פורומים » הוראת הספרות

מורים לספרות, תלמידים לספרות. מה נכון לעשות ומה לא, כיצד לגרום לתלמידים לבחור בספר מהמדף במקום בשלט הטלויזיה.

• לפני 14 שנים ו-5 חודשים איזה ספרים לדעתכם כדאי ללמד בבתי הספר? דובה

  

  דובה

  אני זוכרת את הגל, אנטיגונה, אנה קארננה, שי עגנון, הניה, קצרים וארוכים... רובם שיעממו אותי עד שנאה מוחלטת.
  גם הספרות המודרנית חירפנה אותי. דמיינתי לי את הסופרת יושבת על סיגריה וקפה וצוחקת עלי... שאני צריכה ללמד על הרגלי האכילה שלה לבגרות.
  מה אתם אומרים, יש מקום לשינויים?...
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 14 שנים ו-5 חודשים רעיונות מעניינים להביא את הילדים שלנו לקרוא ספרות אהובה

    

    אהובה

    לדעתי השילוב של ספר טוב עם ערך מוסף מרתק קריא מובן זה המתכון.
    
    הנה כמה דוגמאות:
    
    העלמה - מספר על אישה שנסיבות חייה הובילו אותה להפוך חסכנות למחלת נפש הספר זכה בפרס
    
    המחברת הגדולה - מספר על שני ילדים בתקופת מלחמה באירופה ההופכים רוע לאומנות חסרת גבולות
    
    משחקי הרעב - ספר חדש יחסית המביא את תרבות הריאלטי לשיאים מפלצתיים כתוב מעולה.
    
    לבד בברלין - אחד הספרים אם לא הספר בהה הידיעה על נושא מלחמת העולם השניה מההיבט האנושי והפרטי
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-5 חודשים יצירה אחת שמדליקה אותי לנדן פארק-ליין

    

    לנדן פארק-ליין

    פתרון סופי מאת מייקל שייבון. בגלל האורך (יותר נכון הקוצר), המבנה הדילוגי של העלילה, והנגיעה הכל כך מרומזת בקטסטרופה של השואה. כמו כן הניסוחים של שייבון עילאיים והתרגום העברי מעולה.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-5 חודשים קשה לי לומר... תהילה

    

    תהילה

    אבל אני חושבת(ואבא שלי חוזר ואומר לי את זה שוב ושוב)שחבל ללמד עגנון בתיכונים כי לטינייג'רס,עם כל הכבוד וההערכה,אין את הבגרות האמיתית להבין ולהנות מעגנון כמו שצריך...ווטאבר.
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-5 חודשים צודק. שנאתי את עגנון ברמות שלא האמנתי שקיימות, כי בגיל הזה הכל או מעולה או ממש רע. דובה

      

      דובה

      לא התאים לי, לא עניין אותי, ועצבן אותי הנשים הטורפות זכרים שלו, היהודים המטופשים שלו.
      יש משהו שעדיין מעיס אותי בדישדוש הזה שיל היהודים בעצמם. ספרי שואה, ספרי אנטישמיות, יהודים מול העולם, ישראלים מול פיגוים, ממשלה, רצח ראש ממשלה וכו'.
      בגיל הזה רציתי עלילה טובה וטקסט קריא, כעת אני יודעת לקרוא ספרים ולקלוט את התופה, את האיזור, את המשמעות של תבות זו או אחרת על הדמויות.
      כשלמדתי עגנון הוא היה משעמם, חרשן ולא קריא.
      אם לא הייתי לומדת אותו אני מניחה שכבר היה לי ספר שלו ביד מוקדם יותר מפני שכולם יודעים שיש אחד, שי עגנון, שכדאי לקרוא.
      אבל הצמרמורות לא עברו לי מתיכון.
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

  • לפני 14 שנים ו-5 חודשים חינוך חובה הורס את היצירתיות וחדוות הלמידה GERMANICUS

    

