ענת ושירה, אני דווקא רוצה לצדד בדעתו של בובספוג, אבל מכיון אחר. אתן צודקות בוודאי שהדרישה לסיפוק מידי גורר מאיסה בדברים הדורשים הפנמה והעמקה. מאידך גם ספרים עלולים להיכנס תחת ההגדרה 'בזבוז של זמן'. הרי כל אחד יסכים שלקרוא ספר טלפונים מהתחלה לסוף זה בזבוז של זמן. לדעתי, יש ספרים שלא מוסיפים לאדם הקורא אותם הרבה יותר מאשר ספר טלפונים. אני כמובן לא קובע אלו ספרים כן ואלו לא, כי מאוד ייתכן שלכל אדם יהיו אלו ספרים אחרים, וייתכן גם שהם לא יהיו רבים, אבל בהחלט ישנם כאלו.
ובכלל, לא כל תוכן שהודפס על דפים ונכרך בכריכה, נהפך לדבר בעל ערך. ספר הוא כלי להעברת מסרים, רעיונות, הגיגים, נתונים יבשים, ועוד ועוד. ערך הוא משהו אחר לחלוטין. אפשר גם להתווכח מהו ערך, האם יש ערך מוחלט-אפריורי, או שהאדם ו/או החברה קובעים לעצמם את ערכיהם. מכל מקום בוודאי שישנם דברים בעלי ערך (חוץ מאשר, אולי, לניהיליסט קיצוני...), ובוודאי שישנו גם סולם של תכנים שעל פיהם אדם קובע את ההירכיה של הערכים שלו. לכן גם ייתכן מאוד שספר מסויים ייחשב כבזבוז של זמן, משום שהוא ענה על ערך שנמצא בתחתית הרשימה, או אולי היה סתמי לחלוטין ללא כל משמעות קונקרטית לקורא.
לא מזמן היה באתר דיון על טלויזיה כן או לא. גם בנושא זה המדד הוא לא הכלי, או הצורה, שבה מועבר התוכן השאלה היא בתוכן. גם טלויזיה היא רק כלי להעברת תכנים, כלי שונה באופנים רבים מאשר ספר, אבל עדיין רק כלי. אפשר לדון בהבדלים בין שני הכלים, כלומר באיזה אופן המסרים נקלטים יותר, או מהי הצורה בה האדם חווה את אותם הרעיונות, אבל עדיין זהו דיון על הכלי ולא על התוכן. התוכן הוא דיון אחר.
כיון שכל אחד מאיתנו הוא סופי ואף אחד לא יחיה לנצח, הזמן שלנו הוא יקר, יקר מידי, ובהחלט יש דברים שנכללים בהגדרה 'בזבוז זמן'.
