כְּשֶׁפֵרְן בַּת הַשְּׁמוֹנֶה שׁוֹמַעַת שֶׁאַחַד הַחֲזִירוֹנִים בַּחַוָּה נוֹלַד פַּג וְשֶׁגּוֹרָלוֹ נֶחְרַץ, הִיא מְמַהֶרֶת לְשַׁכְנֵעַ אֶת אָבִיהָ שֶׁיָּחוּס עַל חַיָּיו. הִיא מְאַמֶּצֶת אֶת הַחֲזִירוֹן וּמַעֲנִיקָה לוֹ אֶת הַשֵּׁם וִילְבֶּר. כַּעֲברֹ זְמַן נִמְכָּר וִילְבֶּר לְדוֹדָהּ שֶׁל פֵרְן וְעוֹבֵר לָגוּר בְּחַוַּת צוּקֶרְמָן. שָׁם הוּא מִתְיַדֵּד עִם עַכְבִישָׁה נְדִיבָה וַחֲכָמָה שֶׁשְּׁמָהּ שַׁרְלוֹט, הַגָּרָה בָּרֶשֶׁת שֶׁלָּהּ בְּתִקְרַת הַדִּיר. כַּאֲשֶׁר שַׁרְלוֹט שׁוֹמַעַת שֶׁוִּילְבֶּר גָּדַל מַסְפִּיק וְהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִשָּׁחֵט, הִיא הוֹגָה תָּכְנִית מַבְרִיקָה לְהַצָּלָתוֹ. בְּעֶזְרַת חַיּוֹת הַחַוָּה הָאֲחֵרוֹת וּבְעֶזְרָתוֹ שֶׁל טֶמְפֶּלְטוֹן, הָעַכְבְּרוֹשׁ הָרַגְזָן שֶׁגָּר מִתַּחַת לַשּׁקֶֹת שֶׁל וִילְבֶּר, כֻּלָּם יוֹצְאִים לְהַצִּיל אֶת הַחֲזִיר טוֹב הַלֵּב.
הַסּוֹפרֵ א"ב וַייט כָּתַב אֶת הרָשֶֶׁת שֶׁל שַׁרלְוֹט בּשְִׁנתַ 1952, וּמֵאָז הָפַךְ הַסֵּפֶר לְאַחַד הָאֲהוּבִים בְּיוֹתֵר עַל יְלָדִים וְהוֹרִים כְּאֶחָד. בִּשְׂפָתוֹ הַפְּשׁוּטָה וַייט מַצְלִיחַ לִלְכֹּד אֶת קֶסֶם חַיֵּי הַחַוָּה, אֶת נִיחוֹחַ הָעוֹנוֹת הַמִּתְחַלְּפוֹת וְאֶת נֵס הַחַיִּים וְהַמָּוֶת בְּכָל תִּפְאַרְתָּם. אֶת הַסֵּפרֶ, שֶׁפּרְֻסַם בּעֶָברָ בּשֵַּׁם חוַּתַ הקְַּסמָיִם, תִּ רְגּמְהָ מחֵדָשָׁ הַסּוֹפרֶֶת והְַמְּתַרְגּמֶֶת רָנהָ ו רְֶבּיִן, ואֲַנחְַנוּ מַזמְִיניִם אֶתְכםֶ לְהִתְאַהֵב בּוֹ שׁוּב אוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.