    GERMANICUS

    כמובן אפשר למצוא מורים מעניינים בכל תחום ותחום. אבל כאשר מכריחים ללמוד אז אין חשק ללמוד. לדעתי קריאת ספרים היא חוויה מהנה כאשר איו חובה לקרוא אותם. יש סופרים הדורשים שלא ילמדו אותם בבית הספר כדי שיקראו את ספריהם בהנאה צרופה.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-5 חודשים טוב, בואו ונכריע בעניין אחת ולתמיד. א. ברור ובטוח שכל תלמיד שמסיים בית ספר חייב להתודע ולהכיר ספרות קלאסית כזו או אחרת.ב. אלזה

    

    אלזה

    ברור ובטוח שאי אפשר לאהוב את הספרות הזו דרך "נמק, פרט והסבר" של בית הספר.
    
    ג. החלק האופטימי בעניין, שלאחר שמסיימים בית ספר, מי שאוהב לקרוא ימצא את טעמו האישי ודרכו בעולם הספרות, בהחלט גם בעזרת האתר הנהדר הזה.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-5 חודשים תמיד יש מקום לעדכון אסף

    

    אסף

    ויחד עם זאת, חייבים להמשיך וללמד קלאסיקות. יש תלמידים שתהיה זו הפעם הראשונה והאחרונה בה יפגשו בעגנון, בסופוקלס, או אפילו בביאליק. ולכן, אסור לוותר על זה. אני בטוח שיש תלמידים שבלי שיעורי הספרות לא היו נתקלים בהם. ואולי, יש סיכוי, גם אם קטן - שזה יפתח פתח להתעניינות נוספת, ולהעשרה, וליצירת אנשים חובבי קריאה.
    מלבד זאת, יש אבני דרך בתרבות, האנושית הכללית והישראלית, שאסור לוותר עליהן. אם בתי הספר יכנעו לנורמות שמכתיבים התלמידים, אוי לנו ולעתידנו...
    אגב, דבר שכן יש לעשות זה לנסות ולעדכן את שיטת הלימוד. לקרב איכשהו את יצירות המופת אל התלמידים. נתקלתי השנה בתלמיד י"א, שונא ספרות - או לפחות זה מה שהוא חשב על סמך השיעורים בביה"ס... כשקראנו ביחד את עמיחי, ואת אלתרמן, וגם דברי אגדה מהתלמוד, הוא פתאום הבין כמה הוא בעצם אוהב את זה.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-5 חודשים אני מסכימה עם אסף לגבי בחירת היצירות. שין שין

      

      שין שין

      לגבי שיטת ההוראה הכול תלוי באישיותו של המורה, בכריזמה שלו ועד כמה הוא אדם שאוהב ספרות ואת היצירות אותן הוא מלמד. כמו בכל תחום יש בעלי מקצוע טובים יותר וטובים פחות, אני נתלקתי בשני הסוגים גם בלימודי הספרות באוניברסיטה.
      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 14 שנים ו-5 חודשים לא מסכימה. היתה לי מורה מקסימה, היא נסחפה עם הסיפורים, התרגשה בכל פעם ואנחנו אטומים לחלוטין, מקווים לקצת פנטזיה דובה

        

        דובה

        כשהיה סיפור או שיר מעניין- דווקא אז המורה היתה איומה.
        אני רואה מה עושה אההבת השירה לאנשים. מקריאים חליל ג'ובראן בכל חתונה בהתרגשות כאילו זה לא נדוש להחריד.
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

      • לפני 14 שנים ו-5 חודשים לצערי לא נתקלתי במורים לספרות שאוהבים ספרות. יפעת

        

