פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 14 שנים ו-4 חודשים ידעתי אלון דה אלפרט

  

  אלון דה אלפרט

  ***
  
  
  
  אני זוכר את זה כאילו זה היה היום. בראייה לאחור, הכול היה כל כך ברור לעין.
  
  כשקמנו בבוקר פתאום התחבקנו שעה ארוכה, כאילו בלי סיבה. הבית היה שקט יותר. הילדים התלבשו במהירות וסיימנו לפזר אותם בגנים עוד לפני שמונה בבוקר.
  
  אחר כך ראינו את תכנית הבוקר ודיברו עם איזו אמא שאיבדה את בנה ובעלה בתאונה.
  
  שירי הסיעה אותי לתחנה.
  
  התנשקנו, הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים. בחנתי כל פרט בפניה. נקודת החן, הנזם באף. קריצה קטנה, חיוך, פתחתי את הדלת ויצאתי.
  
  כשהיא התרחקה עם האוטו, המשכתי משום מה לעקוב אחריו עד שהוא נעלם מאחורי הסיבוב. לא יודע להסביר את זה, אבל פשוט ידעתי. אני זוכר שהשעה היתה בדיוק שלוש דקות לתשע.
  
  
  
  וזהו. כל היום חיכיתי לטלפון הזה, ממד"א, מאמא שלה, אני לא יודע. בכל כמה דקות הבטתי על הטלפון, שעדיין לא צלצל. איך לא נפרדתי ממנה ממש. למה לא לקחתי היום, פתאום, ככה סתם, יום חופש.
  
  
  
  בערב חזרתי הביתה. כרגיל, חביתה וסלט, קוטג', אמבטיה לילדים, סיפור לפני השינה.
  
  אחר כך נכנסנו למיטה וראינו טלוויזיה.
  
  ***
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים ואו אירית תהילה סולטן

    

    אירית תהילה סולטן

    אני צריכה לארגן את המחשבות שלי.
    נשמע תיאור אמיתי
    של שגרה,אהבה עוד קצת רצונות או פנטזיות
    ומחשבה אחת רומנטית של מה אעשה אם אהובתי לא תהיה עוד בעולם.
    כל התיאור הזה של הפנים שלה והפרטים הקטנים והפשוטים
    שברגע אחד אהבת.
    מחשבה מטורפת עברה לי בראש,לקראת סוף הקטע.
    חלילה אם הייתה מתה,היה שינוי.
    לא עוד חביתה וסלט וקוטג'.
    הייתה טרגדיה כזו וכולם היו מתאספים סביבך,מנחמים אותך.
    איזה קטע נפלא.
    כל ההשתלשלות.
    "אחר כך נכנסנו למיטה וראינו טלוויזיה"
    איזה סיום מדוייק.
    
    שיהיה שבוע טוב מאוד!
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-4 חודשים לא מחשבה כך מטורפת, מסתבר. זה בדיוק היה הרעיון;-/ אלון דה אלפרט (ל"ת)

      

      אלון דה אלפרט

      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים יפה! שמעון שלוש

    

    שמעון שלוש

    תוהה על "ידעתי אני זוכר... לא יודע להסביר את זה, אבל פשוט ידעתי. אני זוכר... אני לא יודע"
    כמין תעתועים בזיכרון החולף?
    ובקטע הקודם "הוא לא יודע שהוא מאושר" (כאן זה חזק בגלל שהרף האושר קשה לתפישה בזמן - אז באמת קשה לדעת!?)
    אי אפשר לדון בזה יותר ממה שאתה יודע
    וזה בסדר. ככה זה. לא?
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-4 חודשים המשמעויות מופשטות מדי לפעמים. הדברים שקורים מאחורי המסך הפסקני והמוחלט של המילים אלון דה אלפרט (ל"ת)

      

      אלון דה אלפרט

      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 14 שנים ו-4 חודשים של החשיבה. הוא לא יודע שהוא מאושר שמעון שלוש

        

        שמעון שלוש

        איך החוץ יאשר אותו ואיך יאשר את עצמו
        יש כאן איזה ביליטרליות
        ניואנסים דקים באנושי
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

        • לפני 14 שנים ו-4 חודשים סלח נא לי.. ברשותך.. אולי.. כ. המשך

          

