 )וגילך הצעיר נותן הצדקה מסויימת לתגובות מתנשאות(לפחות בעיני המתנשא)
אני חושבת שאפשר וצריך לעדן את הסגנון.העניין הוא שאצלנו(במדינה ,בעם היהודי) בקורת על נושאים שנוגעים לשואה מדליקים מיד פיוז,זה נושא רגיש -ולטעמי צריך להיות כך והלוואי שהרגישות הזו לא תקהה- להשוואה:אם את זוכרת את הקריקטורה שצייר מישהו בדנמרק שנתקבלה כפגיעה בקודשי האיסלם וחוללה מהומות הפגנות ואיומים.
וכן-כמו שאמרו רבים וחכמים בשרשור-יש הבדל בין פרוזה שלגיטימי להגיד עליה "ספר דפוק" לבין יומן אישי. זה יכול לא לעניין אותך ,זה יכול להיות כתוב בצורה רעה או כל בקורת שלילית אחרת שעולה בדעתך אבל חייבים לזכור את הנסיבות וגם -כן כן- את גילה של הכותבת
שבמקרה הזה יש לו משמעות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים נכון! דייס נשגב השמש
את לגמרי צודקת! כל אחד יכול לקרוא מה שבא לו ולאף אחד אחר אין שום זכות להגיד לו לא לעשות את זה או להעביר עליו ביקורת! זה ממש חוצפה לעשות דבר כזה! אבל בכל זאת, יש ספרים שמתאימים למבוגרים ויש ספרים לילדים.
הזוהן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים נכון שיש ספרים שלא מתאימים לכל גיל גלית
אבל אני חושבת שאנשים צריכים לבד להחליט אם זה טוב להם או לא.(כמובן שעד גיל מסויים צריך פיקוח והכוונה של ההורים) וזה שמצויין על ספר מסויים שהוא לגיל כזה או אחר : מי הסמכות לקבוע?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים "עד גיל מסויים" ענת
גלית, אבל מהו הגיל הזה, שעד אליו צריך הכוונה ופיקוח של ההורים?
ואם כך, האם לדעתך נחוצה גם ההגבלה שיש על סרטים, שמחולקת לפי המלצות לגילאים וצפייה עם/בלי נוכחות של מבוגר?
לא תמיד, אבל ברוב המקרים להמלצות שמצויינות על הספר יש מטרה...
האם תתני לילד/נער, שעדיין לא הגיע לגיל 13, לקרוא את "לוליטה" של נבוקוב? (הדוגמא הראשונה שקפצה לי לראש).
ואני מסכימה לחלוטין עם זה, שמבוגרים יכולים לקרוא הכל - כולל ספרי ילדים, גם אם לפעמים מסתכלים עליהם בעין עקומה (בעיה של מי שמסתכל!); זה היתרון שבלהיות מבוגר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים האמת שתוך כתיבת המילים שלי ישר חשבתי על דירוג סרטים גלית
ועל הדוגמא הקלאסית של שירלי טמפל שלא הורשתה להכנס לסרטים בהם היא כיכבה בגלל גילה אני לא מתיימרת לקבוע סטנדרטים של גיל או צנזורה בכלל .זה תלוי באדם ובבגרותו הנפשית וביכולת העיבוד שלו ובכל מיקרה אני מטילה כאן את האחריות לפתחם של ההורים (כי מישהו בסופו של עניין צריך להחליט) ולא שכל ההורים בוגרים ,שקולים ועם הגיון בריא אבל זה עדיף על פני החלטה גורפת של ממסד כלשהוא לטעמי-תתארי לך שאת האריה המכשפה וארון הבגדים היו נותנים לקרוא רק מגיל 14 כי יש בו מוטיבים נוצריים רצח ובגידה.למיטב זכרוני אף פעם ההורים שלי אמרו לי אל תקראי את זה (טוב רק פעם אחת כשרציתי לקרוא פטריק קים בכיתה ו')לא חושבת שזה הזיק לי.
אבל שוב יש ילדים שכן זקוקים להכוונה ורק ההורים טובים לכך.אני גם חושבת שמי שלא בשל לספר מסויים לא יהנה ממנו ויפסיק לקרוא-ע"ע לוליטה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים למי שיש את הסמכות לקבוע מה ללמוד ומה לאכול הדוד
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים חוכמה וגיל הם לא משוואה ענת
דניאל, אני בטוחה שהשקעת בהודעה שלך הרבה מחשבה ואולי גם רגש, נכון?
