דמשק נכבשה זמנית: הציונות בדמשק 1923-1908 בוחן פרק זמן שבו חלו תמורות מפליגות וזעזועים רבים, כגון מהפכת התורכים הצעירים, מלחמת העולם הראשונה, הצהרת בלפור, הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל ושל דמשק, ייסוד הממלכה הערבית בראשות פיצל והחלת המנדט הצרפתי על סוריה. בפרק זה התחוללו בסוריה תמורות פנימיות, כגון הדחת החכם באשי והחלפתו באחר, הכנסת תלמודי התורה תחת חסות חברת כל ישראל חברים (כי"ח), ייסוד בתי ספר עבריים, מאבקם של תלמידי החכמים על מעמדם, מתח בין מוסדות החינוך העבריים לבין אלה של כי"ח, סכסוכים פנימיים בהנהגת הקהילה, מאבק מעמדי והגירה מתמשכת שהחלישה את חוסנה של הקהילה. במהלך חמש עשרה השנים הללו גם החל השלב הראשון של הפעילות הציונית בדמשק.
דמשק נכבשה זמנית דן בנסיבות שהביאו להכשרת הלבבות לרעיון הציוני, בדרך שבה נתפסה הציונות בחברה היהודית ובחברה הערבית הסובבת, בחינוך הציוני המודרני ששם דגש על התרבות העברית, במפגש בין גולי ארץ ישראל לקהילת דמשק, בשאלות של מגדר כמו שיתופן של בנות בפעילות הציונית, ביחסים בין השליחים הציונים לבין הקהילה, במקומה של הציונות בהנהגה המקומית, במתחים בין הפעילים הציונים לשליחי כי"ח, בציונות על רקע הלאומיות הערבית, ובתמורה שחלה ביחסם של המוסדות הציונים לקהילת דמשק: מתמיכה גדולה לנטישה מוחלטת. הספר מתאר פעילות ציונית בגלות הסמוכה ביותר לארץ ישראל, בארץ שהפכה עם השנים לארץ אויב והחזיקה בבני הקהילה היהודית שנים ארוכות כבני ערובה, עד ליציאת אחרוני היהודים ממנה לפני כעשרים שנה.