החיים שלפני | 4

ולפעמים שמעתי אותה בוכה. לא העסיקו אותי שאלות כמו 'למה אין
לי אבא?' או 'למה אין לנו בית?' לא ידעתי שאפשר לחיות
אחרת. נוכחותו של אבי בחיי ניכרה בעצב שחשה אימי על שנותרה
בלעדיו. עבורי היה איש דמיוני שאימא מאוד רצתה שיהיה בקרבתה,
אך מזלה לא שיחק לה ולא התאפשר הדבר. הוא היה חייל בצבא
של אוליגרך שנהג להשתעשע במלחמות חסרות תכלית עם בעלי
ממון אחרים. רבים מחבריו נהרגו באחד מהקרבות האוויליים על
חלקת אדמה קטנה, שליטה על נתיב עגלות צדדי או פלג מים צר
שהוסט נתיב זרימתו. חופשה שקיבל אחרי חודשי לחימה ארוכים
בחר לעשות בקייב, בה ניתן להשתכר כהוגן ולבלות עם נשים
צעירות. תכניותיו, כך נראה, לא יצאו לפועל. בעודו מחפש את
דרכו למרכז העיר, הבחין באישה צעירה. היא נשאה תיק, אולי
שק, שהיה גדול מחצי גופה. דחף לא מוסבר הניע אותו להיחלץ
לעזרתה. במהלכה של שיחה קצרה שלא נאמר בה רבות, קבעו להיפגש
שוב בערב. הוא הציע לה לשתות יחד והיא הסכימה, למרות
שמעולם לא ביקרה באחד המקומות בהם מגישים משקאות. עד אותו
ערב היא נהגה לשתות רק מים לפעמים, בימי החורף הקרים אחזה
בידיה כוס תה ורק פעמים ספורות זכתה לשתות מיץ פירות. יחד
שתו בירה מקומית והיא נהנתה מהחוויה עצמה – לעשות כמנהג
אישה בוגרת שאינה שייכת כבר לבית הוריה ואינה מחוייבת עוד
לדרכם. היא אהבה את יחסו הטוב אליה, את העדינות שהייתה שזורה
בחספוס החיצוני שלו, את מראה פניו המביעות טוב ואת עצם היותו