"דרומית לאנטארקטיקה לא היה חם במיוחד, ואיש מאתנו לא קיבל מכת שמש או משהו כזה, אבל גם לא היה קר כמו שחששנו. בעצם לא היה דרומית לאנטארקטיקה שום דבר מיוחד, ולא מצאנו שם כלום חוץ מעצמנו."

נקודת הסיום במסלולים המשתלבים-נפרדים של גיבורי הספר: "האיטלקי" וה"צרפתייה". במקום זה, שהוא, בדומה למקומות אחרים בסיפור, גם מרחב ריאלי וגם מרחב המסמל מצב קיומי מסוים, עוברים הגיבורים שלב נוסף, אחרון, במסע נפשי נפתל. המסע, שעיקרו שינוי מתמיד של זהויות, מגיע כאן למיצויו - להזדככות ולהתפשטות הגשמיות.

דרומית לאנטארקטיקה - ספרו השישי של ראובן מירן כתוב בלשון דיווחית-עניינית ועם זאת מנומרת איי פיוט - מזיגה סגנונית המתאימה להפליא לעולמם המציאותי והתודעתי של הסופר וגיבוריו.

ראובן מירן

ראובן מירן (נולד ב-3 בספטמבר 1944) הוא סופר עברי, מתרגם, עיתונאי, עורך ומו"ל הוצאת נהר ספרים.... המשך לקרוא

שם הספר
זיכרונות מעונה מתה
שלוש סיגריות במאפרה
הגמדים האחרונים בגבעתיים
לילה על העיר - ספריית תרמיל #
התוכי שתק פעמיים