“לא אכנס לעלילה אותה צגלו בעצמכם. כמנהגי אקצר בביקורת. הרומן מעולה. ספר מתח מעולה, עלילה מורכבת במידה הנכונה ללא סיבוכיות יתר. הסיום עשוי טוב במילים פשוטות מומלץ.”

“הכתיבה יפה ומהנה עם משפטים שנונים. אבל העלילה לא אמינה עם עומס רב של פרטים טכניים שצריך להתעמק ואולי להבין אותם, חלק מהעלילה די ברורה כבר מאמצע הסיפור”

“במהלך חיינו אנו דואגים כל הזמן להניח קווים אדומים, לסמן גבולות שאותם לא חוצים, ואכן יש קווים אדומים בחיים שאסור לאיש לחצות, יש קווים אדומים בחיים, ברורים, שמעניקים לנו את הגבולות, שמגדירים אותנו כבני אדם, אותם קווים אדומים מסייעים לנו לנהל את חיינו בכבוד.

אותם קווים אדומים מבדילים אותנו מבעלי החיים, אותם קווים מסייעים לנו לגדל את ילדנו לחיים טובים, הוגנים, וישרים.

ברור שישנם כאלו שיסכימו איתי וישנם שלא, אבל לקווים אדומים יש משמעות חזקה.
כמדינה דמוקרטית, יש לנו חוקים (נתעלם מאלו שאוכפים אותם).
כחברה, יש לנו כללים כיצד לנהוג. (להוציא מין הכלל את אלו שלא)
וכשמדובר בבני משפחה? מה אז? האם חוצים את הקווים? האם מגנים עליהם או על בן המשפחה?
אחים לדם, אחים מאותה אימא, מאותה משפחה, אחים לא נועצים סכין בגבו של השני, אחים אמורים לגונן, לשמור, ולהגן בכל כוחם איש על רעהו .

מייק וג'ק, אחים שגדלו בצל משפחת הפשע, אביהם בילה את רוב ימי חייו מאחורי סורג ובריח, אימם נפטרה, מייק החליט לעשות את המעשה הכמעט בלתי אפשרי ולהשתחרר ממעגל האימה, ג'ק נאמן למורשתו המשיך באותה הדרך.

השנים חולפות, מייק בוגר אוניברסיטת הרווארד, למד משפטים, הכיר את הבחורה המתאימה אנני, ורגע לפני שהם קושרים את חייהם יחד הוא מבין כי הוא רוצה את משפחתו לצידו, יותר נכון את מי שנותר מהם.

הוא מנסה ליצור קשר עם אחיו, ג'ק, מפגש אחד בביתו של ג'ק מטלטל את מייק ומשגר אותו חזרה אל העבר, אל התקופה ממנה ניסה בכל כוחו לברוח ונדמה כי הצליח עד ש..

מייק נכנס למערבולת פשע מסובכת שמכילה בתוכה את הבנק הפדרלי, אנשי אף בי איי, כוחות הביטחון, משטרה, אנשי עסקים, וחברת אבטחה שחולשת על העולם כמעט כולו.
מייק מנסה לפצח את הקוד השמור ביותר במדינה, אותו קוד שיכול לרסק או לרומם את הכלכלה העולמית, קוד שעלול לגרום למותו של מייק ולכל היקרים לו.

העלילה תופסת תאוצה כשלמייק מתבררת התמונה והוא מבין שהוא המטרה, הוא מוכן להילחם, הוא מוכן לבצע את המשימה והכל בתמורה לכך שחיו של ג'ק יינצלו.

ספר מתח מסקרן, עלילה סבוכה, קצת לא אמינה, יותר בגדר פנטזיה מאשר מציאות, אבל מי יודע? כבר נחשפו תרמיות גדולות בחיינו וראינו שזה אפשרי.

ועכשיו לשאלה שכל הזמן מהדהדת לי בראש כשאני נתקלת בכיתוב הזה..מי אחראי לשלל המחמאות שבתקציר? האם זהו הסופר עצמו? האם זו ההוצאה לאור? או אולי העורך/ת?

"קווריק שהושווה לגרישם, קובן וצ'יילד מצליח לחשוף את אחורי הקלעים של וול סטריט באור חדש ומרתק"

מה הרעיון שעומד מאחורי ההשוואה הזו? מעניין.”