          כ. המשך

          אם אתה קורא את האדם שמאחורי..
          הוא לא יודע שהוא מאושר
          מ- "הנכד של שמעון"..
          ועל כן.. הוא חושב/תוהה
          מה היה אם..
          ועל כן מתענג על הרגע שהוא לכאורה
          הרגע האחרון..
          והאין זה האושר האמיתי?
          לחיות את הרגע כאילו הוא האחרון?
          אלון מדבר על איזו שהיא מציאות.
          "ידעתי" שזה לא יקרה.. או שכן.
          אתה מחזיר אותו ל"חשיבה",
          הכל בראש.. מבחינתך.
          החוץ מול הוא עצמו.
          דו המשמעות..
          מבחוץ הכל מושלם
          וכאן, ב"ידעתי" גם מבחינתו.
          החיים כאילו זה הרגע האחרון..
          זה אושר אמיתי.
          ..
          יש משהו? או שפספסתי בגדול?
          
          

          ---

          הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

          כותרת התגובה:
          תוכן התגובה:

          * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
          

          • לפני 14 שנים ו-4 חודשים "הוא לא יודע שהוא מאושר" שמעון שלוש

            

            שמעון שלוש

            בהקשר למציאותו בהווה מלעומת העבר
            מי שכתב משפט כזה כמוצא לסיום שם
            גם למה שניסחת פה
            תודי שהמשפט תמוה במובן זה שהוא מעורר לתהות עליו
            לפחות לנסות
            מה מסגיר המשפט הזה את היחס לאושר באשר הוא שם ביחס למציאות המתוארת מבין לזמנים
            מבין לזמן האושר בעצמו
            ואולי בעיקר בין מה שאלון כתב בקטע הנוכחי כאן למעלה: "ידעתי אני זוכר... לא יודע להסביר את זה אבל פשוט ידעתי אני זוכר... אני לא יודע"
            כמו להבדיל TO BE OR NOT TO BE
            מעין גחמות באי הוודאות אולי מעבר לזיכרון הפועל בזמן ואולי על הפקפוק בעצמו
            קראתי את זה פתוח
            הלשון כותבת משהו לתהות עליו לא רק בראש
            וכן בחיים, ברגע אחרון נתון
            
            כרגע לתיאורו של האושר (הראש בשיכול אותיות!) עצמו בוודאי שזה מסקרן
            וכתבתי לו על כך עוד למעלה
            על הרף הזמן המיוחד כה של האושר שקשה לתופשו אלא מבעד למציאות המשתנה
            זה לא רק החשיבה כמובן
            וזה בעיקר מבעד למה שאני מנסה להוקיר.
            
            
            

            ---

            הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

            כותרת התגובה:
            תוכן התגובה:

            * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
            

            • לפני 14 שנים ו-4 חודשים מודה. כ. המשך

              

              כ. המשך

              החיבור מעורר תהיות.
              מציאות ישנה מול חדשה
              פערי הדורות..
              "אני זוכר את זה כאילו זה היה היום. בראייה לאחור, הכול היה כל כך ברור לעין."
              המציאות העכשווית בעיניו החולמות של הסב בסיפור קודם נתפסת כאושר.
              תפיסה של חלום עתידי מתוך פערי דורות.
              חוסר שביעות הרצון של הנכד, לכוד בתוך חלומו העתידי של הסב
              שיודע שלנכד יש בסיס ליצירת אושר מהסיבה הפשוטה שהחיים שלו קלים יותר.
              האמירה היא מנקודת מבטו של הסב על חיי הנכד.
              אבל היום..
              סיפור חדש. מציאות חדשה.
              היום זה אני ש"ידעתי" וחייתי את היום בתחושה שזה הולך להיות הרגע האחרון.
              אבל החיים המשיכו. עוד יום. שום אסון לא קרה.
              משמעות האושר היא "עוד יום".
              
              

              ---

              הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

              כותרת התגובה:
              תוכן התגובה:

              * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
              

  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים Like ניר (ל"ת)

    

    ניר

    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-4 חודשים חבל שאי אפשר לעשות לייק ליז מאילת:-)

    

    ליז מאילת:-)

    לסיפורים שלך כמו לביקורות...... I LIKE IT !!!
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.