אַנְשֵׁי הַיִּשּׁוּבִים שֶׁבַּסְּבִיבָה הִתְיַחֲסוּ לְאִישׁ הַמְּעָרוֹת בְּחַשְּׁדָנוּת וּבְבוּז, אֲבָל אֲחָדִים דִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ, שֶׁיַעֲבֹד בַּשָּׂדֶה שֶׁלָּהֶם, שֶׁיַּרְוִיחַ אֶת לַחְמוֹ כִּשְׁאַר הָאֲנָשִׁים שֶׁבַּיִּשּׁוּב, אֲבָל אִישׁ הַמְּעָרוֹת רַק חִיֵּךְ בְּפָנִים מֻשְׁפָּלוֹת וּמִלְמֵל.
"כֵּן, לַעֲבֹד בַּשָּׂדֶה, לָמָּה לֹא? זֶה חָשׁוּב מְאֹד לַעֲבֹד בַּשָּׂדֶה. לַעֲבֹד בַּשָּׂדֶה זֶה לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ", אָמַר אִישׁ הַמְּעָרוֹת, אָמַר אֲבָל לֹא עָשָׂה.
פַּעַם אַחַת נִכְנַס אִישׁ הַמְּעָרוֹת לַשָּׂדֶה שֶׁל אַבְרוּם וְעָמַד בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה, עִם מַקֵּל הָרוֹעִים שֶׁלּוֹ, הַחֶרֶב הַטּוּרְקִית שֶׁלּוֹ חֲגוּרָה לְמָתְנָיו וְשַׂק אֶחָד תָּלוּי לוֹ עַל כְּתֵפוֹ. עָמַד וְהִמְתִּין, כְּאִלּוּ יָדַע לְמַפְרֵעַ שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ עֲתִידִים אַבְרוּם וּבְנוֹ יוֹסִי לָבוֹא עִם הַטְּרַקְטוֹר שֶׁלָּהֶם.
יוֹסִי הָיָה יֶלֶד בֶּן עֶשֶׂר שֶׁאָהַב לִנְסֹעַ בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם עַל בִּרְכֵּי אָבִיו בַּטְּרַקְטוֹר שֶׁלּוֹ.
וְהִנֵּה אָכֵן נִשְׁמַע טִרְטוּר, קוֹל הַטְּרַקְטוֹר קָרַב וְיוֹסִי, שֶׁיָּשַׁב עַל בִּרְכֵּי אָבִיו, הִצְבִּיעַ לְאֶמְצַע הַשָּׂדֶה וְאָמַר: "תִּסְתַּכֵּל אַבָּא, הִנֵּה אִישׁ מֵהָעוֹלָם הָאַחֵר".
הִסְתַּכֵּל אַבְרוּם, צָחַק וְאָמַר לִבְנוֹ: "זֶה 'מַר שַׂק' זֶה. בּוֹא וְאַרְאֶה לְךָ שֶׁהוּא לֹא מִשּׁוּם עוֹלָם אַחֵר, הָאִישׁ הַזֶּה, הוּא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה כָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ".
עָצַר אֶת הַטְּרַקְטוֹר וּשְׁנֵיהֶם צָעֲדוּ לִקְרַאת אִישׁ הַמְּעָרוֹת, שֶׁעָמַד נָטוּעַ בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה כְּמוֹ אֵיזֶה פֶּסֶל עַתִּיק, בְּלִי לְהָסֵב אֶת פָּנָיו, לְלֹא תְּזוּזָה, בְּדוּמִיָּה מֻחְלֶטֶת.
טָפַח אַבְרוּם עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אִישׁ הַמְּעָרוֹת. "שָׁלוֹם עָלֶיךָ, מַר שַׂק", אָמַר וְצָחַק.
אִישׁ הַמְּעָרוֹת כְּמוֹ נִבְהַל, כְּאִלּוּ לֹא הִרְגִּישׁ אֶת הַשְּׁנַיִם הַבָּאִים אֵלָיו מֵאֲחוֹרָיו, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אִם חָלַם הוּא בְּהָקִיץ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, אוֹ לֹא צִפָּה לַיָּד שֶׁהֻנְחֲתָה עַל כְּתֵפוֹ.