        יפעת

        היו לי מורים נוראיים ובתור אחת שקוראת כדי לחיות נראה לי שלהכריח אותי לקרוא יצירה זה כמו להכריח אותי לאכול. לא קראתי אף לא אחד מספרי החובה בבי"ס, כן קראתי הרבה אחרים, גם כאלה שכבר שמעתי שמלמדים בתיכון.
        שני ספרים שאני יודעת שמלמדים ואני מאוד בעדם הם מישהו לרוץ אתו וארבעה בתים וגעגוע. ספרים ישראליים קריאים מאוד. אני יודעת שאחי הקטן מאוד נהנה מארבעה בתים וגעגוע ואף החליט לקרוא בעקבות זאת את משאלה אחת ימינה.
        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

        • לפני 14 שנים ו-5 חודשים זו בעיה, שהחומר לימוד משעמם, אבל אנחנו עצמנו יכולים להיות חובבי קריאה רצינים דובה

          

          דובה

          עד כדי כך שמסוגלים לבקר ספר גרוע לדעתנו ולבחור את הספרים הנוחים לנו.
          למרות שעכשיו ספרים כמו בעל זבוב והתפסן מקבלים משמעות אחרת לגמרי...
          

          ---

          הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

          כותרת התגובה:
          תוכן התגובה:

          * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
          

          • לפני 14 שנים ו-5 חודשים אני לא בטוחה שחומר הלימוד משעמם יפעת

            

            יפעת

            שמעתי מלא מעט אנשים שהחטא ועונשו מעולה, עדיין הוא היה נוראי ללמידה. שוב, באמת שהיו לי מורים לא מוצלחים, כאלה שדקלמו אחרים ולא הביאו שום דבר אישי לכיתה. שיעורי הספרות היו הכתבה אחת ארוכה חסרת אישיות ודעת.
            

            ---

            הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

            כותרת התגובה:
            תוכן התגובה:

            * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
            

            • לפני 14 שנים ו-5 חודשים כמו כמעט כל שיעור, לא?... דובה

              

              דובה

              בגיל צעיר רוצים להיות בחוץ, אם החומר לא מתאים אז לא יעזור כלום לנצח אזכור לעגנון שעות סבל.
              

              ---

              הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

              כותרת התגובה:
              תוכן התגובה:

              * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
              

              • לפני 14 שנים ו-5 חודשים לא, לא כמו כל שיעור יפעת

                

                יפעת

                כי ספרות פשוט לא צריך ללמוד ככה. אני יכולה להבין דרך "לימוד" כזו להיסטוריה, לשון, אנגלית, מתמטיקה, כמעט כל מקצוע, אבל לא ספרות!
                זה מקצוע שאמור לעודד הרחבת אופקים ולא כליאתם בכלוב של קלישאות ומוסכמות מדיפות נפטלין.
                

                ---

                הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                כותרת התגובה:
                תוכן התגובה:

                * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
                

                • לפני 14 שנים ו-5 חודשים דווקא אהבתי היסטוריה. וזה מאוד תלוי. בספרות כמו באמנות מלמדים את הכללים הבסיסיים דובה

                  

                  דובה

                  כדי שנשאב השראה ממשהו, כדי שנאמר "אה! זה נותר לי רעיון כביר!".
                  תביטי בשיריו של אביב גפן, הוא נחשב לאחד מגדולי היוצררים הצעירים והמהפכניים.
                  מי שמכיר את לנון טוב או מי שמלחין שנים יכול להבחיןן בשיעמום במנגינות ובכמה שירים של בוב דילן מחוברים בעברית ביצירה אחת.
                  השראה, העתקה... לא רק איך ומתי כתבו ספר אלא למה זה כל כך חשוב שבתקופה זו הוא כתב כך.
                  הקלישאות האלו, כל המילים ומשמעותן וחוקי הכתיבה והדוגמאות שלהן, הן כלי.
                  אני חושבת שאת הלימודים האלו יכלו לעשות בשילוב עם "כתיבה יוצרת".
                  ולשלב סופרים שידברו על היצירה שלהם.
                  

