“"אין פה רוחות רפאים" הוא ספר ילדים/נוער ברוח התקופה.
רוחות הרפאים בעולם שהוא מתאר אמנם מפחידות ועלולות לגרום לנזק אבל המומחים המטפלים במצב אינם חלילה לוחמים נועזים אלא "מומחי פיוס" שתפקידם הוא להכיל, להבין ולפייס את הרוחות עד להשכנת שלום בינן לבין בני האדם.
רעיון חביב שמאפשר לכתוב ספר שיש בו מן האימה אבל הוא בכל זאת פוליטיקלי קורקט ב-100% ואין חשש שמישהו יטיל בו דופי מכל סוג, יטען שהוא מיליטריסטי או פשיסטי או רוח-רפאימפובי או גזעני או שוביניסטי (מומחיות הפיוס הן אם ובתה. האב היה מומחה פיוס לא מיומן ומת במהלך ניסיון פיוס לא מוצלח, טוב נו, גברים. אתן יודעות איך הם).
בסוף בסוף, גם אין בו עומק או עלילה מרתקת במיוחד אבל הוא מעביר את הזמן (ממש מעט זמן, מדובר בספר צנום) בקלילות וביעילות.
בחום הזה, כל רוח יכולה להועיל, גם אם היא בסך הכל רוח רפאים שדופה וחסרת משקל.”