“בספר של אשכול נבו צימר בגבעתיים היה סיפור בשם תזכירי לי מי את, אז כשנתקלתי בספר הזה בספריית רחוב חשבתי לבדוק אותו.
קודם כל ברור מי העתיק ממי כי אשכול נבו הוא כתב הרבה לפניה. אבל יכול להיות שהיא פשוט חשבה על השם הזה לבד כי זה משהו שאומרים, בדרך כלל כדי להעליב מישהו ולהבהיר לו שלא סופרים אותו.
ויש פה גם איזה משחק מילים כי יש דמות בספר שלא זוכרת כל כך טוב אז אולי היא מבקשת בעצם שיזכירו לה מי היא בעצמה.

דניאלה דידי דן היא רווקה תל אביבית לא מצליחה במיוחד שצריכה לכתוב ביוגרפיה לקשישה מיליונרית שאיבדה את הזיכרון. הקשישה למעשה רוצה שיכתבו לה ביוגרפיה משופצת ומוכנה לשלם על זה הרבה כסף ודידי ממש צריכה את הכסף הזה. הבנים של הקשישה מפריעים ומחבלים משום מה לכתוב את הסיפור שלה. אבל יש לה גם חברים עוזרים לה, כל אחד תיק בפני עצמו.

יש הרבה קלישאות וכתיבה סטריאוטיפית על הומואים, שמנים, ותל אביביות בחורות פקאצות, והיא מתעסקת בדברים שהיא לא ממש מבינה בהם כמו שוק ההון ורפואה וזה יוצא קצת שטחי ולא רציני. כאילו, צריך להבין בדברים האלה ולעשות איזהשהוא תחקיר.

לא נעים לי להגיד אבל האמת היא שזה סתם ספר. אפשר להגיד שיש בו חמוד ומשעשע אבל הכל כזה צפוי שזה קצת מביך. מתברר שהסופרת הוציאה מאז עוד שני ספרים. נראה לי שגם הם באותו ז'אנר למרות שבווייקיפדיה כתוב עליה שהיא הופשעה ממרגרט אטווד וסטיבן קינג.”

“לא קראתי את הספר, אלא האזנתי לו. עדי לב הקריאה אותו, ועשתה זאת בצורה מדהימה. הספר מלא בדמויות שונות שמדברות מהר בדיאלוגים קצביים ועדי מצליחה לתת לכל דמות קול משלה והספר הקולי נשמע כמו הצגה. למרות זאת, סיימתי את הספר קצת עם הלשון בחוץ. העלילה הייתה מותחת, והכתיבה מאוד מודעת לעצמה, אך הפריעה לי קצת הנטייה לפטפטת של המספרת (אצל הדמויות זה פחות קורה).
קראתי תגובות לספר באינטרנט, ונראה שיש אנשים שמאוד אהבו אותו וכאלה שממש לא. אני באמצע. שלושה כוכבים. יש בי סקרנות לספרים אחרים של המחברת, אבל לא בזמן הקרוב.”

“רק 2 ביקורות, יכולה להבין, נו כאילו עוד רומן למשרתות, נהנתי ממנו מאוד, שמחתי שקיבלתי אותו דרך מתארחת אחרת ישראלית במקום החופשה ביוון, תענוג שיש נשים שחיות בשפע וחוסר היצמדות ומשחררות את הספרים שלהן למקום המארח, ושסופסופ הבת שלי מסכימה שמקום הארוח שלהם יכול להחזיק סיפריית קריאה לאורחים שבאים ופתאום ככה סתם מרגישים שיוכלו להנות גם מקריאת ספר ולא רק מהתבוננות בטבע גן עדן שהמקום מציע. אז כאמור הספר עוסק ב איבוד זיכרון כמו הספר ההבטחה האחרונה שהיגיע ביחד איתו, ישראלי, תענוג, ובכל זאת מספר על אנשים מסוגים שונים מכול השכבות המינים הסוגים סוקר את הכול, וזה ממש מעניין יוצא ונחמד גם כן. וואוו כל כך הרבה הצעות למכירה 26. אז אני כן אוהבת ספרים קלילים מותחים דרמה נובלה חביבה וגם עם קצת מתח ועיניין על טיבם אופיים של אנשים ביישנות רוע חמדנות התמודדות עם זוגיות עם בעל שנאשם באונס ועוד כל מיני פיקנטרייה כזאתהי. תהנו לכם, שנה טובה ומתוקה, חתימה טובה, חג סוכות שני שמח, שמיני עצרת שימחת תורה והושענה רבה, והיום יום ראשון אז שבוע קסמרפאמבורך 16-10-2022 12:47 שאו ברכה וראו טוב ותמשיכו לקרוא מכול הבא ליד כי זה נחמד.”

“פעם ב-, יש לי תקופה כזו של "די, נמאס לי מכובד, תביאו משהו קליל", ואז - לא עלינו - אני בוחרת בעיקר לפי הכריכה ולפי המידה שבה שם הסופר/ת נשמע כמו קולגה שלי לשעבר לספסל הלימודים באקדמיה.
ובכל פעם מחדש אני נזכרת למה הספרים ה"קלילים" האלה שוברים ומעצבנים אותי.
לא, אני לא רוצה לקרוא עוד ספר על רווקה תל אביבית בת 35 אחרי פרידה קשה, שדרך מסע - ספק שלה וספק של אישה זקנה ותלושה שאיכשהו חייה נקשרו בשלה - מגלה את האותנטיות של החיים. לא רוצה שעוד פעם יהיה לה ידיד הומו חסר ביטחון וחברה פסיכולוגית נלעגת, כי איזה סאחי זה פסיכולוגים, ועוד פעם היא תהיה צינית עד שכבר יבוא לי להקיא, ממורמרת מהתחת, רק רוצה את הבירה שלה בסוף היום על הגג של הדירה הלא-סאחית והכה-מגניבה שלה בתל אביב, ועוד מלא וויזדום בשקל תשעים שמרגישים כמו אילן הייטנר כלוא בגוף של איזו ממורמרת.
אגב, הספר דומה להחריד (בכמה וכמה קווי ממשק) ל'כדאי שתשבי' של שרי אלפי. לא בדקתי מה יצא קודם. לא מספיק אכפת לי.”