                  ---

                  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                  כותרת התגובה:
                  תוכן התגובה:

                  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
                  

                  • לפני 14 שנים ו-5 חודשים דובלה, מה שאני זוכרת זוהי הדרך המשמעממת בה הגישו את החומר panyola

                    צריך להגיש את החומר הנלמד בצורה מעניינת, יש בהסטוריה כל כך הרבה סיפרים עסיסיים
                    שטובי היוצרים לא יכלו להגות אותם. אני הייתי נרדמת בשיעור הסטוריה והיום זוהי אחת
                    האהבות הגדולות שלי.
                    

                    ---

                    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                    כותרת התגובה:
                    תוכן התגובה:

                    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
                    

                  • לפני 14 שנים ו-5 חודשים כתיבה יוצרת היא משהו אחר יפעת

                    

                    יפעת

                    זה אפשר ורצוי לעשות בחיבור או הבעה עברית או איך שלא קוראים לזה עכשיו.
                    ספרות כמקצוע בבי"ס צריכה ללמד לקרוא. לחשוף את התלמידים לקסם שבקריאה, לכוח של הספרים להעביר רעיונות, לשקף מציאות, לנסות ליצור מציאות אחרת, ללמד, לחנך- קצת כמו מה שבית הספר עצמו אמור להיות, לא?
                    

                    ---

                    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                    כותרת התגובה:
                    תוכן התגובה:

                    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
                    

                    • לפני 14 שנים ו-5 חודשים בנתיים נראה לי שהגיל והלימוד לא מתאימים לכולם דובה

                      

                      דובה

                      כי זה מה שהמורות בבית סיפרי ניסו לעשות, מילה במילה.
                      קראתי ספרים אחרים, רציתי להיות במקום אחר.
                      אולי המחשבה שחייבים לקרוא ספר מסוים זה מה שמעיק, אבל סה"כ הספר צריך להיות קריא וטוב, כמו נניח 'הגל'.
                      תרנגול כפרות לא עניין אותי, קראתי כל החיים לפניו... צריך למצוא את הגשר הזה לכתיבה שגם תזרום לתלמידים ולא רק מה שחינוכי לנו.
                      

                      ---

                      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                      כותרת התגובה:
                      תוכן התגובה:

                      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
                      

                      • לפני 14 שנים ו-5 חודשים קראתי את תרנגול כפרות ואהבתי אותו יפעת

                        

                        יפעת

                        כמובן שלא היה בתכנית הלימודים שלי, כנ"ל גם כל החיים לפניו.
                        

                        ---

                        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                        כותרת התגובה:
                        תוכן התגובה:

                        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
                        

                      • לפני 14 שנים ו-5 חודשים דובין, ספרים זה ענין של טעם אישי לפעמים. אנקה

                        

                        אנקה

                        בחומר לימוד של בית ספר צריך לשלב מכל סגנון, או ז'אנר או
                        קלאסיקות או סופרים שנחשבים לטובים בין אם קלאסיקה או מודרנה
                        ספרות מקור או תרגום כדי לחשוף את הנוער לכמה שיותר
                        אפשרויות.
                        אי אפשר לבנות תוכנית "לטעמך" לכל נער ונערה.
                        דוקא מעגנון נהניתי מאוד ומהחטא ועונשו וממחזות סופוקלס,
                        ושירה אהבתי מאוד.
                        אלו היו טעימות המורה לספרות גם מסרה לנו רשימה של ספרי
                        קריאה מומלצים בתחילת כיתה י' והשתדלתי לקרוא.
                        אח"כ עם החשיפה והשהות בספריה כבר מצאתי לבד מה שרציתי.
                        ועדיין היו בנות שקראו בשיעורים או בהפסקות ספרי "הרומן הרומנטי"
                        היו כאלו שקראו את ספרי איין ראנד או סופרים אחרים.
                        
                        
                        

                        ---

                        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

                        כותרת התגובה:
                        תוכן התגובה:

                        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.