תארי לך שבתגובה פשוט אכתוב לך -
מה זה השטויות האלה? לא יכולת לכתוב הודעה קצת יותר מעניינת? הצלחת להרדים אותי מרוב שעמום...! מרוב שחפרת וחפרת כבר עשית לי מחילות של חפרפרת במוח!
ואם הייתי משאירה לך כזו תגובה וזהו? אני בטוחה שזה לא היה נעים לך במיוחד, נכון? זה מזלזל מאוד, בלי קשר לגיל או לחוכמה שלך ו/או שלי.
ולזה התכוונתי במה שכתבתי על הביקורת שלך.
לא לכך, ש"יומנה של אנה פרנק" חייב להיות ספר אהוב ומקובל על כולם.
גם לא לכך, שאת אולי חכמה יותר או פחות יחסית לבני גילך.
אלא לכך, שהביקורת שלך על הספר - שהוא ספר בעל חשיבות עצומה! - היתה פשוט עצובה מבחינת הרמה והתוכן שלה.
ונכון שהדיון גלש לרמה הכללית של בני הנוער בימינו, וזה כבר לא קשור אישית אלייך - את רק היית הטריגר במקרה הזה, משום שהיית דוגמא-שלילית-נקודתית מייצגת.
אני מקבלת את זה, שאת כנראה הרבה יותר חכמה ממה שהצלחת להפגין באותה ביקורת אומללה, אבל לא הבאת זאת לידי ביטוי.
וזה לא קשור לגיל שלך. אם היית כותבת בדיוק את אותה ביקורת, והיית בת 17 או 33, היית "זוכה" לאותן תגובות. רק בגלל הגיל שלך הדיון גלש לרמה של הנוער, זה הכל.
וזה נכון שיש בני נוער חכמים מאוד, אפילו יותר מבני 40 ו-50. וגם פה, באתר, פוגשים אותם.
ורק עוד הערה - קריאה היא לא מדד מרכזי לחוכמה.
גם צורת התבטאות היא מדד כזה, לא מרכזי, אבל מדד.
אני מכירה אנשים, שלא ממש אוהבים ספרים, והם עדיין חכמים מאוד. כי יש כזה דבר שנקרא חוכמת חיים, שצוברים אותה במהלך החיים... וזה, מה לעשות, משהו שקורה ככל שמתבגרים - וזה יתרון שבא עם הגיל, ולכן לגדולים יותר עדיין יש, לפעמים, יותר נסיון חיים ולא קורה שום דבר אם גם מקשיבים להם, לפעמים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מה?! דייס נשגב השמש
תסלחי לי מאוד אבל אין כזה דבר ביקורת עלובה! יש רק הבנה עלובה! וכנראה שלא הבנת נכון את מה שהיא כתבה! תתבשיי לך אישה בגילך מדברת ככה!
הזוהן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים לאט לך ענת
ברור שיש ביקורת עלובה.
כתבת אחת כזו בעצמך בתגובה לדבריי.
או שמא עליי לכתוב - בעיות בהבנת הנקרא?
או לשאול אותך - מה בכלל הבנת ממה שכתבתי?
בוא ותסביר לי, בבקשה!, במה עליי להתבייש?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים לחיזוק דברייך - תגובות לא הולמות אינן פונקציה של גיל קורנליוס
יש אנשים גם בני 30 ומעלה (גם מעל 50) שמתבטאים בצורה איומה. גם פה (ואני בטוח שיש גם כאלה שלא אוהבים את צורת ההתבטאות שלי), אבל גם בלי קשר אפילו פה לאתר.
גיל תמיד מוסיף ניסיון ופרספקטיבה שונה - אבל זה לא אומר שלבני גיל צעיר אין דעה משלהם, או שהיא לא תופסת. גם אם דעותיהם ישתנו בעתיד, כרגע זוהי דעתם.
אני חושב שזה עניין של מיומנות וגם של בגרות. הבעת דעה והבעת ביקורת לא צריכה להיות נטולת רגשות. אם מישהי הרגישה שספר אינו לטעמה - אין סיבה שלא תציין זאת. אבל גם אדם המביע ביקורת צריך לזכור שהוא מציין דעה שלו ולא משהו כוללני, ושבסופו של דבר העולם מלא בדעות שונות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים 'חפירה' dushka
מכיוון שבזמן האחרון אני לא מספיקה אפילו לקרוא, קל וחומר לכתוב, הרי שסביר להניח שהתגובה הזאת, אחרי שתיקה ארוכה, תהיה קצת טרחנית, שלא לאמר חופרת (אגב, את הביטוי הנ"ל שלמדתי מבני, לימדתי את אמי, והיא, אישה חרדית בת... יותר מ-40, מרבה להשתמש בו. גם אני מעדיפה אותו, למשל, על 'מתלהב' כשם גנאי, שהוא ביטוי סלנג בעייתי ומשבית שמחות).
