“חידשו לספר הזה את הכריכה השנה, זה ספר אהוב בקהילה של הקוראות הרומנטיות, וככה שמעתי עליו.
אבל קראתי אותו דווקא עכשיו כי מישהי המליצה לי, ובעצם, קיבלתי המלצות לשני ספרים שונים, ובאותו יום הלכתי לספרייה ושאלתי את שניהם, וקראתי אותם אחד אחרי השני.
אז כאילו, אני די אוהבת את הקטע הזה של לקרוא ספרים בהמלצתם של אנשים שאשכרה קולטים את הוייב שלי.
בעותק הפיזי שברשותי, כתוב בתקציר: "מר סוואגר הוא רב־המכר הרומנטי של קים ג'ונס, שספריה כבשו את לב הקוראות בארצות הברית. זוהי הגרסה הקומית המושלמת ל'חמישים גוונים של אפור' - בתוספת שנינות, להט ועלילה שלא מפסיקה להפתיע."
שזאת באמת הדרך הכי טובה להסביר אותו, אבל אני מניחה שחמישים גוונים של אפור זה קצת מיושן ל-2024 ולכן הורידו את החלק הזה מהתקציר המחודש.
הספר הזה הוא פחות חמישים גוונים של אפור, כי הוא ללא ספק מזכיר את זה, שחור על גבי לבן הדמות עצמה מדברת על הספר, על הדמות של כריסטיאן גריי, ועל הדברים שהיא למדה מהספר הזה.
אז חשוב לדעת שכשפנלופי אומרת "הבחור הזה", הכוונה היא למישהו מליונר שיש לו הכול כולל סקס אפיל, סטייל כריסטיאן גריי.
עדיין לא קראתי את חמישים גוונים של אפור, ואני יודעת מה אתם חושבים - "עדיין?!", כלומר, אתם בטח שואלים את עצמכם אם אני בעצם רומזת שאני מתכוונת לקרוא אותו.
אז כן, הייתי צריכה לבחור מתוך רשימה של שבעים ומשהו ספרים באתר עברית ספר דיגיטלי מתנה, ולא היו שם הרבה דברים שווים, והחלטתי ללכת על חמישים גוונים של אפור.
אז יש לי אותו זמין, זה העניין.
בכל אופן, הספר הזה מיוחד, כי הדבר הכי בולט בו, זה שהדמות הראשית, פנלופי, פשוט קוקו.
היא לא נורמלית, היא עושה דברים מטופשים ומצפה שלא יהיו להם שום השלכות, היא פורצת לדירה של מליונר ומצפה שהוא יתאהב בה, והמחשבות שלה ממש מצחיקות.
כאילו, אם פסיכיות עושות לכם את זה, אז הספר הזה פשוט מושלם.
הדמות של מר סוואגר, ג'ייק, יודעת להתמודד היטב עם המוזרות של פנלופי, היא ללא ספק רואה יותר מדי סרטים והיא גם מדברת לעצמה בקול רם לפעמים וקשה למצוא במילמולים שלה היגיון.
וזה מוזר, אכן, מאוד, אבל זה פשוט חמוד.
כי היא לא שפויה, ברמה שקצת דחתה אותי בתחילת הספר, כי זה הרגיש לי לא אמין, אבל יש איזון טוב בין ההזיות שלה לבין איך שהמציאות מגיבה אליה.
היא לא נורמלית, אבל היא משעשעת ואומרת דברים סוטים בקול רם שאני באופן אישי אוהבת, כי הדברים שהיא אומרת גורמים לאחרים להיות מופתעים, וזה מזכיר לי את עצמי.
אני מניחה שזה למה המליצו לי על הספר הזה, בגלל שהחוסר עכבות שלה קצת דומה שלי, ונראה לי ששתינו עושות את זה למטרת צחוק ופאן.
אז אם אתם אוהבים פאן ונשים קצת פסיכיות־חיות־בסרט - נראה לי שהספר הזה יהיה לטעמכם.
הסמאט בספר הזה לא הולך רחוק מדי לדעתי, מי שהמליצה לי עליו אמרה לי שהוא חמישים אחוז סקס, ולדעתי, ממש לא, הוא פחות משלושים אחוז סקס כמו רוב הרומנים הרומנטיים/אירוטיים.
לדעתי הספר הזה הוא הרבה יותר רומן רומנטי מאשר רומן אירוטי, אבל שלא יהיה לכם ספק, לפנלופי יש מחשבות מלוכלכות ויש פה כמה דברים קצת לא צפויים, אז כאילו, אני חושבת שגם אם אין בספר הזה אירוטיות ברמה קיצונית, הוא עדיין מתאים לקוראים שכן אוהבים רומנים אירוטיים, כי זה ההלך רוח פה.
הספר הזה מצחיק ומקורי, סוג של פארודיה אפילו, ולדעתי הוא כתוב מצוין כי זכור לי שהיו הרבה משפטים ורגעים שהצחיקו אותי, אבל יש לציין - הוא מצחיק כי הדמות הראשית פסיכית־מוזרה, ואם זה לא משהו שמצחיק אתכם, אתם כנראה תמצאו את הספר הזה בלתי נסבל.
הדינמיקה בינה לבין ג'ייק פשוט נבנית כל כך טוב, כי יש לה רושם מאוד מסוים על מי זה "הבחור הזה", אבל כשהיא מתחילה להכיר אותו לעומק, היא ואנחנו מגלים משהו קצת שונה.
וזה ממש נחמד האמת, הם חמודים ביחד.
אבל האפילוג מאכזב, ואני לא בטוחה אם להגיד לכם למה כי אולי חלקכם יראו זאת כספוילר, אבל אני אגיד זאת בכל מקרה... כי לדעתי זה לא.
האפילוג נכתב מנקודת מבט של דמות אחרת, כאילו הסופרת ניסתה להכין את הקרקע לספר שני, ולמרות שנקודת המבט הזאת עשתה עבודה טובה בלהראות כמה ג'ייק ופנלופי חמודים ביחד, היה בה משהו נורא קלישאתי ולא אמין.
אז כאילו, אני רק אומרת, הספר היה יכול להיות טוב יותר אם האפילוג היה קצת יותר מציאותי ומחובר לקרקע, כי הוא היה כל כך גרוע במה שהוא ניסה לעשות, שאני לא מתפלאת שאין ספר שני.
להכין את הקרקע לספר שני שלא ייצא, זאת החלטה כל כך גרועה, אבל זה לא משהו שהפתיע אותי, כי פנלופי אומרת משהו על כך שהדמות הזאת יכולה להיות הדמות הראשית בספר שני, אחרי הסיפור שלה ושל ג'ייק.
אבל זה כי פנלופי חיה בסרט, ומנסה להסתדר במציאות לפי החוקים של הז'אנר הרומנטי, וכן אני מודה, זה היה לי פאן.
הדירוג המדויק שלי הוא 3.5, אבל אני מעגלת ל-4, כי הספר מצחיק, מקורי, ונקרא מהר.”