כָּל אַנְשֵׁי הַיִּשּׁוּב הָיוּ קוֹרְאִים לְאִישׁ הַמְּעָרוֹת בַּשֵּׁם "מַר שַׂק", מִפְּנֵי שֶׁתָּמִיד הָיוּ רוֹאִים אוֹתוֹ כְּשֶׁשַּׂק תָּלוּי עַל כְּתֵפוֹ.
אַחַר כָּךְ שָׁאַל בִּצְחוֹק שֶׁהָיָה בּוֹ גַּם קֻרְטוֹב שֶׁל לַעַג: "עַכְשָׁיו בָּאתָ לַעֲבֹד אִתִּי בַּשָּׂדֶה?! בְּסוֹף הַיּוֹם?!" וּבִרְצִינוּת מְעֻשָּׂה אָמַר: "בּוֹא מָחָר בַּבֹּקֶר, יֵשׁ לִי הַרְבֵּה עֲבוֹדָה בִּשְׁבִילְךָ".
"אֲנִי לֹא עוֹבֵד בְּשָׂדוֹת שֶׁל אֲחֵרִים, רַק בַּשָּׂדֶה שֶׁלִּי אֲנִי עוֹבֵד", הֵשִׁיב אִישׁ הַמְּעָרוֹת.
"הַשָּׂדֶה שֶׁלְּךָ? אֵיפֹה הַשָּׂדֶה שֶׁלְּךָ?" שָׁאַל אַבְרוּם, כְּשֶׁצְּחוֹק שֶׁל פְּלִיאָה בְּפָנָיו.
"שָׁם", הֵשִׁיב אִישׁ הַמְּעָרוֹת וְהֵרִים אֶת מַקֵּל הָרוֹעִים שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי הַשָּׁמַיִם.
צָחַק אַבְרוּם, הִסְתַּכֵּל לַשָּׁמַיִם וְאָמַר: "אֲנִי לֹא רוֹאֶה שָׁם שׁוּם שָׂדֶה".
"תֵּלֵךְ לְרוֹפֵא עֵינַיִם, אוֹ תִּסְתַּכֵּל בַּלַּיְלָה, תִּרְאֶה שָׁם שָׂדֶה שֶׁל כּוֹכָבִים".
"אַתָּה קוֹטֵף כּוֹכָבִים?" שָׁאַל אַבְרוּם, וְאִישׁ הַמְּעָרוֹת הֵשִׁיב: "כּוֹכָבִים אֲנִי לֹא קוֹטֵף, אֲבָל אֲנִי קוֹטֵף אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁלָּהֶם".
אַבְרוּם צָחַק בְּכָל פֶּה וְאַחַר כָּךְ עָמְדָה אֵיזוֹ שְׁתִיקָה.
לְפֶתַע הֵפֵר יוֹסִי אֶת הַשְּׁתִיקָה וְשָׁאַל: "מֵאֵיפֹה אַתָּה?"
"מֵהָעוֹלָם הָאַחֵר", הֵשִׁיב אִישׁ הַמְּעָרוֹת, וְלִפְנֵי שֶׁהוֹכִיחַ יוֹסִי אֶת אָבִיו, שֶׁאָכֵן מִן הָעוֹלָם הָאַחֵר הוּא אִישׁ הַמְּעָרוֹת, הִמְשִׁיךְ אִישׁ הַמְּעָרוֹת לְדַבֵּר: "אֲנִי רוֹצֶה לָקַחַת עַכְשָׁיו מֵהַשָּׂדֶה הַזֶּה שְׁלוֹשָׁה קִשּׁוּאִים. זֶה הַשָּׂדֶה שֶׁלְּךָ, נָכוֹן?"
"כֵּן, זֶה הַשָּׂדֶה שֶׁלִּי וְאַתָּה יָכוֹל לָקַחַת גַּם אַרְבָּעָה קִשּׁוּאִים".
"תּוֹדָה רַבָּה, תּוֹדָה רַבָּה", הוֹדָה לוֹ אִישׁ הַמְּעָרוֹת, פָּנָה בְּפִתְאוֹמִיּוּת וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, כְּשֶׁעֵינָיו תָּרוֹת אַחַר עֲרוּגוֹת הַשָּׂדֶה. מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הִתְכּוֹפֵף בַּחֲטָף, תָּלַשׁ קִשּׁוּא מִשִּׂיחַ וְהִכְנִיסוּ לְתוֹךְ הַשַּׂק.