אז ככה.
אני לא חושבת שסערת התגובות שעוררה הביקורת שלך נובעת מגילך ואוצר המילים שלך.
היא נובעת מכך שביקרת את 'יומנה של אנה פרנק' שהוא ספר שיש לו ערך מוסף מעבר לערכו הספרותי, מאחר והוא עדות יחידה במינה של נערה מימי מלחמת העולם השנייה.
כך שאם היית כותבת ביקורת דומה בשפה דומה על ספר סיפורת 'רגיל' סביר שהביקורת היתה נשכחת. ולחילופין, אם אני, בגילי המתקדם ובשפתי המצועצעת, הייתי כותבת ביקורת ברוח דומה על 'יומנה של אנה פרנק' סביר שהייתי מעוררת סערה לא פחות גדולה.
כשנוגעים במקום כואב סביר להניח שמי שכואב לו יצעק.
לדעתי, זכותך להרגיש את מה שאת מרגישה ולכתוב את מה שאת כותבת, אבל כדאי שתדעי שלבחירות מסוימות ולמימוש זכויות מסוימות ישנו מחיר.
לגבי החכמה- ההגדרה של המילה הזאת היא מאוד מורכבת.
החכמה היא לא בהכרח תלוית גיל, אבל הוא עשוי לתרום.
אני, למשל, הייתי בת שלוש עשרה ועכשיו בת כמעט ארבעים, והייתי עוד הרבה בין לבין.דברים מסויימים השתנו ואחרים לא.
את עכשיו בת שלוש עשרה ולא היית עדיין בת ארבעים.
כך שהעובדה הזאת עשויה להעניק לי איזה שהוא יתרון, יתרון הפרספקטיבה.
אני אומרת עשויה, מכיוון שהגיל לא בהכרח מעניק את היתרון הזה. כאן נכנסת החכמה. החכמה לנצל את היתרונות שהשנים יכולות להעניק.(ויש להן גם חסרונות).
ככל שאדם נמצא זמן רב יותר במקום מסוים, סביר שיכיר טוב יותר את החוקים.
העובדה שהדיון על הביקורת שלך התפתח, בין השאר, ל'פני הנוער, לאן?' נובעת מכמה סיבות.
ראשית, טיבם של דיונים להתפתח לכיוונים שונים, צפויים יותר או פחות.
שנית, ישנה נטיה להתייחס למידע הדל שיש לנו אחד על השני (כינוי, גיל ומקום מגורים) גם בדיונים אחרים: בתגובות לשאלה שנשאלה בפורום יהדות התייחסו חלק מן המשיבים למוצאה הלא יהודי של השואלת. וכשילדה בת שמונה התוודתה על שברון ליבה כשחברה עזב אותה, גם אז, התפתח הדיון לדיון בתרבות הנוער (דווקא שברון לב, מנסיוני הדל, הוא שברון לב, בכל גיל).
ובנוסף, אנשים פשוט אוהבים להביע את דעתם בנושאים שונים. וזהו בהחלט המקום.
הביקורת שלך היוותה טריגר, אבל את לא אחראית לכל המקומות אליהם הדיון בה הגיע וגם לא כולו מכוון ישירות אליך.
כשאני הייתי בת שלוש עשרה, לא ידעתי בכלל שאני יכולה לא לאהוב ספר מסוים. קראתי ללא הבחנה וללא עין ביקורתית. גם, עד עכשיו, לא דירגתי אף ספר כ'בזבוז של זמן'. זה נראה לי מעליב. שנים רבות עברו עד שגיליתי שלא כל ספר חייבים לאהוב. את גילית את זה מוקדם. ואני דווקא חושבת שצריך לחנך ילדים ונוער להפעיל את החוש הביקורתי שלהם. אבל גם מתי ואיך.
זהו. חפרתי די. אפילו יחסית לעצמי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים יש הגיון במה שכולם אומרים כאן לדעתי... =\ תהילה
מצד אחד אני מבינה את דניאל...מאוד אפילו...
