קוראים מעמק חפר

Zweig Stefan- Der Begrabene Leuchter

גילוי נאות- זו הפעם ראשונה שאני קורא ספר של שטפן צוויג. האמנם קראתי בעבר על חייו של הסופר והתאבדותו רגע לפני סיום מלחמת העולם השנייה, אבל משום מה לא יצא לי לקרוא עד היום ספר שלו.
אינני יודע אם הספר הזה מייצג בצורה טובה את כתיבתו. אני כן יודע שהוא כתב לא מעט ספרים על דמויות היסטוריות כגון מרי סטיוארט, מגלן, מרי אנטואנט ואף ביוגרפיה על בלזאק. גם הספר הזה בעל מימד היסטורי, אך צוויג מרכיב סיפור מומצא על סיפור מנורת בית המקדש שנלקחה על ידי האימפריה הרומית כאשר נכבשה ירושלים בחורבן בית שני ועל הקהילה היהודית שיושבת ברומא. התקופה היא בזמן רומא הביזנטית בו הדת שהשתלטה על האימפריה היא הנצרות. רומא חלשה וסופגת מתקפה של שבטים וונדלים הגונבים את מנורת בית המקדש לחרדתם של חברי הקהילה היהודית בעיר. מכאן מתחילה עלילה בה מנסים מספר יהודים להשיב את הפריט החשוב כל כך ומסמל את המולדת שנגזלה.
צוויג למעשה משתמש במנורת שבעת הקנים כאנלוגיה על עם היושב בגלות ללא מולדת ומנסה להחזיר לרשותו את עצמאותו. עם חלש, מוכה ונרדף.

נהנתי מאוד. אין לי ספק שאקרא עוד ספרים שלו בעתיד.

,Ήσίοδος- Ἔργα καὶ Ἡμέρα ΘεογονίαἈσπὶς Ἡρακλέους,

הסיודוס היה אחד מהמשוררים האפים של יוון העתיקה וחי במאה השמינית לפני הספירה. נבדלותו ממשוררים אחרים מתבטאת בעיקר ביצירתו 'מעשים וימים', שהיא יצירת מוסר העוסקת בחיי האדם הפשוט, החקלאי. היצירה מטיפה למוסר עבודה, הגינות, כיבוד הורים וגם עוסקת במסורות ומנהגי פולחן מיוון העתיקה. בעוד שירה אפית אחרת מאותה העת הדגישה את עלילות הגיבורים רוויות האלימות כמו באיליאדה והאודיסיאה, הסיודוס כותב שירה מתוך רצון לצדק ולתיקון עיוותים. היצירה עצמה נולדה מתוך סכסוך על נחלת ירושה עם אח פזרן ועצלן שלא הסתפק בחלקו ורצה לנשל את הסודיוס מנחלתו כדי לממן את אורח חייו הפזרני, ואף עשה זאת בתביעות חוזרות ונשנות.

בספר 3 יצירות: מעשים וימים, תיאוגוניה ומגן הרקולס.

תיאוגוניה היא יצירה כרונולוגית המתארת את הולדת האלים (גם הטיטנים וגם צאצאיים- האלים האולימפים אשר מרדו ולקחו את השלטון).
מגן הרקולס מתאר סיפורים רבים מיוון העתיקה אשר מגולפים על מגינו של הרקולס.

כפי שציינתי היצירה הבולטת והמעניינת ביותר היא מעשים וימים.
התרגום של שלמה שפאן מעולה ושפתו יפה ומאתגרת.
יש ביאורים רבים לאורך הספר שעוזרים להבנת בתי השיר.