החיים שלפני | 5

חייל לוחם. כל שנותר להשלים ביציאתה לבגרות מימי נעוריה
ולהעניק ביטוי לחירותה, הושלם בלילות שלהם יחד ובמעשים של
אהבה. הוא כמעט שכח שחופשתו קצובה ולא נותרו ימים רבים עד תומם
של שלושת חודשי החופשה לה זכה אחרי שלוש שנים במהלכן
סיכן את חייו כמעט בכל יום. אז הם כבר ידעו כי הם מתעתדים
להיות הורים והוא שכר חדר עם מרפסת שצופה אל הנהר ושילם את
דמי השכירות לשנה מראש. הימים חלפו ומועד סיומה של החופשה
הסתיים. אם לא היה חוזר, עונש מוות היה רודף אותו ואת שכרו
שבו תלה את עתיד המשפחה, לא היה מקבל. עם חזרתו לצבא בו
שירת, הפכו האירועים להיות סוערים. ריבוי מריבות ומלחמות
קטנות מנעו ממנו לבקר את אשתו הצעירה ובהמשך גם את בנו
שנולד מבלי שיהיה נוכח במעמד לידתו. אימי הצעירה נותרה
לבדה, בן זוגה רחוק ממנה במקום בו עלול למצוא את מותו בכל
יום. הוריה הכפריים, בהם מרדה, יהיו האחרונים אליהם תיפנה
במצוקתה. שנה חלפה מאז עזב ולא שב. רחמנות או אולי תקווה שאימץ בעל
הדירה מתקוותה של אימי בדבר שובו של בעלה, תמה. שישה חודשים
נוספים של מגורים באותו חדר עם מרפסת שצופה לנהר תמו גם כן.
מחסן קטן מתחת לגשר, ששימש פעם פקח לתנועת העגלות, הפך
להיות מקום מגוריה של אישה צעירה עם תינוקה הרך. המים קפאו
במשך כל ימי החורף בברז שהיה בו, סגרה עליו דלת עץ כבדה
שאינה אטומה לרוח ולא הייתה בו מרפסת ואף לא חלון. עצבותה
של אימי גברה מאז עברנו לשם ואל בדידותה נוספו השפלה