אמנם לא קיבלתי הערות מתנשאות מאף אחד פה או משהו חס וחסה,אלב אני מרגישה לפעמים מאוד קטנה וחסרת נסיון ליד הערות של כל מני אנשים.... =P
דניאלוש נשמתי,
מצד שני,בתור מי שיחסית קרובה מאוד לגילך,צריך לקחת דברים לפעמים קצת פחות קשה...
יותר כביקורת בונה...
נ.ב
גמאני לא התלהבתי מאנה פרנק אבל שיהיה...=P
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים חחחח , טוב לדעת [ : ~דניאל~ (ל"ת)
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים כנראה שצריך להיות מאוד מאוד חכם ניר
כדי להבין למה אנה פרנק "חופרת".
אני עדיין לא הגעתי לרמה כזו של חוכמה.
היית מבקשת מהורייך לנסח את הצוואה בצורה עלילתית סוחפת?
דבילי המשפט הזה, לא? .. רעיון מופרך.
אבל זה בדיוק מה שטענת בביקורת...
נסי לשמור על צניעות, לא לקחת דברים באופן אישי, אלא באופן בונה, וגם לקבל ביקורת מהמבוגרים והמנוסים ממך, שכן - הם גם חכמים ממך. כך תהיי באמת חכמה.
באמת שלא רציתי לכתוב תגובה כזו, רציתי דווקא להצדיק את הטענות שלך, אבל קראתי שוב את הביקורת שלך, והחלטתי שהצדק הוא לגמרי עם הרוב הפעם.
נ.ב.
לפעמים החוכמה הכי גדולה היא להודות בטעות ולתקן אותה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ראינו מספיק תום
הצרימה בביקורת של דניאל מובנת.
ובכל זאת!!
התגובה שלה הנ"ל היא נכונה ובוגרת. זכותה המלאה להגיב כך, גם אם היא כתבה על אנה פארנק חופרת (אגב...גם זו זכותה המלאה, ולדיון הזה אינני מעוניינת להיכנס).
אני מאמינה שלגבי חלק ניכר מן הביקורת המבוקרת על הספר, הביטויים ,צירופי המילים, כלל ההתנסחות וכו'- אני יכולה להפנות אצבע מאשימה (ברובה),אם יורשה לי במחילה, למערכת החינוך דלת התקציבים.
ראית מספיק הא??
גם אני ראיתי מספיק.
איך אתה מצפה? ברצינות(!!!) איך אתה מצפה שתלמידה/ילדה/ איזשהו בן אדם יתחנך לערכים של כבוד וסובלנות אם אתה מדגים לו את ההפך בדיוק.
"ביקורת מטופשת"???
"משפט דבילי"???
"רעיון מופרך"??
לתקוף כדרך חינוכית זאת הדרך המשפילה והמבזה ביותר שרק תגרום למשקעים ולא תשנה דבר
אבל אנא ממך-
שמור על צניעות וקח את דברי באופן בונה.כך תהיה איש חינוך חכם.
נ.ב
לפעמים החוכמה הכי גדולה היא דווקא להבין שנערה בת 13 יכולה ללמוד מחכמים ממנה רק אם לא יחשבו שהיא טיפשה. תמסור את זה לשאר המורים בבקשה.
תודה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני מסכים פה עם תום קורנליוס
הסתקרנתי לקרוא את הביקורת של דניאל מלכתחילה. כמו שתום אמרה - אולי הייתה כאן מעט צרימה, והשפה נראתה אולי לניר כ"בעייתית"... אבל סך הכל גם לבן אדם בן 13 יש טעם, וזכותו להחליט שספר שקרא הוא לא לטעמו (גם אם יש לו מעמד קאנוני בלימוד השואה).
עדיף לפחות שהיא תתערב פה, תביע את דעתה, מאשר שתשמור את דעותיה לעצמה. זה שהיא מתערה עם אנשים מבוגרים ממנה יכול רק לתרום לה (והרי למה אני נכנס פה לכל מני ויכוחים שלכאורה אין לי קשר מעשי אליהם ? מכך למדתי הכי הרבה).
אני כן ממליץ לדניאל להיות פתוחה לביקורת. אבל גם לביקורת יש צורה. אני לחלוטין הייתי מתעלם מביקורת פוגענית וכזו שהופכת לאישית מדיי, כי היא מאבדת מהעניין שלה. ביקורת בונה, או כזו לפחות ש"תוקפת" את הבעיה העיקרית בצורה מכובדת הייתי בהחלט מקבל - או לפחות מתייחס אליה בהתאם (שהרי זכותו של כל אדם גם לא לקבל ביקורת).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
