תחושות קשות ליוו את החברה בישראל סמוך לסיומה של מלחמת לבנון השנייה- שלובות באמונה בצדקת הדרך ובהכרה עמוקה בזכות להגן על הבית. את המחיר הכבד של המלחמה שילמו בחייהם אלה שנפלו בה ובני משפחותיהם. מתוך כאב ותקווה, מתוך ביקורת ורצון עז לתיקון החברה והמדינה, פנו הורי הנופלים לאמירה ציבורית משותפת שתבטא את המורשת שהותירו הנופלים. אמירה זו היא מהותו של הספר "בסבך הלבנון".
בספר נפרשת קשת של דרכי מגע בין המשפחה, המלחמה והבן שנפל. כל משפחה , הרקע שלה ועולמה הערכי, כל משפחה ודרכה הייחודית. הורי הנופלים במלחמה שותפים ליצירת הספר, הפורש במגוון צורות את יריעת חייהם של החיילים אשר נפלו במלחמת לבנון השנייה, מתאר רבים מסיפורי הקרבות ומציג פסיפס של התמודדות עם השכול הישראלי בראשית שנות האלפיים.
אנו הורים לחיילים שנפלו על הגנת המולדת במלחמת לבנון השנייה. אנו קשורים לארץ הזאת בכל נימי נפשנו ותמיד ראינו בתרומה למדינה חלק מרכזי בהשקפת עולמנו. לנו ולבנינו היה ברור כי השירות בצבא עשוי להעמידם במצב בו יידרשו לסכן את חייהם ואולי אף למסור את נפשם. קיווינו תמיד שצורך זה לא יבוא לעולם. ספר זה מוקדש ליקירינו בהערכה עצומה, באהבה גדולה ובגעגועים שאין להם סוף" (מתוך דברי הפתיחה לספר)
בספר: פתח דבר, מבוא: מלחמת לבנון השנייה - סקירה כללית, 118 עמודי נופלים, המלחמה והבית: סיפורי קרבות וסיפורי משפחות , האירוע שהביא לפריצת המלחמה, שנים-עשר ביולי, שיחה עם אסתי ואריה כהן, מצפה שלם, הפגיעה בספינת חיל הים 'חנית', ארבעה-עשר ביולי.